"שלום, בתיאבון, טעים? מה שלומך?

[azaria]

שחר יקרה קבלי גם ממני ../images/Emo24.gifגדול

וגם והמון חום ואהבה. איזה ימים נאחסים עוברים עליך. כמה אפשר? אולי שהכוכבים כבר יזוזו ויהיה לך קצת אור בהורוסקופ? מה זה כל החושך הזה?! די! ולגבי האולטימטום... לא משנה אם זה נכון או אסור או טיפשי או מתוך הלב או כל מה שאמרו לך פה בשירשור ובמסרים... אז בלי שום קשר לזה - האולטימטום הספציפי הזה שנקבת הוא מסוכן מאוד. בידיים רשעיות האולטימטום הזה יכול לשמש נשק לפגוע בך ובבעלך ובילדים האחרים. ולפי דבריך נראה שלאיש הרע הזה כל הגוף הוא רע, לא רק הידיים. כל מה שהוא צריך לעשות זה לדרוך אצלך בדירה וכבר הוא מפרק לך את הנישואים. מחרב לאבא שלו את הקשר עם המכשפה (מנקודת ראותו) ומרסק את התא המשפחתי של הבת שלך שמן הסתם הוא מקנא בה על שהיא כן חיה בבית "נורמאלי" עם אבא ואמא... ועוד עם האבא שלו!. את בטוחה שאת רוצה לתת לו ביד את הכפתור שבלחיצה אחת מפליט אותך מן הבית? מן הבית שלך? סליחה שאני מתאר כל כך בבהירות את התוצאות הנוראות שיכולות להיות, אבל עדיף הודעה לא נעימה בפורום ממצב לא נעים בחיים. בטח שהוא לא צריך להראות שוב את פרצופו בביתך. אבל אסור שמקומך בבית בכלל יכנס לאותה משוואה איתו. זה בית שלך. את קובעת מי יבוא בו ומי לא. ואם בלתי רצויים באים בכל זאת - את מגרשת אותם, לא קמה והולכת! אוי, מה אני אגיד לך... אני יושב פה וכועס... טוב שאני לא איש אלים, כי הייתי מרביץ לחנטריש הזה.

 

[azaria]

אמרת שרגיעון לא קורא בפורום, נכון?

אבל בכל זאת סליחה רגיעון שככה אנחנו מדברים על הבן שלך. בטח לא נעים לקרוא דברים כאלה. ובטח גם לא כיף להרגיש רגשות כאלה ולחשוב מחשבות דומות לאלה על הבן שלך עצמך... הלואי שהכל היה יותר וורוד אצלכם. הלואי שבקרוב - כך יהיה.

