שלום לכולם! אני רשמית בהיסטריה!

שרונס

New member
שלום לכולם! אני רשמית בהיסטריה!

קמתי היום רועדת כולי ועצבנית המחץ. לא יודעת למה. אולי בגלל שכל יום עד החתונה רשומים לי חמשת אלפים דברים לעשות? אולי בגלל שכבר שבועות לא עשיתי עם בן זוגי שום דבר שלא קשור לחתונה? לאן נעלמו לי החיים היפים, הטיולים בשבתות והרגעים בהם אני לא צריכה לחשוב על מליון פרטים קטנים ומטרידים??? טוב, אז קצת פרטים טכניים כדי להבהיר את הלחץ: החתונה עוד שבועיים ויום (כבר אני משקשקת מרוב פחד). השמלה עוד לא גמורה ונתקענו על כל הפרטים הקטנים של המחשוף. היתה לי אתמול מדידה שהיתה די מעצבנת ויש לי עוד אחת במוצ"ש. יש לי היום איפור נסיון ומחר תסרוקת נסיון. יש לנו מחר פגישת הכנה עם הרב ומחרתיים צריך ללכת לרבנות כדי לקבל כתובות. בשבוע הבא יש לנו פגישה עם ה-DJ, פגישה באולם לקביעת תפריט וצריך ללכת לקנות משקאות תוצרת חוץ. אני גם צריכה למצוא ולהגיע לקוסמטיקאית ולמצוא מקום שיעשה לי זר כלה. אה, ואני גם צריכה לקנות הינומה ומתנה לחתן. צריך גם להזמין חדר במלון. וצריך גם למצוא מקווה. וביום חמישי בשבוע הבא ההורים של ודים מגיעים מרוסיה כדי לגור איתנו שבועיים והבית עוד לא מסודר לאחר שעברנו דירה. שכחתי משהו? אני מקווה שלא אבל כדאי שתאירו את עיני לפני שאמצא את עצמי בחתונה בלי שמלה או חופה או איפור או משהו כזה. זהו, גמרתי להתבכיין לכם ויש לי רק עוד שאלה אחת: האם נהוג לפחד נורא מהחתונה? אין לי מושג מה מפחיד בזה בדיוק, אך אני פתוחה לפסיכואנליזות. תודה על ההקשבה... שרון.
 

*שיר

New member
שרון, קודם כל, זה מקובל והגיוני

להיות בהיסטריה שבועיים קודם. אם לא, לא היית נחשבת בחורה, על אחת כמה וכמה - כלה. לבי לבי איתך על הלחצים המאוד-ברורים. דבר שני, מומלץ מאוד להכין רשימה מפורטת ביותר של כל המטלות ולחלק אותן לפי תאריכים או זמנים, ואז פשוט לנסות לעבור אחת אחת ולמחוק כמה שיותר. מנסיון, יש סיפוק אדיר בפעולת העברת הקו על כל שורה ! אז תחשבי מה קודם למה (סדר פעולות חשבון) ותרשמי לפי הסדר. כשזה יהיה רשום, יהיה לך הרבה יותר קל לארגן את הדברים. אני רואה שהיום ומחר את מסיימת את האיפור והתסרוקת, וזה כבר טוב. ושוב המלצה שאני חוזרת עליה - לא יקרה כלום אם תחליטו על ערב אחד נטול חתונה. אי-אפשר שכל יום יוקדש לעניין החתונה, אפשר להשתגע ככה. קחו ערב אחד ותעשו בו משהו כיפי, סרט, הצגה, ארוחת ערב רומנטית - זה ימלא לכם את המצברים וייתן לכם כוח להמשיך. ובינתיים קחי
חזק!!
 

שרונס

New member
אני יודעת שכולם מגיעים למצב הזה

אני פשוט לא מכירה את עצמי כשאני בהיסטריה. תמיד אני זו שמרגיעה את כולם מסביבה ומפגינה קור רוח. כנראה שהסיבה לכך היא שזו פעם ראשונה (ואחרונה, אני נשבעת) שאני מתחתנת... אני באמת אכין רשימה לפי סדרי עדיפויות. ואיך מחליטים על ערב נטול חתונה? אני לא מצליחה לחשוב (ולדבר) על שום דבר אחר. תודה רבה לך על העידוד וקחי
בחזרה! שרון.
 

