"שלום, בתיאבון, טעים? מה שלומך?

[blonda3]

פרח../images/Emo127.gifמנסה להסביר......

את כותבת לדעתי כמו ששחר חושבת ומרגישה לו חשבתי כמוך וכמוה לא הייתי כותבת אלא רק הייתי נותנת חיבוק וזהו. כתבתי כי אני חושבת שזה יכול אולי לעזור לשנות כיוון מחשבה וראיה.... לנסות לתקן את המצב המעוות. לנסות למצוא פתרון טוב. יש כאן צורך בשינוי תפיסה ובהקרבה מסוג אחר. שחר לא חייבת. אני מבינה אותך ואותה. אבל גם את הילד.... איך אומר מעוף? בכביש אל תהיה צודק-תהיה חכם... לשם אני שואפת....

 

[פרח 11]

אני מבינה את העניין של לשנות גישה

אך כשאת חווה יחס כזה, ממש אבל ממש אין לך חשק ורצון להקריב ולו את הדבר הפעוט ביותר. תראי, אני מעמידה את עצמי במקום של שחר, אני יכולה לומר שאני ממש לא הייתי יכולה לסבול התנהגות כזו. כנראה שזו שאלה של אופי וכח סיבולת. כל אחד והבחירות שלו. חוץ מזה, מה אם יום אחד היא לא תוכל לצאת מהבית כשהוא יבוא? לכן, אני אומרת שזה לא פתרון וזה רק טוב בשביל להסתיר דברים מתחת לפני השטח.

 

[אסתיהאחד]

איו מצב ששחר

צריכה לעזוב את ביתה. צריך לדבר עם הבחור וזה תפקיד האב.יש כללי נימוס אלמנטריים והבחור עם כל הצער שעבר צריך לכבד אותם. אם הוא כאדם בוגר לא מבין הוא צריך לשאת בתוצאות ולהפגש עם אביו מחוץ לבית. כמובן האב צריך לתת לו את האופציה למפגש בתי אחרי שיתנצל על התנהגותו. זה שיעור טוב בחיים לבן שלא מזלזלים בכבודו של אף אדם.ואם הוא מזלזל בשחר הוא מזלזל גם באביו

 

[דינה האחת]

../images/Emo45.gif ו ../images/Emo31.gif

באופן מרוחק כלומר ממרחק אני לגמרי מסכימה אתך אבל בסערה קשה להקשיב שלא לדבר על לממש ולהפנים שינוי גם לי העירו כאן והיה לי קשה להסכים ולקבל למרות שאולי יש ראיה אחרת של הדברים אנחנו נצמדים לתפיסות מסוימות כי זה מה שאנחנומכירים וזה נותן בטחון גם פרידה היא שינוי שצופן בחובו אפשרויות לי קשה עדיין להפנים את המחשבה הזו ועדיפה להשאר בתחום של המסכנה .....

 

[אסתיהאחד]

התנהגותו של הבן

היא סוג של התעללות ואלימות כלפי שחר ואסור לו לחשב אפילו שמותר לו להתייחס כך כשהוא מתוסכל. לא מדובר בילד קטן.אז אם אשתו תעצבן אותו הוא יתנהג אליה כמו אל שחר? מדובר פה בחינוך איך להתמודד עם כאב וצער. והאב בהחלט מחוייב להעמידו במקום ולו רק בשביל הבן. אם הייתי האקסית של בעלה של שחר והוא היה מספר לי שהבן שלי מתנהד כך אל אשתו הבן שלי היה מקבל על הראש. קודם כל תהיה בן אדם.

 

[blonda3]

../images/Emo53.gif../images/Emo12.gifלהחזיר את הגלגל אחורה?

אם אפשר היה לא הייתי בכלל מתייחסת

ולא הייתי מגיבה

אחרי טונות הקיטור שנכתבו פה עליי

חחח

"ואני בכלל לא ידעתי שאני כזאת"

בקיצור לוקחת את דברי בחזרה.... לא לצאת מהבית, להשאיר את המצב כפי שהוא

להשאיר את ההחלטות שלכם.