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

בוקר טוב אחרי לילה לבן..../images/Emo5.gif

נרדמתי באחת וחצי וקמתי בחמש. נראה לי שלא אעבוד היום. ואם אעבוד, זה יהיה במינימום יעילות. תודה גם לקרן ולעזריה ולשרית ולפרי ולכל מי שהוסיף והגיב הלילה, כי את המחשב סגרתי כבר בתשע וחצי. האמת, שנקודת האור בכל העניין היא שלבעלי אין חילוקי דעות אותי והפעם הוא כנראה הרגיש שהקו האדום הגיע. אחרי תשע שנים. באחת עשרה בלילה, עשיתי משהו שפחדתי ורעדתי שאתחרט עליו. שלחתי לבן הודעת sms לנייד וכתבתי כך: ל#$% שלום, לאור התנהגותך המחפירה בביתנו היום אחר הצהריים, החלטתי בהסכמתו המלאה של אביך, לא לאפשר את כניסתך לביתנו יותר בנסיבות האלה. שיהיו לך חיים טובים, $%^ $%^&*. מובן שהשמות האמיתיים הופיעו בהודעה. שלחתי ונכנסתי להתקף רעד כזה, שלא תדעו. רגיעון כבר ישן. הוא היה הרוס. אני הסתובבתי כמו אריה בכלוב. באחת עשרה ועשרה היה צלצול בנייד של רגיעון מהבן המסור... השתקתי את הצלצול ואחרי שהסתיים, כיביתי את המכשיר כדי שרגיעון לא יתעורר מהצלצולים אם יהיו עוד בהמשך. כתבתי לרגיעון מכתב ארוך. שלושה עמודים צפופים ומלאי סערת נפש. ונרדמתי כמו שכתבתי למעלה, קצת אחרי אחת. בחמש קמתי. בחמש וחצי רגיעון קם. שמעתי שהוא קורא את המכתב בסלון. אני עדיין הייתי במיטה. הוא הגיע לחדר וחיבק אותי חזק מאוד ואמר שהוא תומך בי בצעד הזה ושלא אדאג. אוף. ירד לי משקל של שני טון מהנשמה. פחדתי בכל זאת שעשיתי משהו בלי לומר לו מראש, ומזל שהוא הבין לגמרי ונתן גיבוי מלא. ולעזריה, לא, הוא לא קורא את הפורום. רגיעון. אבל אני מספרת לו על התמיכה והדעות השונות מבלי להיכנס לכינויים אלה ואחרים... הוא כואב את זה מאוד, אבל גם יודע שזו ה"סחורה", מצערת ככל שתהייה. הסיפור הזה כנראה לא יירד פה כל כך מהר מסדר היום. בוודאי יהיו ריקושטים מהבן כבר היום, לאבא שלו, אבל כל זמן ששנינו באותו סירה, שטים לאותו כיוון ומחזקים זה את זה, אני מאמינה שביחד יהיה טוב. אין לי ספק. ברור שעכשיו הכול בטלטלה קשה אבל בסוף יהיה טוב. אני שוב מודה לכולם. בוקר טוב שיהיה לכם ולכולנו, ושבוע מוצלח.

 

[rolan]

שחר יקרה

זהו אבן נוספת ירדה מהלב... עכשיו תוכלו לחשוב יחד, איך עושים ומה... מחזקת אתכם להמשך טוב, רגוע וקל

אוהבת ותך

 

[saritoosh22]

אז תהיה טלטלה, אז מה?

כמו שאמרת, כל עוד אתם יחד, אוחזים זה את זה, הכל יהיה בסדר. נכון, יהיו ריקושטים. מצד שני, אולי רק טלטלה, תגרום לילד להבין, שאת בן אדם, עם רגשות ולא בובת עץ ואולי לא. הכי חשוב, תנשמי עמוק, עוד מעט זה יעבור......... שיהיה לך יום נפלא! אני פורשת לישון (עוד מעט 10 בווגס) ואצלנו מתעורר הגוזל כבר בחמש......

 

[תמיד שניה]

שחר מתוקה

עמדו לי דמעות בעיניים כשקראתי מה כתבת. באמת מצב מתסכל מאין כמהו,בואי רק אני אזכיר לך שמדובר בילד שהתסכולים שלו הם מהמצב ולא ממך באופן אישי(סביר להניח שהוא היה שונא כל אחת אחרת בחיים של אבא).חוץ מזה ילד בגילו(בעצם לפי החוק הוא כבר לא ילד,אז אני אתקן,אדם בגילו)צריך שיהיה לו כבוד מינמלי לבני אדם ולא משנה מה הוא חושב עלייך,מגיע לך את הכבוד המינמלי שיענו לך כשאת פונה,אפילו בצעקות,אבל שיענה. באמת נראה לי שנכון להיום אין לו מה לחפש אצלכם בבית ובאמת עדיף שיפגשו הוא ואבא שלו בחוץ וישאירו אותך מחוץ לקשר שלהם ואותו מחוץ לקשר שלכם. עצות במצב שכזה באמת שאין לי,מאחלת לך ולרגיעון שתצליחו לעבור ביחד גם את המסוכה הזו על הצד הכי טוב שאפשר ומאחלת לבן שיפול לו כבר האסימון ושיבין שאת פה ולא הולכת ומה לעשות,אמא ואבא לא יחזרו ליהיות ביחד אף פעם ויפסיק לרחם על עצמו כי זה באמת לא יוביל אותו לשום מקום מה אני אגיד לך,כנראה יש דברים שאנחנו לא יכולים לפתור,עם כל האהבה והרצון הטוב,בשביל "הסכם שלום"צריך נכונות משני הצדדים. שיהיה בהצלחה ושתדעו ימים טובים יותר

