שלום לכולם

[OKDeSign]

ברוכות

אני אור, וכמו שאמרו לך, כדאי לראות את הסדרה לפני הסדר

 

[ailag]

ברוכה הבאה

אני ראיתי בדיוק כמוך, רק שראיתי את הפרקים עם ריבר אחרי עונה 5 ואחרי שספוילרתי (בכללי) על הסוף שלהם. זה דוקא נחמד, כמו שאנחנו רואים את הסיפור של ריבר בבלגן ככה אפשר גם לצפות בסדרה בבלגן.

משהו שלא הספיקו להגיד עדיין -
2. אגב, שימי לב שצריכה להיות גם כוונה - אחרת כשהוא נקש באצבעות שלו בעונה 1, בפרק שהגאון הדביל מתקין לעצמו משהו במצח, הדלת היתה נפתחת. (והוא יודע כי ריבר אמרה לו)

 

[mich223]

עוד שאלה (סורי.

)

באחת מהעונות הקודמות אחת מהמלוות שואלת את הדוקטור "למה אתה לא יכול לחזור לעבר ולהזהיר את עצמך?" והוא אומר שהוא לא יכול מסיבות כאלו ואחרות.
אבל בסוף עונה 5 הוא כן חוזר ומזהיר את עצמו.

זה לא אמור להיות בלתי אפשרי?

 

[shaharEB]

אבל השמש התפוצצה או משהו בסגנון לא

?

 

[ailag]

תשובה

למה "סורי"? פה זה המקום להתעסק בתוכנית.. כל דבר שכתב סטיבן מופאט צריך לצאת מנקודת הנחה שחלק מהאנשים לא הבינו, וחלק הבינו לא נכון. אז יש על מה להתפלפל.

הוא לא יכול כי אם חוצים את קו הזמן של עצמך את עלולה לגרום בטעות לפרדוקס סבא (מה קורה אם אדם חוזר בזמן ורוצח את סבא שלו בינקותו. הוא לא יהיה קיים ולא יוכל לחזור אחורה ולרצוח וכו') או משהו דומה, וראינו את זה בעונה 1 ב father's day. גם במקרים אחרים אפשר לגרום לפרדוקס כזה אבל משום מה התוכנית מתעלמת מהאפשרות הזאת.

בסוף עונה 5 הזמן והמרחב כבר היו כל כך מקולקלים שזה לא מה שישנה. הוא גם נותן לרורי את הסוניק כדי שיפתח את הפנדוריקה, שזה גם משהו מוזר שאפשרי רק כשהכל קטן ומתפרק ממילא. להזהר בפרדוקסים שם זה כמו להבריק חלונות בבניין מיועד להריסה.

(לפחות כך אני מפרשת את כל זה)

 

[shaharEB]

הפסקה הראשונה שכתבת מסבירה יפה מה זה

פרדוקס וכמה טוב ראסל הבהיר את זה בעונה הראשונה

לצערנו , הפסקה השנייה מבהירה כמה מופאט הרס את זה

אם משהו אסור אז הוא אסור.
זה שהזמן והמרחב "היו כבר מקולקלים" לא אומר לפי דעתי שאפשר פשוט להרוס את כל התפיסה של דוקטור הו בשבילה

 

[ailag]

ומה עם יום האב?

תשמעי, בכל מסע בזמן יכול להיות פרדוקס. כשאת הולכת ברחוב יכול להיות שתעכבי מישהו בעשירית שניה, הוא יפספס רמזור, יאחר ברגע לאוטובוס.. יש מלא תרחישים כאלו שבפועל יהפכו מסע בזמן למאוד בעייתי.
(אני לפעמים מהרהרת בזה במוניות שירות - אם הייתי מפספסת את המונית הזאת, אז מישהו אחר שהנהג לא עוצר לו כי המונית מלאה כן היה תופס מונית, והיום שלו אולי היה נראה אחרת). זה כל פיפס.

אלא אם מסתכלים על קווי זמן אישיים, שזה פותר את פרדוקס הסבא, אבל הפיזיקה בסדרה לא עובדת ככה.

ביום האב לא נמנע מרוז לחצות את קו הזמן של עצמה, אבל זה גרם לדברים רעים. באותה מידה בסוף עונה 5 לא נמנע מהדוקטור לחצות את קו הזמן של עצמו, ובימים כתיקונם גם זה היה גורר תוצאות הרסניות (לכן בסוף עונה 6 הוא נמנע מלעשות כך), אבל כשהיקום קורס... כמה זמן לקח לעולם לקרוס ביום האב? במיוחד אם לא נחשיב את היצורים שאולי הסדק כבר לקח, או שימנעו בכלל מהיקום במצב כזה? זה לא היה מיידי. זה לקח כמה זמן. בסוף עונה 5 הזמן נורא קצר אז זה ממילא לא היה משפיע.

אני לא זוכרת פרטים, אבל אם למשל ביום האב לקח 3 שעות בין מה שרוז עשתה ובין מתי שראו השפעות של זה (שוב, אם לא כוללים את היצורים) אז כשהדוקטור חוצה את קו הזמן של עצמו אם הוא יודע שהיקום ממילא יקרוס לתוך עצמו תוך חצי שעה, אז מה שיקרה בעוד שלוש שעות לא משנה.


קראתי איפשהו השוואה, אולי של מופאט עצמו, של הזמן וההמשכיות לכדור חוטים שעשוי מחוטים מכל מיני צבעים. אפשר להוציא חלקים של חוט מפה ומשם (לפגוע בהמשכיות) והוא ישאר בסדר גמור. אבל אם מוציאים יותר מדי הוא מתפרק. שזה מה שקרה במפץ הגדול 2.

כמובן שאם חוצים את קו הזמן של עצמך ויוצרים פרדוקס אונטולוגי (כמו בtime&space) זה לא צריך להוות בעיה. הזמן נכתב מחדש בצורה קונסיסטנטית.



חוץ מזה, למה זה מפריע לך אבל למשל שהדוקטור מבטל במחי שש מילים את האימפריה האנושית המשגשגת בעתיד לא (נשמע ש-) מפריע?

 

[ailag]

נ.ב.

אל תקראי את continuity errors שלו הסיפור הראשון שלו של דוקטור הו שפורסם במקום רשמי. זה סיפור כזה שאפשר לדעת שזה שלו גם בלי לראות מי המחבר. אם כי הרעיון גם הופיע אחר כך (בערך) בפרק שכתב.

 

[mich223]

הו. בעצם כמו

הפרדוקס משין בעונה 3. הם סוג של באמת הורגים את הסבא שלהם.