שלום לכם

[נועה של ים]

שלום לכם

שלום לפורום ולכל משתתפיו. אני קוראת פסיבית בפורום זה ולא מעט פעמים אני שואבת ממנו עידוד ולעיתים אף לומדת דברים חדשים.. אני יודעת שמה שאני אכתוב הוא קצת קשה, ואולי אף תשפטו אותי. אני מקווה שאני לא אפגע באיש ואני מקווה שלא תכעסו. אני אמא לילדה נפלאה, חכמה ומתוקה. אני אוהבת אותה בכל ליבי. למרות זאת, אני מרגישה בחודשים אחרונים שמאוד קשה לי איתה, ולא הבעיה לא בה כלל. קשה לי פשוט להיות איתה, קשה לי לשמוח והרבה פעמים אין לי סבלנות אליה. אנחנו מבלות יחד הרבה זמן, כשאני לא בעבודה, ובעצם בכל הזמן שיש לי את ים, לא יצאתי לחופש או הייתי עם עצמי. אני מרגישה חנוקה והיו לי מחשבות לעזוב את הכל וללכת. אני יודעת שתשפטו אותי ולא תבינו איך אפשר לחשוב כך, אבל באמת, זה לא בגלל שאני לא אוהבת אותה, אני מרגישה שפשוט אין לי יותר כוח. מצטערת אם פגעתי במישהו, נועה.

 

[ophra]

נועה של הים...

(היה שיר כזה, לא?

) ראשית - ברוכה הבאה. מנסיוני (המצומצם) מי שכותב כאן את אשר על ליבו מקבל בעיקר הקשבה תמיכה ולפעמים גם עצות ועזרה לא כעס בטח לא על רגשות... ולעניין - את יכולה להרגע. אני לא רוצה להעיד בשם אחרות (או אחרים) אבל גם לי, בתור אמא לשני גורים מתוקים היקרים לי מכל דבר אחר בעולם מצאתי את עצמי לפעמים (בתקופות קשות יותר) תופסת לעצמי בשיער רק רוצה לצרוח ולברוח מהכל זה אנושי וטבעי גם לאמא בטח ובטח לאמא שלא יצאה לחופש.... (כמה זמן? בת כמה ים?) צאי לחופש! מצאי לך חוג או פעילות אחרת בלי ים על תוותרי על עצמך כי בסופו של דבר זה יפגע בשתיכן לפני יום או יומיים, בפורום שכן (גרושים/גרושות) כתב משתתף חכם (יניב קרטר שמו) הודעה שכותרתה "מסיכת חמצן" אני מציעה לך לדפדף ולקרוא (דווקא תתעלמי לצורך הדיון בתשובות שלי שם, כי הן היו ממקום אחר) השורה התחתונה שם היתה: כמו במטוסים, גם בחיים, קודם שימי את מסיכת החמצן על פניך, ורק אז עזרי לביתך לשים את שלה. אמא לא נושמת, בלי חמצן, לא תוכל לעזור,לגדל ולתפקד כאמא לילדיה.... תחזיקי מעמד צאי לחופש....

וברוכה הבאה!

 

[נועה של ים]

תודה עופרה ו..

ים בת 4 ואני בת 21. חופש זה קצת קל לומר, אבל בתור אמא חד הורית וקצת לבד.. אני לא יכולה לצאת ממש לחופש. כי אז מי יעבוד? בנוסף, ים מאוד קשורה אלי, כי אנחנו לא בקשר עם סבא וסבתא שלה, ואנחנו דיי לבד, כך שהיא לא תוכל להיות בלעדיי. אני מבינה שלא אוכל לעזוב אותה, אבל פוחדת שיום אחד אשבר. נועה