אתם צודקים

הכל יהיה בסדר

הדברים יסתדרו מעצמם

ותחיו באושר ובאושר כמו זוג יונים

עד סוף ימי חייכם...

אךךךךךךך איזו אדיליה

 

[*יערית]

מתוקה....../images/Emo24.gif

אנחנו לא שם חיים את החיים שאת חיה...בטוחה שיש קושי ענק הן מצד שלהם והן מהצד של אורצ'וק...הכל ביחד זה בלאגן שקשה לשאת אותו ועוד בטח כשלא מכבדים אותך בביתך.. את יחד עם בעלך עושים את הצעדים יחד עקב לצד אגודל מאמינה שזה עבר את רף הסבלנות של שניכם ואת רף הכאב שיכולתם לספוג יחד..בטוחה שלא שלפת זאת מהמותן..זה כמו ערימה של קלפים שמבטט אחד קפוא יכול למוטט אותם... רק את יודעת יותר טוב מאיתנו מהכתוב את הנעשה בביתכם.. לכן קחי את דבריי בערבון מוגבל..מחוסר ניסיון ומזה שאני מכירה אותך מעט כ"כ אני ממש לא כאן בכדי לשפוט... אז הסקתם מסקנות יחד וזה החשוב ביותר למעשה, ואני מאחלת לך שחייכם יראו טוב יותר ואולי אף שקטים יותר

 

[*יערית]

../images/Emo41.gif הבהרות ../images/Emo41.gif

את צודקת בהחלט "אל תדון את חבריך עד שתגיע למקומו".. לכן אני כתבתי את התיאוריה שלי..כ"כ רחוקה ממציאות כזו.. ואף מבהירה שניהלתי בעיקבות מה שכתבת שיחה עם מעוף ברכב כשחזרנו הרגע מחברה...השיחה היתה כתוצאה ממה שעובר עליכם, אמרתי לו שליידוע שיהייה מאוד קשה לילדיו לפגוש בי יום מן הימים כי מבחינתם אני הכלבה בכל הסיפור{למרות שמעוף הכיר אותי שנתיים אחרי שיצא מהבית}הם יודעים שיש לו חברה שהוא גר איתה.. מבחינתם אני מוצצת את דמו ואני ה...לא רוצה כתוב מילים יותר גרועות אבל מי כמוני שגדלה בבית כזה מכירה את הדוגמא הזו על בשרי, מאחר ואני עוף מוזר..ואני כזו..אמרתי לו שאם וכאשר הוא יציג אותי ורטואלית בפניהם ויחוש דחייה גדולה מצידם..אנימבחינתי רוצה להישאר אלמונית..לא רוצה להכאיב להם..אין לי משחקי אגו..מה שחשוב יותר זה שהוא לא יעשה דווקא בגלל שהם לא רוצים להכיר בי בחייהם, חשוב שישמור איתם את הקשר..ויבנה את האמון בינהם מחדש..זו עבודה ארוכת שנים במיקרה של הרעלה והסתה.. אל תשכחי שאני עדיין לא מכירה בבת זוגו של אבי מזה 16 שנה, לא חושבת שאמא שלי נהגה בחכמה כאשר היא איימה ועדיין מאיימת עלינו לא להכיר אותה..אבל יודעת שטוב עשה אבי שכיבד אותה וכך גם את זוגתו והמשיך את חייו איתנו מבלי לערב אותה וכך הפוך. אני שוחרת שלום מטיבעי מתוקה..מכירה את עצמי בהרבה מצבים ויודעת שאם להם יהייה קשה בנוכחותי אני אצא משם...אין לי בעיה אם כך, אין לי בעיה של פרנצ'יפ או הרגשה שאני אשת או זוגתו של אביהם ולכן הם צריכים לכבד אותי...לא!אני חושבת אחרת..אמרתי לו וקשה לו לקבל את דבריי אפילו...אני לא האישו...אני בונה חיים בנפרד..אם הם ירצו להכנס לשם..בכבוד..על העיניים שלי לא ירצו..גם בכבוד..יקללו ירמסו ישנאו...מכירה את זה הם לא המציאו את הגלגל של אמא מסיתה ואבא שנימצא עם אישה אחרת.. אני רואה את הדברים בעיניים של הילדים..אני עדיין במצב הזה למה שלא אבין אותם? אולי אני שמה את עצמי בצד מידיי אבל זה לא מפריע לי כל עוד מעוף יכבד את חיינו ואת חייהם ואם זה לא הולך יחד אז הוא יצטרך לתת מעצמו לכאן ולשם בלי לנסות לתווך בין שני עולמות אחד עולם כואב..והשני עולם שרוצה לקבל...אולי כשיתבגרו הם יכילו אותי לחייהם..ואם לא..באמת שזה הפסד שלהם. אולי כי ספגת הרבה עלבונות מהם זה יוצא כך,אולי כי כ"כ רצית את הקשר איתם זה יוצא כך.. אין לי ציפיות מהם..אין לי ציפיות בעתיד שיהפכו למשפחה שלי מבינה את מעמדי...והזמן יעשה את שלו. אני יודעת שאת רוצה חיבוק יותר מאשר הרצאה..אבל זה גדולתה של חברות לומר את הדברים לטוב ולרע..ואני מעריכה שאנחנו חברות ברמה כזו שתוכלי לרדת לסף דעתי מבלי לקחת זאת קשה...