הילית*

New member
כ"כ מכירה את ההרגשה

מבטיחה לך שכחודש אחרי החתונה החיים האמיתיים חוזרים אליך. והלחץ שאת מתארת כ"כ אופייני למרבית הכלות, גם כאן. קחי כל דבר צעד צעד. תראי מה אחרים יכולים לעזור לך ואם את צריכה עצה או עזרה אני פה יהיה בסדר...
 

שרונס

New member
יו, איזה חמודה את! יש לי מזל ששיר

ואת נשארתם בפורום אחרי שהתחתנתן! למה החיים האמיתיים חוזרים רק אחרי חודש??? זה לא קורה מיד אחרי החתונה? אני לא אחראית לשפיותי אם לא אקבל את חיי בחזרה מכסימום שבוע לאחר החתונה! אני לא יכולה לבקש עזרה מאף אחד חוץ מבן זוגי, מאחר וההורים שלי עובדים בערך 24 שעות ביממה, אח שלי עובד 12 שעות ביום, ההורים של ודים גרים ברוסיה וגם יודעים רק רוסית והאחיות שלי זה סיפור כאוב שאינו שייך לכאן. בקיצור, הכל צריך לעשות לבד, מה שלא נורא כי במילא אני אוהבת לדעת בדיוק מה קורה ולסגור דברים בעצמי. תודה על הצעת העזרה! לא נראה לי שאצטרך, אך עצות ממך תמיד אשמח לקבל ואני מבטיחה לשאול על כל פרט קטן. שרון.
 

*שיר

New member
החיים חוזרים אחרי חודש כי אחרי

החתונה יש שבוע של היי מוטרף ואח"כ יש כל מיני סידורים ועניינים של אחרי-להפקיד שקים (אחרי שעושים רשימות מסודרות), להחליף מתנות, להתקשר להגיד תודה לנותני השירותים (ולנותני המתנות
) ועוד כל מיני דברים קטנים. אבל אל תדאגי, כבר בשבוע שאחרי החתונה תנשמי קצת לרווחה! ובאמת, שרון,מכל הלב, אני ממש אשמח לעזור ולהיות אוזן קשבת גם לסתם קיטורים. תרגישי חופשי (את יכולה למייל או ל
אם בא לך)
 

שרונס

New member
תודה מתוקה! אל תדאגי,

אני מרגישה שאני מנצלת אותך כפי יכולתי כאן בפורום אך במקרה הצורך אכתוב לך או אתקשר. בינתיים קצת נרגעתי, הכנתי רשימות וקבעתי פגישות מסודרות עם כולם. החיים נראים קצת יותר נורמליים. שרון.
 

הילית*

New member
איזה כייף לנו שיש לנו את כולכם

עם כל ההתרגשות שבדרך, כל פעם אני מרגישה שאני חווה את ההתרגשות שוב וזה כ"כ כייף... חוזרים לשגרה אחרי חודש כי יש סידורים של אחרי- לשלם, לשלם ולשלם, לקבל תמונות וסרט, ירח דבש וכו´ ושוב, תמיד שמחה לעזור לך..
 

שרונס

New member
אני מבטיחה להמשיך לרגש אותך

לפחות עוד שבועיים ויום. אין בעיות, יקירתי, אני אהיה כאן כל יום לדווח לך על ההתרגשות היומית... ובאמת כיף שיש כאן את כולם, ממש מחמם את הלב. ושוב אני שואלת את עצמי את השאלה הנצחית: מה הייתי עושה בלי הפורום הזה? שרון.
 

יעלי2

New member
לשרון ../images/Emo66.gif

זה הזמן להתחיל להזחיז את הרוסית: כשאני היתי בצבא (בזמן מלחמת המפרץ), קיבלנו עולים חדשים שלא ידעו מילה. מייד גייסתי מילואימניק עם עבר רוסי ולמדתי לשאל איך קוראים לך (סקולקה דה טיי), כמה ילדים יש לך (סקולקה וואם לט) וכו. אני מודה שלא הבנתי חצי מילה מהתשובות ועשינו פנטומימה כדי שאני אדע איה מסיכת אב"כ לחלק להם, אבל זה נתן להם הרגשה טובה. מאז חלפו כמה שנים, והיות והעליה הרוסית תוספת כ 1/5 מהאוכלוסיה, למדתי עוד כמה מילים שתמיד עושות לי ולהם טוב על הלב! אז אני מקווה שתצאי מהלחץ (המוצדק), ושתלמדי כמה משפטי מפתח (איך אתם שותים את הקפה?: רוצים לבוא לראות את האולם וכו), כדי שלהורים של בעלך לעתיד תהיה הרגשה טובה של קרבה. ותאמיני לי שזה יחמם להם את הלב בענין בחירת אהובתו ואישתו, הרבה יותר מסידור הבית. הנשמה הטובה שלך והאישיות זה מה שקובע בסוף, לא הבגדים המפוזרים, או הארון שעוד לא קניתם. תבורכי!!!! ממני, שפחות ותיקה ועוד לא נשואה (אבל נהנת מכל רגע בהכנות), יעלי2
 

שרונס

New member
אוי, יעלי, נגעת בנקודה כאובה...