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

ילדה מגדלת ילדה - בטח שחסר לך חופש

נועה חמודה, טוב שפנית למרות שחשבת שתתקלי בביקורת. כל אימא יודעת על מה את מדברת, אימא חד הורית - על אחת כמה וכמה ואם תוסיפי את גילך הצעיר, אין לך סיכוי לעבור את החיים בלי רגעים כאלו. אנחנו רק בני אדם ואם תרצי או לא - את אנושית לחלוטין!! העצה הראשונה שאני רוצה לתת לך היא: לכי לטיפול... שעה בשבוע בה את יכולה לשפוך הכל!! שעה בשבוע בה מותר לך להיות חלשה, כועסת, בוכה או מבולבלת. שעה בשבוע בה את יכולה להיות בעצמך ילדה מפוחדת. שעה בשבוע בה מישהו יקשיב רק לך ואת אפילו לא צריכה להיות נחמדה... אופציות שלא עולות כסף או שעלותן סמלית: 1. פגישה שבועית עם עו"ס במחלקת הרווחה במקום מגורייך 2. בריאות הנפש - פגישה עם פסיכולוג/ית (את כמובן יכולה לשלב בין שתי האופציות ולתת לעצמך יותר זמן... מהרווחה את יכולה גם לקבל חונך/ת עד 4-5 שעות בשבוע זה מקל ונותן לך איוורור חוצה-מזה, אשמח לשמוע עליך קצת: אימא בגיל 17? איפה אבי הילדה? האם את מקבלת מזונות? מה עם ההורים שלך? אחים? אחיות? מה עם המשפחה של אבי הילדה? האם את עובדת? מה חלמת שתעשי כשתהיי גדולה? מה את חולמת היום? איך את רואה את עתידך - 5 או 10 שנים מהיום? אני מזמינה אותך לספר לנו את סיפורך, אולי נוכל לעזור... בינתיים

קחי אותם שיהיו לך ברגעים הקשים... כולנו רוצות לפעמים לנטוש הכל

ולכולנו עוזר שמישהו אי שם מבין.... אז אנחנו מבינות ואנחנו כאן תמיד!! כדי לשמוע ולתמוך *** כל שנכתב בלשון נקבה יכול להיות מובן גם בלשון זכר: אנחנו מבינות = גם אנחנו מבינים

 

[קר3יה]

היי לך נועה...

אני מאוד מבינה אותך, את בגיל מאוד צעיר כאשר בני גילך נוהגים לצאת ולבלות ולך יש את המגבלות שלך... זה קשה אבל עוברים את זה ויפה שאת עובדת כי גם עבודה זה ניקוי ראש וריענון גם אני אשה עובדת ועדיין מנסה לנצל את הזמן הפנוי, כמובן שההורים הם בייביסיטר <<מקווה שגם לך יש את האפשרות הזו>> ביי

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

בנתיים שולחת לך ../images/Emo24.gif

 

[העקשנית]

נועה שלום-למה קוראת פאסיבית?../images/Emo8.gif

נדמה לי שהבעייה שאת מעלה משותפת להרבה אמהות חדהוריות, שלא תמיד מוצאות את הדרך להנות קצת לבד, ולעשות למען עצמן, והאמת-שלפחות בשלבים הראשונים,שנים הראשונות די קשה לנו לעזוב את הילדים וללכת. כלאמר-לצאת לבד לחופשה וכד´. כתבת שאין קשר עם סבא וסבתא-וזה חבל. השאלה-אם אי אפשר לתקן את המצב. ברור שאת אוהבת את הילדה, וברור גם שקשה לך אם את כל הזמן לבד איתה. כל אחת מאיתנו עברה מצבים כאלו. אבל-לומדים מהנסיון, שלנו ושל אחרים. לגבי הבילויים שלך איתה-השאלה אם את נפגשת עם עוד אמהות לילדים בגילה של ים, לאוו דווקא חדהוריות,האם הילדה הולכת לחברות אחה"צ-שזה זמן מצויין שאת יכולה קצת לנוח. האם באות אליה חברות-שאז זה גם קצת מאוורר אותך. האם אתן מבלות בגינה ביחד-שוב איתה אבל-באוויר. האם את נפגשת עם מישהו, ואם לא-אז למה? האם יש לך אפשרות לקחת ביביסיטר לשעה שעתיים בכל שעה שתבחרי? אם את ממש חנוקה-נסי לחשוב על פתרונות יצירתיים-איך לא להיות איתה כל הזמן לבד, ובשלב שני-איך להשאיר אותה עם מישהו אחר. הרגשת המחנק-לא תמיד קשורה לעובדה שאת עם ילדה. יכולת להיות לבד, ובלי ילדה ולהרגיש עדיין תחושת מחנק. הייתי מציעה לך דווקא לנסות לנסוע איתה פעם אחת לחופשה, בבית מלון שערוך לילדים, אולי שם יצליחו קצת לשחרר אותך-כי ישנם מקומות עם צוותים נפלאים לילדים, כולל שרותי ביביסיטר. אם נכיר אותך-אולי נוכל לשמור עליה, ואת תוכלי לצאת לך לחופשה.