מקווה שהוקל לך

 

[מהשאנירוצה]

../images/Emo7.gif

 

[י ו ס י פינקלשטיין]

שחר , איזו מעמסה ...

בטרם נדמו ארועי יום האתמול, וכבר אתם בארוע כואב אחר. ולא צריך דימיון מפותח ורגישות נדירה, כדאי לחוש את עצמת הכאב והעלבון שאת חשה. כל זאת בביתך , במבצרך. דברים קשים ונוקבים כתבת. אין זה הזמן עכשיו , לדעתי , לשקול להציע לייעץ - זה עוד יגיע - עכשיו אני מבקש, לחזק, לחבק , ואם אפשר לנגב דמעה. יוסי

 

[פרח 11]

שחר היקרה../images/Emo24.gif

האמת? גם לי היה קשה לעמוד בזה ועוד פחות מ-9 שנים... תשמרי על עצמך טוב טוב, כי אחרי הכל צריך לדאוג שהדברים האלו שנכנסים ישר ללב ופוגעים בו ישירות לא יפגעו לנו בבריאות. מאחלת לך שהימים הבאים יהיו מלאי שלוות נפש.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

תודה, יוסי, פרח ו"מה שאני רוצה"

תודה על תגובותיכם המחבקות.

 

[saritoosh22]

גם אני רוצה לחבק חזק.

עוברים עלייך ימים סוערים, עם הבת שלך ועכשיו זה. כ"כ מבינה לליבך, זה נורא שאת נתקעת, האישה של..... האמא כועסת על האבא ומוציאה את זה עלייך ודרך הילדים (אומללים הילדים), כן, זה נורא ואת עם כל אהבתך, נפגעת שוב ושוב. מחזקת אותך, גם אני עם כל האהבה וההבנה שיש לי כלפיהם לא הייתי מרשה שיתנהגו אליי בצורה כזו. מי שרוצה כבוד, קודם שייכבד אחרים! חבל שהילד לא מבין, כמה הוא פוגע באבא שלו, עצם הפגיעה בך. חבל שהאמא לא מבינה, איזה ערכים דפוקים לחיים, היא מקנה לילד, עצם זה שהיא לא מעודדת את הילד כן לכבד את אביו. והנה עוד חיבוק חזק. ושיהיה טוב, הלוואי.

