תשובות
א) כן. ב) עשיתי את הקורס בטיפת חלב: מפגשים שבועיים (לא זוכרת כמה. אולי 7-8?). זה היה לפני עידן האינטרנט וזה רק מה שהציעו לי. ג) כן. למרות שלא באתי עם יותר מדי ציפיות. אני חושבת גם שמאוד חשוב לעשות קורס כזה לפני לידה ראשונה. ד) הנשימות. והשיתוף עם הבעל, שפתאום התחיל גם להרגיש ולהלפנים מה זה אומר הריון (מה אני חווה) ולידה. מטעם הקורס הזמינו אותנו גם לראות סרט בנושא (לא זוכרת על מה בדיוק) וגם לשמוע הרצאה של רופא שדיבר על שלב הלידה ועל התינוק בימיו הראשונים. היה מאוד מעניין. ה) החלק של "אחרי" הלידה: הימים הראשונים של טיפול בילד. הגעתי הביתה ולא היתה לי עזרה מההורים. לא ידעתי איך לחתל, איך לרחוץ, איך להחזיק את התינוק באמבטיה, איך להחליף. לא היה לי זמן להכין לעצמי אוכל. לא היה לי זמן לאכול. התקופה הראשונה שאחרי הלידה היא מאוד-מאוד קשה. בעיקר בלידה ראשונה ואני חושבת שצריך להסביר ליולדות שגם לשלב הזה יש להיערך מראש ולא רק להכין תיק ללידה עצמה. הקושי הזה של הימים הראשונים זה גם משהו שמאוד קשה להבין מסיפורים, כשנמצאים בשלב של לפני לידה. בקורס היו קצת הסברים לגבי טיפול בתינוק על גבי בובה מהסוג הקשיח, כזו שאי אפשר באמת לחתל, וכשמערסלים אותה היא בגודל של חצי זרוע, אז לא בדיוק הבנתי איך מחזיקים בזמן הרחצה וזה לא היה מספיק מוחשי לי. לדעתי צריך להשתמש בבובה גדולה, אולי אפילו עשויה בד כיוון שהיא גמישה ואפשר לחתל אותה. דבר נוסף זה לדעת שלפעמים צריך להיות אסרטיבים. למזלי לא הייתי צריכה את זה באף אחת מהלידות. אבל שמעתי מסיפורי חברות. לפעמים הצוות הרפואי מחליט משהו שלא מתאים ליולדת. ואם לה אין כח להגיב להחלטה, הבעל צריך להיות מודע שכאן הוא נכנס לתמונה וצריך לדרוש את מה שהכי טוב לאשתו ולו.