 

[רק אביגיל]

נועה

שרה גם "ננוע ננוע...." נועה היא אחינועם ניני כשהיא בחו"ל. אבל ננוע....מתאים. קדימה. את במצב הזה. ואת יכולה לעשות כמה דברים לשינוי. אהבתי את ההשוואה של עפרה למסיכת החמצן. גמני דוגלת בשיטה הזו. הורים מאושרים =ילדים מאושרים. (וכנ"ל כל התכונות) לא פגעת באף אחד. זה ברור שמאוד קשה לסחוב עגלה עמוסה לעייפה , לבד. בלי לשתף. בלי לחלוק במעמסה. ובגיל כזה רך , (שלך) שנדמה שכל העולם על כתפייך. קחי את העצות שניתנו לך. הן נהדרות. עשי פסק זמן מהרוגז העצמי ונסי לחשוב מה באמת את יכולה לעשות למענך. ננוע קדימה

תנועי , קדימה ואנחנו כאן להמשיך ולעזור.

 

[נועה של ים]

תודה לכם אנשים טובים

אני מאוד מתרגשת מהתגובות והרצון לעזור. זה לא מובן מאליו, הקבלה הזו שלכם אותי ועוד לאור הדברים האיומים שכתבתי. מה תרצו לדעת? אני נועה ויש לי את ים, שהיא הדבר היפה ביותר שקרה לי. שמה ים בגלל השיר שאני מאוד אוהבת של יזהר אשדות, ובעיקר בגלל שכשהיא נולדה, היא נראתה ים כזו (טיפשי, לא?) אבא של ים לא בקשר איתנו, כי היה לו קשה לקבל את עובדת היותו אבא.. ולא שהוא כל כך צעיר. לא, אנחנו לא מקבלות מזונות, ואני עובדת בשרות לקוחות בחברת תקשורת סלולרית. סיימתי תיכון (למרות שלא היה כל כך פשוט) ולא הייתי בצבא (מן הסתם . לפעמים קצת קשה לנו, בעיקר בחילופי עונות, כי אז אנחנו צריכות בגדים חדשים (ים כמובן). אנחנו לא מתלוננות הרבה ואם לומר את האמת אני עדיין לא יודעת אם היה זה צעד נבון לכתוב כאן. כי הרי לכולם יש דאגות ובעיות, לא? מה עוד אוכל לומר? הורי לא בקשר איתנו, בעיקר בגללם וקצת בגללי. אני זו שעזבתי, אבל הם אלה שסגרו את הדלת אחריי. אני מאוד מקווה שיום אחד אנחנו נכיר אחד את השני מחדש, ואז גם לים יהיו סבא וסבתא. כי הרי זה מה שילד צריך, לא? מישהו שיפנק אותו, ולצערי לא יוצא לי הרבה לפנק את ים שלי. לא כי אני לא רוצה, פשוט יש לעיתים דברים דחופים יותר שיש לקנות. לגבי חלומות.. אני רוצה ללמוד, מאוד. רוצה להצליח, ובעיקר שלים יהיה את כל מה שהיא רוצה. כי מה יותר כואב מילדה שמבקשת עוד צעצוע ואני נאלצת לומר לא.. (אוף, גם עכשיו עולות דמעות בעיני כשאני חושבת על זה). זהו. אני באמת מודה לכולכם. מקווה שלא כתבתי יותר מדיי. ומקווה שיהי לי את הכוח להמשיך. ולא לעזוב. נועה וים