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

"תמיד שנייה" - תודה על מה שכתבת

כתבת יפה ואני מודה לך. תודה גם לשרית ולרולן. ישנתי עכשיו שעתיים וחצי ואני מקווה שאני בכוחות מחודשים אעבור את היום הזה. מרגיעון שמעתי עכשיו, הוא בעבודה, ועדיין אין קול ואין עונה מכיוון הבן המסור... אני אעדכן בהמשך, ואני מודה לכל מי שכתב ותמך, כאן ובמסרים. זה היה חשוב לי מאוד וטוב שיש לי את המקום הזה לכתוב בו ולשמוע ולדבר ולפרוק. תודה גדולה מכל הלב.

 

[*יערית]

שניים זה תמיד יחד../images/Emo70.gif

וזה באמת השורה התחתונה של הסיפור.. הכאב שלך מורגש גפ אצל רגיעון והוא קיבל את החלטותייך באהבה ורוצה מאוד לסיים את הפרסה הכואבת הזו מזה שנים.. כשזה חד כיווני באות הבעיות אבל כשזה שניים

השמיים הם הגבול

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

כן יערית, אין לי ספק ש...

שאם לא היינו יחד באותה סירה בעניין הזה, הייתי במצב הרבה יותר נורא. מה שמעניין הוא שבעבר כבר התפוצצתי מדברים כאלה שהוא לא ענה לי או משהו כזה (הבן) אבל הפעם, זו הייתה ממש שיחה ונסיון לפתוח בשיחה שהוא ממש התעלם ובלס אוכל מול העיניים שלי כאילו אני אוויר. הוא לא מדבר אליי כבר שנים, אבל ממלמל שלום כשהוא נכנס הביתה, כשהוא כבר בא. גם כשלא היה אומר שלום, לטענתו אמר ואני "לא שמעתי טוב"... פחחחחח.... הפעם, זה היה כל כך נועז ומחוצף מצידו. הפעם, זה היה "אֵם כל החוצפות". ותארו לעצמכם ששני ילדיי היו נוכחים במעמד הזה, או אנשי זרים, אם הייתה כאן ארוחה גדולה או משהו כזה. למזלי, זה היה רק בנוכחות שלושתינו באותו רגע. ונראה גם שהזמן, תשע שנים, עשה את שלו גם אצל רגיעון. המיאוס מההתנהגות הזו, הגיעה גם לו עד למעלה מהאוזניים. ועוד דבר, אין ספק שהגיל "המופלג" של "הילד" הזה, כבר בלתי ניתן לעיכול כשבאות התנהגויות כאלה. אוי, אלוהים, תן לנו את הכוח לעבור כבר את זה. כי אין לי ספק שזה לא סוף פסוק עדיין והמילה האחרונה עוד לא נאמרה מהצד ההוא, ומי יודע, אולי פתאום הוא ישתף את אמא שלו "הטובה" שתנקוט פתאום סנקציות כנקמה על הפגיעה בגוזל המגודל שלה, ותמנע מהצעיר יותר, שהיחסים איתו כל כך השתפרו לאחרונה, לבוא לכאן. נקווה שלא. אבל רק ימים יגידו. ושוב תודה לכולם. המון.

 

[עלה תאנה1]

אחותי לצרה, כמעט....

