כותיקת מפגשים ההתרגשות לקראת
המפגשים תמיד מצויה בנו, בעיקר בגלל שמתווספים חברים חדשים ומנסים לנחש מי הדמות העומדת מאחורי ההודעות. לא כדאי אפילו לנחש, כי המציאות גוברת על כל דמיון. וסיפור קטן: בזמנו הייתי בקשר טלפוני עם גבר חמוד, ש"נפגשנו" כתוצאה מאחת תוכניות רדיו. בכל תקופה זו לא ראיתיו פיזית. מאחר ואני הייתי נשואה, רק שוחחנו, ממש כמו "חברות" טובים. ניסיתי לדמיין אותו אותו לעצמי, ומשום מה נדבק לי: גבר שמנמן, שיער מתולתל, עיניים חומות וזקנקן - מדוע? לאלוהים פתרונים. הסקרנות גברה, וכהזדמנה ההזדמנות להזמין אותו להצגת חובבים שהופעתי בה, בתל-אביב, פשוט הזמנתי אותו לחזות בה. והוא הגיע. כשראיתי אותו, כמעט ונפלתי מרגליי. גבר גבוה, רזה, מעט קרח עם שיער שיבה, עיניים תכלת זוהרות. פשוט פיצוץ של הופעה. אם לא הייתי אז נשואה - הייתי עובדת על הנושא (הוא היה גרוש). הנה לכם מה קורה כשמדמיינים. ערב נעים אפי