 

[לא משתמשת]

חבל מאוד שקיבלת כאן תשובות כאלה

אני מאוד כועסת על התשובות שקיבלת כאן מהאנשים בפורום. זה קל להכנס לפורום שנגד כל העולם בגלל ההחלטות שהם החליטו ולהתלונן על זה שחנוק לך.ודאי שתקבלי כאן תמיכה. אך נסי להכנס לפורום אימוץ או פוריות, שם אנשים יודעים להעריך ילדים, לא כמוך. א: אף אחד לא הכריח אותך להביא ילדה ממזרה לעולם בגיל 17. ב: יכולת למסור אותה לאימוץ והיו משפחות שהיו שמחות לקבל מתנה כמוה. ג: את חושבת על לעזוב, אז את לא אמא אמיתית, כי אמא אמיתי לא עוזבת את ילדיה. ד: חבל מאוד שאין בארץ שלנו מערכת ממוסדת שיכולה לפקחת על בנות כמוך, שמביאות ילדים לעולם בגיל טיפש עשרה ואז מתחרטות על כך. יכולת לחסוך ממנה את עצמך. חבל, שנשים כמוני, שלא יכולות ללדת ילדים ונאלצות לעבור טיפולי פוריות קשים מאוד או לחלופין לאמץ ילדים חולים או מוזנחים, צריכות לקרוא הודעות כמו שלך ולהצטערת שלא הן שקרה להן הפנצ´ר שקרה לך! הילדה שלך יכלה להיות ילדה שלי. וחבל שיש לך את האפשרות להכנס להריון וללדת ילדים שאת לא רוצה. ואני בטוחה שיש הרבה נשים שיסכימו איתי.

 

[ophra]

יש רגעים שבהם אני מתחרטת....

על תפיסות העולם ה"שמאלניות" שלי. יש מקרים שבהם הדמוקרטיה וחופש הביטוי מקבלים פרצוף מכוער אבל גם את הפרצוף הזה צריך כנראה להכיר. זורקת בחיי שמזל גדול שאני לא המנהלת של הפורום הזה כי מאד יתכן שלא הייתי מתאפקת ופשוט מוחקת את ההודעה שלך (למרות שנדמה לי שזה לא בכללים) מי שמך שופטת????? מאיפה המסקנות המופרכות והעובדות המעוותות שאת מציגה???? מאיפה???!!!! רציתי לצטט אותך אבל התחרטתי. לא רוצה לחזור על מילים מלאות רעל, כעס, תסכול ואלימות כאלה. הן עוד עלולות להפוך אותי לכזו. צר לי וכואב לי על כל אותן נשים ואמהות שמתקשות להביא ילד לעולם. יצא לי לפגוש ולהיות חברה של כמה וכמה. אף אחת מהן לא היתה מוצפת ברעל וכעס כמוך. לא בשלבים הקשים ובוודאי לא אחרי שזכו להחזיק את צאצאיהן (והמאומצים/ות ביניהם הם ילדים מקסימים ונפלאים. חלילה לא חולים או מוזנחים) לא נשאר לי אלא לברך ולהודות שים היא הילדה של נועה ולא שלך. לא רוצה לחשוב מה היה עולה בגורלה אם היתה נתונה ל"חסדייך".

 

[העקשנית]

עפרה../images/Emo45.gif

אני כרגע עסוקה עם ילדתי. אבל אל דאגה! עוד אכנס לכאן כדי להגיב. יש לי מה לאמר בנושא. איזו חוצפה! ואולי זאת סתם "מתיחה"?

 

[ניצת שושן]

עפרה מקסימה שכמותך ../images/Emo24.gif

אני לא הצלחתי לשמור על איפוק כמותך... ואת יודעת מה? אני שמחה שלא,לפעמים גם התפיסות שלנו יכולות להתערער למקרא של כזאת אלימות ושנאה....

