שלום ארנינה
האמת שכבר חצי שנה שלא ראיתי את אמא שלי. אין לי כל כך קשר איתה, כי אני מעדיפה להתרחק מהאלימות שלה, כך שקשה לי להיזכר במקרים ספציפיים או באיך הגבתי במקרים מסוימים. אני זוכרת בעיקר את המקרים הקיצוניים יותר, שדווקא יותר שייכים להיסטוריה. אז למרות שזה קרה מזמן אתן את זה כדוגמא, כי כאמור זה מה שאני הכי זוכרת: מקרה שקרה ממש כמה ימים לפני שעזבתי את הבית של ההורים (לפני יותר מ-6 שנים): היא דרשה ממני להוריד את הזבל בצורה הזאת: "לכי תורידי את הזבל, פוסטמה". ואני: "אם את מדברת אליי בצורה כזאת, אני לא רוצה להוריד". כמה דקות אחר כך היא באה וזורקת לי את השקית של הזבל בחדר... לא זוכרת איך הגבתי מכאן, כנראה שרק הסתגרתי בחדר ובכיתי. או מקרה אחר שקרה זמן קצר לפני כן: שאני, היא ושתי האחיות שלי רצינו ללכת לקאנטרי שהיינו רשומות אליו. אני לבשתי מכנסיים שלא מצאו חן בעיני אמא שלי כי הם היו קצת קרועות. אני לא חשבתי שכדי ללכת לבריכה צריך ממש להתגנדר. ולכן סירבתי להחליף את המכנסיים. (האמת, בגלל שזה היה מזמן, אני לא זוכרת איך הבעתי את הסירוב שלי. אבל אני לא מאמינה שעשיתי את זה באגרסיביות כי תמיד פחדתי ממנה ולא העזתי להיות אגרסיבית בנוכחותה). בסוף היא אמרה: "לא רוצה שתבואי איתנו". יותר מאוחר כשהיא ושתי האחיות שלי נסעו, היא נעלה את הדלת של הבית כדי שלא אוכל לצאת. (היא לא ידעה שיש לי מפתח). מכיוון שהיה לי מפתח יצאתי בסוף והלכתי לשם לבד כשאני משתדלת להיות רחוקה מהן אבל בסוף אני ואחותי הגדולה נפגשנו איכשהו שם. זהו. סליחה על המקרים הקיצוניים, פשוט זה מה שאני זוכרת הכי טוב כאמור.
האמת שכבר חצי שנה שלא ראיתי את אמא שלי. אין לי כל כך קשר איתה, כי אני מעדיפה להתרחק מהאלימות שלה, כך שקשה לי להיזכר במקרים ספציפיים או באיך הגבתי במקרים מסוימים. אני זוכרת בעיקר את המקרים הקיצוניים יותר, שדווקא יותר שייכים להיסטוריה. אז למרות שזה קרה מזמן אתן את זה כדוגמא, כי כאמור זה מה שאני הכי זוכרת: מקרה שקרה ממש כמה ימים לפני שעזבתי את הבית של ההורים (לפני יותר מ-6 שנים): היא דרשה ממני להוריד את הזבל בצורה הזאת: "לכי תורידי את הזבל, פוסטמה". ואני: "אם את מדברת אליי בצורה כזאת, אני לא רוצה להוריד". כמה דקות אחר כך היא באה וזורקת לי את השקית של הזבל בחדר... לא זוכרת איך הגבתי מכאן, כנראה שרק הסתגרתי בחדר ובכיתי. או מקרה אחר שקרה זמן קצר לפני כן: שאני, היא ושתי האחיות שלי רצינו ללכת לקאנטרי שהיינו רשומות אליו. אני לבשתי מכנסיים שלא מצאו חן בעיני אמא שלי כי הם היו קצת קרועות. אני לא חשבתי שכדי ללכת לבריכה צריך ממש להתגנדר. ולכן סירבתי להחליף את המכנסיים. (האמת, בגלל שזה היה מזמן, אני לא זוכרת איך הבעתי את הסירוב שלי. אבל אני לא מאמינה שעשיתי את זה באגרסיביות כי תמיד פחדתי ממנה ולא העזתי להיות אגרסיבית בנוכחותה). בסוף היא אמרה: "לא רוצה שתבואי איתנו". יותר מאוחר כשהיא ושתי האחיות שלי נסעו, היא נעלה את הדלת של הבית כדי שלא אוכל לצאת. (היא לא ידעה שיש לי מפתח). מכיוון שהיה לי מפתח יצאתי בסוף והלכתי לשם לבד כשאני משתדלת להיות רחוקה מהן אבל בסוף אני ואחותי הגדולה נפגשנו איכשהו שם. זהו. סליחה על המקרים הקיצוניים, פשוט זה מה שאני זוכרת הכי טוב כאמור.