 

[blonda3]

עולם הפוך. עניין של כבוד. וילדים

הבת שלי אומרת לי שקודם כל אכבד אותה ואח"כ היא תכבד אותי..... נכון שבתאוריה זה אמור להיות אחרת אבל כשאנחנו נותנים להם דוגמא ומכבדים אותם הכבוד שלהם כלפינו יבוא מעצמו מאליו כחיקוי ולפי הכבוד שלנו כלפי הילדים שלנו וכלפי ילדים בכלל אנחנו צריכים קודם כל להבין אותם כי אם לא נבין לא נוכל לכבדם.....

 

[אסתיהאחד]

ממש לא.

אני מכבדת את ילדי אך בגיל ההתבגרות הם רוצים לעשות בדיוק ההיפך.ולכן הכלל הזה לא כל כך תופס.

 

[blonda3]

נכון אסתי

בגיל ההתבגרות.....

 

[yanivca]

אומרים, וכך מסתבר בכל פעם מחדש,

שילדים הם העם הנורא ביותר שקיים. ילדים יכולים לגרום לאדם לאהוב את עצמו, לשנוא את עצמו, לגרום לאחד לאבד את עשתונותיו, ואף לעצב את אישיותו של אחד. (כמובן שהמשפט הוא הכללה, אך הכוונה במשפט הוא שהקיצוניים בילדים גרועים מהקיצוניים בכל סוג אוכלוסיה אחרת. לדעתי לפחות.) פעם אמא שלי הרגיזה אותי, אז הפסקתי להתייחס אליה. אחרי איזה 3 דקות בערך הבנתי מה אני עושה, ואיך זה יכול לפגוע באדם שאליו מופנה הדבר, ונשבעתי שאני לא אעשה דבר כזה יותר לעולם. לאף אחד. ולעניין שלך - אין צורך שתתייפפי בשבילו, אין צורך שתתאמצי בשבילו. מצד שני, אין צורך שתרדי לרמה שלו. לרדת לרמה שלו=עוד תירוץ בשבילו להמשיך לעשות את מה שהוא עושה. ועוד שאלה קטנה לי אלייך - אם הוא לא היה הבן שלך בעלך, אלא "סתם" איש, הדבר לא היה חורה לך באותה רמה, נכון? מה משנה העובדה שהוא הוא הבן שלך בעלך, שזה גורם לך לכאלה אמוציות (מה שדלעתי לא היה קורה אם זה היה מישהו ללא קירבה מסוג זה)? מילא, אם זאת פעם ראשונה שאת רואה אותו. אבל את אומרת שזה כבר 9 שנים ככה....

 

[rolan]

גם אני כאן

ורוצה להגיד לך רק דבר אחד, אחרי שקראתי את רוב השרשור - עשית טוב מאוד

זהו, צריך לעשות לזה סוף, הסבל שלכם לא שווה את המאמץ, ואני יודעת שרגיעון סובל לא פחות ואולי אף יותר... שחר, אני כאן ושם ובכל מקום שתרצי, בינתיים מחבקת אותך חיבוק ע נ ק ואוהב ומנסה לחמם אותך בחומי...

 

[ליזי38]

../images/Emo24.gif גדול גדול

והמון סימפטיה לכאבך מלבד זה אין לי מילים.

 

[עוד קרן אור]

שחר ../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif../images/Emo24.gif מכל הלב

חזרנו רק עכשיו מההורים של בעלי. פתחתי את הפורום וחשכו עיני. אני מגיבה לבקשה המפורשת שלך, ושולחת לך חיבוקים, חיזוקים, והמון המון ניחומים. איזה מצב איום. בשום פנים ואופן את לא צריכה לצאת מהבית, נקודה. זה הבית שלך. ואם האיש הזה לא מסוגל לכבד אותך בבית שלך, שלא יהיה שם. נקודה. תהיי חזקה, חמודה שלי. אל תתני לו להזיק לך. אני בוכה איתך. השאר במסר... לא נראה לי שאת בנוייה לטלפונים עכשיו!