 

[רק אביגיל]

שלום לדובון לא לא

אני מנסה להבין את הכעס שלך. אבל לא מצליח לי . ולו מהעובדה הפשוטה שהעובדות שאת מציבה אינן עובדות כלל וכלל. אלא פרשנויות שלך , ש עובדתית אינן נכונות , למצבים של אנשים אחרים. לא ברור למה את קושרת את החבילה הכבדה שלך לחבילה של מישהו אחר. אז : א. כאן לא כותבים "על אנשים" אלא "אל" אנשים ותגובה להודעותיהם וניתוחים פסיכולוגיים זה בפורום פסיכולוגיה ורק ע"י מומחה בבקשה. ב. "יכולת לחסוך ממנה את עצמך"? : אנא חיסכי את מאיתנו . (ואני לא אמשיך) ג. ברור שכואב לך מאיזשהו מקום. אבל להרביץ לאחרים כדי שיכאב גם להם , זו לא התרופה למצבך ולכן לא הגעת למרפאה הנכונה. אז בבקשה , אחרי שתרחצי את הפה בסבון , תפני לאחת הדלתות במסדרון משמאל.

 

[ניצת שושן]

אביגיל ../images/Emo24.gif דביק וגדול

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

וואלה לא משתמשת קוראים לך?

נראה לי את משתמשת חזק מאוד, כמה עשנת היום? מה אלה היציאות האלה? מי את שתחליטי מה מגיע לה או לא? אם הייתה מוסרת לאימוץ אז היו מניאקים שהיו יורדים עליה "מה זה יש ילדים זרוקים בלי הורים בגללך" מי את בכלל שתחליטי מה מגיע לך? את אלוקים? הוא החליט בשבילך, את מקבלת את העונש שלך על חטאים שלך או של אבותייך, מצטערת על מה שאני אומרת לך אבל זאת המציאות, זו דרך העולם וזו דרכו של הקדוש ברוך הוא הוא החליט שלה יהיה ולך לא, זה המבחן שקיבלת בחיים, לי הוא נתן 2 ילדים נהדרים שגודלים בעולם חרא עם גרוש חרא אז? אז אולי תבואי לקחת אותם כי יהיה להם אבא יותר טוב ועכשו אין להם? את קולטת מה שאת אומרת כאן, העלת לי את הדם לעננים, כזאת חוצפה בחיים שלי לא ראיתי, נראה לי שאת מסתובבת ברחוב ובודקת אימהות איך מתנהגות ואיך שאת רואה איזו אמא צועקת על הילד שלה אז בה לך פשוט לקחת לה את הילד כי אמא חרא? מי את ? מי את שתחליטי מה טוב ומה לא? אולי בכלל את לא ראויה להיות אדם בכלל.

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

וזה עוד אחד בשבילך נועם ../images/Emo24.gif

אל תתיחסי לאנשים כאלה השם שלה כבר אומר הכל

 

[הנחבאת]

נקודה למחשבה מזווית אחרת

שלום מוצאת אותך, אני רוצה להפנות את תשומת לבך (ותשומת לבן של אחרות) לנקודה בעייתית מאד בדברייך. זאת מבלי להצטרף לדברים המיותרים, הפוגעים וחסרי הטעם שנכתבו בתגובה לנועה. גם אני עוברת טיפולי פוריות. הם קשים, את לא יודעת כמה. הגעתי לקרוא את דבריה של נועה בשל הקישור בפורום פוריות וכן - גם אני, שמקריבה הרבה מבריאותי הפיסית והנפשית בשל הרצון לילד, לא חושבת שאמהות היא דבר קל. דבריה של נועה ישקפו, מן הסתם, גם לא מעט רגעים בחיי. הם אינם מאיימים עלי, וממילותיה אני חשה באדם רגיש, כן, אנושי במלוא מובן המלה, הורה במיטבו. הבעיה שלי היא עם מה שעלה מדברייך: בעית הפוריות כ"עונש" מאלוהים. אולי כמי שחוותה את ההריון ללא קושי קשה לך לדמיין כמה דבר פיסי פשוט לכאורה ושגרתי עלול להיות בלתי מושג לגבי אחרים. אבל מכאן ועד פרשנות מרחיקת לכת מרושעת ויהירה כזו - הדרך ארוכה. דומני שהאלוהים שבשמו דיברת לא היה שבע רצון מן השליחה שמינתה את עצמה.