כבר שנה וחצי שאני מנסה ללמוד רוסית ולא מצליחה. אני לא מצליחה לפענח את המבטא של ודים וכל "שיעור" ברוסית נגמר תוך חמש דקות בצחוק היסטרי (ודים צוחק עלי). אני בטוחה שאם אגור כאן שבועיים עם ההורים של ודים שלא יודעים מילה בעברית ובאנגלית, יש סיכוי שמשהו יקלט אצלי. בינתיים היחידה שמוכנה לדבר איתי רוסית זו הכלבה... אז מה נעשה? שאני אבנה על הנשמה הטובה שלי והאישיות? נראה אם בכלל ההורים יאהבו אותי. מעולם לא פגשתי אותם. בכל מקרה, הסיפור שלך היה מאוד נחמד ומחמם את הלב. יפה שהשתדלת כל-כך למען החיילים העולים. אני בטוחה שהם לא נתקלו הרבה בכזה יחס טוב. תבורכי גם את ואל תדאגי, אני מנבאת שגם את תהיי בין ותיקות וזקנות הפורום. שרון.
 
היי שרונס, טוב אז אחרי כל מה ששיר

והילית כבר אמרו, נותר לי רק להסכים עם כל מילה שלהן. ההרגשה שלך טבעית לחלוטין, ואין צורך להילחץ, כמה שזה נראה לך מעט זמן והרבה דברים לעשות, הכל מסתדר בסוף על הצד הטוב ביותר, וכמו שהילית אמרה אחרי חודש תחזרי לחיים האמיתיים , וכן רק אחרי חודש, כי אז את עוד בכל נושא התנונות והוידאו והפיתוחים , וללכת להביא את התעודת נישואין, וכמובן בירח דבש וזה כזה כייףףףףףף, וואו איך הייתי רוצה לחזור עכשיו ליום הזה....
 

שרונס

New member
תודה על העידוד! את באמת רוצה להגיד

לי שמתגעגעים ללחץ הזה??? או רק ליום של החתונה? בכל מקרה, ירח דבש לא יהיה לנו ישר אחרי החתונה והוא בכלל עדיין לא מתוכנן. כך שאוכל לחזור לחיים האמיתיים קודם.
שרון.
 

שמופית

New member
נראה לי שמתגעגעים להכל...

לי כבר נראה שסגרנו מוקדם מידי עם האולם והיינו צריכים לראות עוד קצת מקומות. ראינו כבר 8 מעצבים לחופה ולשולחנות ואנחנו די סגורים על מעצבת אחת, אבל הודעתי לתמיר שאני מאוד מאוד אתגעגע לפגישות האלה, לנבירה בספרים שלהן ולקבלת הצעות המחירים... כן, אני כבר מתחילה להתגעגע והחתונה רק בעוד חודשיים..
 
מתגעגעים בטח מתגעגעים,

לכל האוירה שמסביב ליום הזה, וכמובן הכי הרבה ליום המאושר הזה.את תראי, נדבר אחרי החתונה
 

הילית*

New member
אני מתגעגעת... בעיקר

למדידות של השמלה, לראות איך השמלה מתקדמת כל פעם ולשיחות הקטנות שלי עם יאיר ז´רמון ... והכי הרבה אני מתגעגעת ליום של החתונה, איזו התרגשות, איזה כייף... הרגשה של סוף הדרך ....
 

*שיר

New member
זה עובר יותר מדי מהר, הא?

שלללללללוק, וזה נגמר
האמת שכבר בחתונה הרגשתי ככה - שהכל רץ מהר מדי ורציתי לצעוק לכולם שיעצרו, שיתנו לי להנות, שלא ירוצו כלכך מהר...
 

dorlim

New member
קחי ../images/Emo24.gif גדול

אחת הסיבות שכ"כ כיף כאן, זו ההקשבה והשיתוף . גם אם לא תמיד אפשר לעזור בפועל, אפשר לפחות לסייע רוחנית. בשביל זה אנחנו פה לצידך.
 
למעלה