שלום לכולם\ן
- פותח הנושא קולולוש28
- פורסם בתאריך
על שפת הנחל
New member
אני מניחה שהיא מציעה למצוא להם אבא. כידוע במשפחות שיש אב, הכל תקין.
תיקון קטן-הגנטיקה לא ידועה בכל מקרה
גם כאשר האבא ידוע.
אף אחד לא עושה פרופיל גנטי לאבא.
האבא מוכר,עד כמה שאפשר שיהיה מוכר,שזו גם שאלה ,כמה ומה יודעים על הגבר שעתיד להיות שותף ושותף ברמה ההכי קריטית ,גידול ואחריות לילד,כולל מגבלות מהותיות .
ואולי התכוונת-דמות ידועה-קשורה,משפחתית מורחבת היסטורית ,שכל זה עניינים של מושגי חברה .אבל שום דבר לא קשור לגנטיקה
גם כאשר האבא ידוע.
אף אחד לא עושה פרופיל גנטי לאבא.
האבא מוכר,עד כמה שאפשר שיהיה מוכר,שזו גם שאלה ,כמה ומה יודעים על הגבר שעתיד להיות שותף ושותף ברמה ההכי קריטית ,גידול ואחריות לילד,כולל מגבלות מהותיות .
ואולי התכוונת-דמות ידועה-קשורה,משפחתית מורחבת היסטורית ,שכל זה עניינים של מושגי חברה .אבל שום דבר לא קשור לגנטיקה
ממש לא נכון: הגנטיקה ידועה והכי חשובה
שני אחים לאותם הורים, אפילו תאומים לא זהים, גודלים ביחד באותו בית עם ההורים... ויש להם אופי שונה לגמרי ואפילו בריאות שונה. למה?
למה השוני בין שני האחים? שיעור התחלתי בגנטיקה יסביר לך שגנים מהאב וגנים מהאמא מתערבבים ויכול להיות לזה עד 4 תוצאות שונות לכל גן, ואין ספור קומבינציות.
גנטיקה לא מבטיחה תוצאות ספציפיות.
גנטיקה רק מבטיחה דבר אחד: כל התכונות האפשריות לילד רק באות מהאבא והאמא הביולוגיות (אלא אם קרתה מוטציה נדירה).
אופי, אינטליגנציה, התנהגות, בריאות וכולי זה ברובו המוחלט ביותר זה רק גנטי. זה כמעט לא "נלמד", "נרכש" או מושפע מהסביבה. ממש לא נכון מה שאמרת "שום דבר לא קשור לגנטיקה".
מצידי שלא יהיה איכפת לך לגמרי מי האבא ותקחי זרע מזדמן.
אני מבטיח לך שזה לא רעיון טוב לקחת זרע מגבר עם אינטליגנציה נמוכה, עבריין, לא בריא בנפשו ובגופו.
למעשה, למרות מה שאמרת, אני בטוח שאם הייתה לך אפשרות, היית בוחרת מי האבא לילדייך.
רענן
שני אחים לאותם הורים, אפילו תאומים לא זהים, גודלים ביחד באותו בית עם ההורים... ויש להם אופי שונה לגמרי ואפילו בריאות שונה. למה?
למה השוני בין שני האחים? שיעור התחלתי בגנטיקה יסביר לך שגנים מהאב וגנים מהאמא מתערבבים ויכול להיות לזה עד 4 תוצאות שונות לכל גן, ואין ספור קומבינציות.
גנטיקה לא מבטיחה תוצאות ספציפיות.
גנטיקה רק מבטיחה דבר אחד: כל התכונות האפשריות לילד רק באות מהאבא והאמא הביולוגיות (אלא אם קרתה מוטציה נדירה).
אופי, אינטליגנציה, התנהגות, בריאות וכולי זה ברובו המוחלט ביותר זה רק גנטי. זה כמעט לא "נלמד", "נרכש" או מושפע מהסביבה. ממש לא נכון מה שאמרת "שום דבר לא קשור לגנטיקה".
מצידי שלא יהיה איכפת לך לגמרי מי האבא ותקחי זרע מזדמן.
אני מבטיח לך שזה לא רעיון טוב לקחת זרע מגבר עם אינטליגנציה נמוכה, עבריין, לא בריא בנפשו ובגופו.
למעשה, למרות מה שאמרת, אני בטוח שאם הייתה לך אפשרות, היית בוחרת מי האבא לילדייך.