 

[מ ו צ א ת א ו ת ך]

הנחבאת (הלא משתמשת) שם מענין

מצטערת אם לקחת זאת אישית ולא זו היתה הכונה לא שמתי לב מתי כתבת פשוט רק עכשו ראיתי את הודעתך ולמרות שלא דיברתי אליך כמו שהיא לא דיברה אלי את תוקפת אותי וזאת זכותך. חלילה לא רציתי ללגלג ובטח לא שמחה בשבילכן ההפך אבל אם לגברת לא משתמשת יש בעיה אין זה אומר שהיא צריכה לזלזל באלה שיש להם ילדים אך קשה להם מה לעשות החיים לא קלים והרבה הורים ולא רק גרושים מתקשים לפעמים ויש להם עליות ועליות בחיים אני יודעת מה זה שרוצים ילד לא אישית תודה לאל אמא שלי הביאה אותי ואת אחי רק לאחר 6 שנים עם המון סבל ועצבים שעוד נשארו בה לכל החיים (לצערי עד יום מותה) ויש לי בת דודה חרדית מאוד היא ובעלה אנשים מקסימים שלא נראה לי ממש שמגיע להם ומצבם הכלכלי מאוד קשה ולכן גם לעשות טיפולים קשה להם ועד שפוטרתי השתדלתי לעזור כמה שיכולתי אבל אצטט לך את דבריי בעלה: אני רוצה ילדים אבל כנראה שככה החליט הקב"ה ואולי זה חלק מאחד מהתיקונים שנגזרו עלי ולכן אני מקבל זאת בטוב אם יהיו לי ילדים מה טוב ואם לא אז כנראה שככה נגזר. הוא עובד עם ילדים קשיי למידה, אדם מקסים וגדול בתורה. ממש לא התכונתי לזלזל ממש ממש לא ואני מצטערת אם כך הבנת והסקת, מאוד כואב לי ואני לא הייתי רוצה להכנס לנעליים שלכן. אז הגבתי לגברת הקודמת בגלל צורת הדיבור שלה לנועה מאוד מאוד כאב לי איך שזלזלה בה ואולי באמת במקרה שלה אני לא מצטערת על איך שהגבתי ואם האלוקים שלי יכעס עלי אז אני אקבל את עונשי ממנו ולא אחר ישפוט אותי, כמו שאף אחד לא יכול לשפוט את נעה. מקווה שהבנת את כונתי- מוצאת

 

[ניצת שושן]

לא משתמשת ../images/Emo123.gif

את יודעת התגובה הראשונה שעלתה בליבי ברגע שקראתי אותך היתה: לכי לך אישה רעה, לאישה שכמוך לא מגיע שיהיו ילדים ולכן את עוברת את כל הסבל לו את ראויה,אולי ביום שיצליח לך תלמדי להיות בן אדם. א. בתה של נועה אינה ממזרה!!!!!!!!!!!!!!!! ב.אם אמיתית אוהבת את פרי בטנה ולא מוסרת אותו לאימוץ,רק באין בררה ונועה היא אם נפלאה. ג. תפסיקי לבלבל את המח ולסתור את עצמך ד. הילדה של נועה לעולם לא תוכל להיות הילדה שלך ואת יודעת למה? כי יש לה אמא. ועכשיו אחרי שהוצאתי את כל הרגש והגועל שעוררת בי אשנה פזה ורק אומר שאני מביטה בך בחמלה. יש בך מרירות שנובעת ממאמצייך להרות ואינך מצליחה,אך עדיין אין זה אומר שעלייך להטיל רפש באחרים.