../images/Emo79.gifדברים שרואים מכאן...../images/Emo79.gif(ארוך!)
תודי שתאומים זה יוצא דופן, מבחינת הסיכוי/ן/צפי לניתוח. גם לי אמרו כך, בלי תאומים, ואמרתי "לא תודה. לא תודה. לא, תודה!" ועזבו אותי. התייאשו
זה עניין של סיטואציה. נו, כולנו היינו שם (עם תוצאה כזו או אחרת). חייבת לאמר שאחרי התק' הקצרה במחלקות ברור לי הרבה יותר מאיפה מגיעה הגישה. "אנחנו" כ"כ - אבל *כל-כך* - יוצאות דופן מבחינת הגישה שלנו. רוב האחיות שעובדות במחלקות הללו (ח. לידה, תינוקיה וכולי), מעבר לעומס שגורם לאילוצים שונים, מציעות שוב ושוב ושוב לנשים לקחת תינוקות לביות, לנסות להניק, לנסות להתקדם לפתיחה יותר גדולה לפני האפי'. רובן המכריע של הנשים רוצה אפידורל עוד לפני שהבעל הוציא מדבקות, ולנוח אחרי הלידה וגם אם הו מניקות הן רוצות לישון בלילה ושיתנו בקבוק (ובבוקר היא מתקלחת, ואח"כ אוכלת ואח"כ
הולכת להדרכת הנקה אבל רוצה להקשיב אז שנשמור על התינוק בתינוקיה וצריך להסביר לה שלפחות בהדרכה כדאי שתבוא עם הקליינט... תשמעו סיפור: היו שיפוצים בתינוקיה כמה ימים. הרסו קיר (!), קדחו ודפקו. דמיינו את הרעש והאבק. היינו צריכים להתנצל בפני האמהות שהתינוקות צריכים להיות איתם רוב היום ולהסביר שזו לא ממש אווירה לתינוק בן שעתיים. רוב היום בילינו בלשנע את התינוקות שהאמהות החזירו שוב ושוב לתינוקיה המאולתרת והצפופה. אמא אחת אמרה לי "מה את רוצה? שעכשיו אני אהיה איתה *כל היום*?!" אז זה לא תירוץ לסיפורים האיומים שאנחנו שומעים ושאני ראיתי (יולדת שמסתדרת נהדר עם הכדור ומבקשת שיבדקו פתיחה לפני האפידורל כי אם היא מתקדמת יפה אולי תסתדר בלי, אבל המרדים כבר פה אז יחד עם המיילדת הוא כמעט דוחף אותה למיטה ואומר לה "מה זה משנה 4 או 5?" והמיילדת "כן, אני אבדוק אחרי האפידורל כי חבל שהוא יברח" (כאילו, דה! מה זה יעזור לה אחרי?)) וגם לא למיילדת שמנחה להחזיק אוויר ולדחוף (ראיתי את הטחורים יוצאים לה בשידור חי
) אבל לא הכל מרוע. חלק מנסיון מר. כשביקשתי/קיוויתי לראות לידה על הכיסא המיילדות לא ידעו אם לצחוק או לבכות. כמעט ואין כאילה. רוב היולדות בלי אפידורל פשוט לא מספיקות לקבל. וברור שזה סיבה ומסובב, אבל זה לא מגיע רק מהמיילדות. תזרקו אותי מהפורום?