רענן
אמא של פינוקי
New member
עברינות היא התנהגות חברתית
מכיוון שהחברה היא זו שקובעת מה היא עברה ומה לא.
אבל- יש התנהגויות מסוימות שיכולות להוביל לעברינות (אמפולסיביות, אגרסיביות, סוציפאטיות, קושי בדחיית סיפוקים) ולאלה כן יכולים להיות שורשים גנטיים. זו השאלה העתיקה לגבי מה מולד ומה מהסביבה.
מכיוון שהחברה היא זו שקובעת מה היא עברה ומה לא.
אבל- יש התנהגויות מסוימות שיכולות להוביל לעברינות (אמפולסיביות, אגרסיביות, סוציפאטיות, קושי בדחיית סיפוקים) ולאלה כן יכולים להיות שורשים גנטיים. זו השאלה העתיקה לגבי מה מולד ומה מהסביבה.
מאוד מעניין מה שכתבת
נתת תשובה מצויינת ואני מסכים איתה.
אפילו בקרב ילדים קטנים בגנון, יש תמיד אחד או שניים טיפוסים "עבריינים". כבר אז, אפשר לנחש די טוב מה יצא מהם כשהם יגדלו.
אבל רציתי להתייחס למשהו שכתבת: "החברה היא זו שקובעת מה היא עברה ומה לא."
זה גם נכון!
למשל כתבת שאופי אימפולסיבי זה אחד הגורמים לעבריינות.
מבחינה חברתית, אימפולסיביות (ושאר הדברים שכתבת) הם "הפרעה נפשית", אפילו אם אותו אדם לא יוצא עבריין.
מילא עבריינות שהיא למעשה לא סבל עבור העבריין (הוא נהנה מזה), אבל כן סבל לחברה: הרבה הרבה סוגים של אופי מסויים הם סבל של ממש עבור האדם, סבל לחברה, סבל להורים(!) ותוצאות לא טובות מכל הבחינות.
ברוב המקרים זה רק עניין שבא מגנטיקה. כמעט אף פעם לא "נלמד", לא "נרכש" ולא "מושפע מהסביבה". לצערנו, גנטיקה זה לא [עדיין לא] מדע מדוייק שיכול לחזות דברים בדיוק רב. ואולי לשמחתנו טוב שזה כך. אחרת, לדעתי, יהיו תוצאות הרסניות לאנושיות.
רענן
נתת תשובה מצויינת ואני מסכים איתה.
אפילו בקרב ילדים קטנים בגנון, יש תמיד אחד או שניים טיפוסים "עבריינים". כבר אז, אפשר לנחש די טוב מה יצא מהם כשהם יגדלו.
אבל רציתי להתייחס למשהו שכתבת: "החברה היא זו שקובעת מה היא עברה ומה לא."
זה גם נכון!
למשל כתבת שאופי אימפולסיבי זה אחד הגורמים לעבריינות.
מבחינה חברתית, אימפולסיביות (ושאר הדברים שכתבת) הם "הפרעה נפשית", אפילו אם אותו אדם לא יוצא עבריין.
מילא עבריינות שהיא למעשה לא סבל עבור העבריין (הוא נהנה מזה), אבל כן סבל לחברה: הרבה הרבה סוגים של אופי מסויים הם סבל של ממש עבור האדם, סבל לחברה, סבל להורים(!) ותוצאות לא טובות מכל הבחינות.
ברוב המקרים זה רק עניין שבא מגנטיקה. כמעט אף פעם לא "נלמד", לא "נרכש" ולא "מושפע מהסביבה". לצערנו, גנטיקה זה לא [עדיין לא] מדע מדוייק שיכול לחזות דברים בדיוק רב. ואולי לשמחתנו טוב שזה כך. אחרת, לדעתי, יהיו תוצאות הרסניות לאנושיות.
רענן
אמא של פינוקי
New member
מהנסיון שלי
לא רק כאמא לסבית לשני ילדים (מתרומת זרע) אלא, בעיקר ואפילו יותר, כמנחה של סדנאות לנשים לסביות ששוקלות הורות.