ובכן, אני מטופל בבעיה דומה. אולי בני בכל אופן יותר ידידותי ומתחשב, אבל גם התנהגותו קשה לי ותמוהה ביותר. כדי להבהיר במדוייק אני מעתיק שאלה ותשובה ששלחתי לפורום ייעוץ בדיני משפחה: שילמתי מזונות כפי שנפסק לי במשך שנים עד הגיע הבן לגיל 18. למרות שחשבתי שאוכל להפסיק את התשלום, נשלף למולי החוק/נוהג המחייב אותי להמשיך לשלם שליש לעוד שלוש שנים. שיהיה. אני מסכים לשלם. הבעיה היא שהבן, משום מה, לא מוכן להגיע אלי הביתה לביקורים ובכלל. אנו משוחחים לעתים בטלפון ובזה מתמצה כל הקשר ביננו. יש לו עוד אח ואחות מצידי. הוא החל לפני כחודשיים קורס מטעם הצבא, מגיע הביתה בסופי שבוע ולעיתים גם באמצע - אך אלינו אין הוא מגיע. איני יכול להעלות בדעתי סיבה להתנהגותו. הודעתי לו ולאמו שאמשיך לשלם את המזונות אך ורק לבן עצמו ובמזומן/צ'ק ביד. אם יבוא אלינו לביקורים יקבל, אם יעדיף לנתק מגע - לא יקבל. את התשלום לחודש האחרון לא העברתי לחשבון הבנק של האם כפי שעשיתי בכל השנים האחרונות. אויימתי בתביעה. האם יש לאיום זה ממש?? והתשובה: אם אין פסק דין שמחייב אותך לשלם לילד מזונות לאחר גיל 18 יוכל הילד (להבדיל מאמו) להגיש תביעה אך תוכל להתגונן בטענה שהוא מסרב ליצור אתך קשר. זוהי התנהגות מחפירה ועילה לפטור ממזונות לפי ס' 9 לחוק המזונות. והנה, אני ניצב מול בני שמסיבות עלומות מסרב להגיע אל ביתי. איני יכול להכריחו לכך ואיני רוצה. אך גם להיות "פרייר" אני לא מוכן. בכל מקרה, לא אציב לו אולטימטום. אקבל אותו בשמחה בכל עת. בינתיים אני מונע ממנו את "קצבתו" אך ניראה לי שזה צעד מובן. בקשר לעניינך. לדעתי את לקחת את זה יותר מידי קשה. אין לך שום דבר עם הבחור. הוא ילד גדול ושיעשה ויחשוב מה שהוא רוצה. לך יש עניין בבעלך, ובבעלך בלבד. הוא איתך - את איתו. כל השאר חיצוניים למערכת. אם הילד ידידותי - מה טוב. ולא - שיבוא וילך, יצא ויכנס - מה העניין הגדול?? הוא עושה פרצוף כועס?? מרגיש רע?? שלא יבוא, כן יבוא.. את בשלך - שמחה וטובת לב. תהיי חיובית, פזרי אווירה טובה. אם הזמן והיה ויתעשת מה טוב. אם לא- הוא כבר ידאג להעלם לכם מהחיים. בסוף כולם הולכים להם.. ואת ובעלך נשארים בבית. טוב לכם ונעים ביחד? אני מאמין שכן.. וזה הדבר היחיד שחשוב...

 

[ש ח ר של י ו ם חדש]

עלה תאנה../images/Emo20.gif

מבינה היטב את כל מה שכתבת. אף על פי כן, הילד לא "לא ידידותי" הילד עוין. ולכן, למרות שהיה עוין במשך תשע שנים ונכנס הביתה בכל עת שרצה, מאתמול נכנסנו לעידן חדש. הוא לא ייכנס יותר הביתה. זה מקובל על בעלי ובוודאי שעליי. הפרק הזה בחיינו - תם. תם אך לא נשלם. הוא עדיין הבן של בעלי ותמיד יהיה. הם חופשיים לשמר את הקשר שלהם בכל דרך שיחפצו, אבל לביתנו המשותף לא תהייה לו יותר דריסת רגל על שום הרעל שהוא מפזר סביבו. ותודה ששיתפת אותנו במה שקורה לך.