הרבה פעמים הגיעו אלינו זוגות שהתלבטו- לעיתים ההתלבטות היא בין שתי בנות הזוג כשכל אחת מייצגת צד אחד (השכיח ביותר הוא כמו אצלכן, כשאחת רוצה אבא והשניה בנק זרע, אבל יכולות להיות גם דילמות אחרות, כמו למשל כששתי בנות הזוג מסכימות על שותף להורות אך לא מצליחות להגיע להסכמה לגבי מי יהיה השותף הזה). לפעמים ההתלבטות היא משותפת של בנות הזוג, ככשתיהן רואות את כל הצדדים על היתרונות והחסרונות.
לכאורה נראה שאין פתרון אחד כאשר מדובר בדילמה כל כך מהותית.הרי בסופו של דבר צריך להחליט על דרך מסויימת והמשמעות היא שמישהי תצטרך לוותר. אז מה עושים?
קודם כל נרגעים
ההתלבטות הזו, ועוד אחרות שיגיעו בהמשך הן כבר בעצם תחילת הדרך להורות. המשמעות שלהן היא שאתן לוקחות את הנושא הזה ברצינות ובכובד ראש. זה מראה על המון אחריות לתינוק/ת העתידיים שלכן, וזו כבר התחלה טובה
דבר שני- מבינים שאין דרך אחת שהיא הכי טובה.
דבר שלישי- ואת זה אתן כבר עושות כפי שהבנתי מפנייתך- אוספים כמה שיותר מידע וחוויות שיסיעו לכן 'לפתוח את הראש' ולהרחיב את העדשה ולהבין את ההשלכות והמשמעויות של כל בחירה.
ודבר רביעי- כדאי ולפעמים רצוי קצת לחפור
, אם אפשר בליווי מקצועי, כי הרגשות סביב הנושא הזה הם עמוקים ומגיעים ממקומות שונים- הן אצל כל אחת לעצמה והן כבנות זוג. והרבה פעמים איוורור של הרגשות והתפיסות בנושא מובילים לדרך חדשה (בסדנאות שהנחנו נגענו בסוגיות כמו: משפחת המוצא שלי, המשפחה שהייתי רוצה שתהיה לי, המיקום שלי בתוך ומחוץ לארון ועוד). לעיתים שיחרור של תקיעות במקום אחד משחררת ועושה את הדרך לקבלת החלטה קלה יותר.
אתן מוזמנות לפנות אלי אם אתן רוצות עוד מידע בנושא, ובכל מקרה אני מאחלת לכן המון הצלחה.
לא רק כאמא לסבית לשני ילדים (מתרומת זרע) אלא, בעיקר ואפילו יותר, כמנחה של סדנאות לנשים לסביות ששוקלות הורות.
הרבה פעמים הגיעו אלינו זוגות שהתלבטו- לעיתים ההתלבטות היא בין שתי בנות הזוג כשכל אחת מייצגת צד אחד (השכיח ביותר הוא כמו אצלכן, כשאחת רוצה אבא והשניה בנק זרע, אבל יכולות להיות גם דילמות אחרות, כמו למשל כששתי בנות הזוג מסכימות על שותף להורות אך לא מצליחות להגיע להסכמה לגבי מי יהיה השותף הזה). לפעמים ההתלבטות היא משותפת של בנות הזוג, ככשתיהן רואות את כל הצדדים על היתרונות והחסרונות.
לכאורה נראה שאין פתרון אחד כאשר מדובר בדילמה כל כך מהותית.הרי בסופו של דבר צריך להחליט על דרך מסויימת והמשמעות היא שמישהי תצטרך לוותר. אז מה עושים?
קודם כל נרגעים
ההתלבטות הזו, ועוד אחרות שיגיעו בהמשך הן כבר בעצם תחילת הדרך להורות. המשמעות שלהן היא שאתן לוקחות את הנושא הזה ברצינות ובכובד ראש. זה מראה על המון אחריות לתינוק/ת העתידיים שלכן, וזו כבר התחלה טובה
דבר שני- מבינים שאין דרך אחת שהיא הכי טובה.
דבר שלישי- ואת זה אתן כבר עושות כפי שהבנתי מפנייתך- אוספים כמה שיותר מידע וחוויות שיסיעו לכן 'לפתוח את הראש' ולהרחיב את העדשה ולהבין את ההשלכות והמשמעויות של כל בחירה.
ודבר רביעי- כדאי ולפעמים רצוי קצת לחפור
אתן מוזמנות לפנות אלי אם אתן רוצות עוד מידע בנושא, ובכל מקרה אני מאחלת לכן המון הצלחה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.