נאוה פרנס, נטורופתית
New member
אני מבינה את הכאב מתוכו נאמרו דבריך
ולכן, אולי אצליח לרכך חלק מהדברים שדברייך מעוררים בי... אוי לנו ואבוי לנו על תגובות כמו שלך. את כל כך מבקרת אותה על דבריה ושמה עצמך על איזה כס מיוחד ששמור לאימא קדושה ומושלמת שאני תוהה... מה אם נועה הייתה בתך? מה אם היא הייתה בהיריון ורוצה מאוד את ילדתה? מה היית אומרת לה? האם גם אז היית מפעילה את גרדום האינקוויזיציה? אם כן, אז צר לי עלייך, כי יש לך המון ללמוד על אימהות מהי. ואין זה חשוב אם תצליחי ללדת בעצמך או תאמצי. לא יודעת אם שמת לב, אבל נועה היא בראש ובראשונה בן-אדם וככזאת, יש לה, מן הסתם מטענים רגשיים שונים, חלקם אולי קשים מנשוא. בנוסף, גילה הצעיר מספר שהיא לא הספיקה לצאת לחיים ובודאי חסר לה אותו שלב של בילויים ללא דאגה. אני מסכימה איתך... רצוי וראוי היה להימנע מקיום יחסי מין או לפחות לנקוט באמצעי זהירות גם בגלל היריון וגם כהגנה ממחלות אבל היא לא עשתה זאת... ואין צורך לערוף את ראשה בגלל שהתברכה בפוריות ואת לא... עכשיו יש נתון: נועה היא אם צעירה מאוד שמתמודדת לבד באומץ, דווקא די ראוי להערצה!!! כשאני חושבת על זה שאימה אינה נמצאת לצידה כשם שהוריי עומדים לצידי (ואני מתקרבת כבר ל- 45) אני חושבת: ווואאאוווו! איזו בחורה!!! לעניין סעיפייך, אני רוצה לחדש לך כמה דברים: א. ממזר הוא ילד שנולד לאישה נשואה שלא מבעלה. ים של נועה היא ילדה חוקית לגמרי וכשרה לחלוטין בעיניי הרבנות היהודית, ובעיני החוק בישראל. ב. נכון, נועה יכלה למסור את בתה לאימוץ אבל בחרה באהבה ובאומץ להיות אימא לים שלה. מגיעות לה תרועות ותשואות על בחירתה. מעט נשים צעירות לוקחות אחריות על מעשיהן - כל הכבוד נועה!!! ג. נועה לא עוזבת את הבת שלה, היא באה לפורום תומך לשתף אותנו בקשיים שלה. כולנו (אימהות אמיתיות לחלוטין, אני מבטיחה לך!) מכירות את הרגעים הללו. קוראים להם: "רגעי משבר". זה כל כך חשוב לקבל תמיכה ברגעי משבר אלו, כי אחרת, קשה מאוד לקום מהם ולהמשיך בחיים. זה היה טפשי מצד נועה לבקש תמיכה בפורום אימוץ או פוריות כי שם הקינאה הייתה מדברת ולא אהבה או ניסיון חיים. ד. יש לנו בארץ מערכת כזאת. קוראים לה: פקידות סעד. תתפלאי כמה עוול המערכת הזאת עושה לאנשים, בעיקר למשפחות חד הוריות. ובכל זאת, זו מערכת שהצילה ילדים רבים. אני מאוד מאוד מאמינה שאין בעיה שאין לה סיבות רגשיות. את לא יכולה להיכנס להיריון, ואני מניחה, מדברייך, שאת אחרי טיפולים רבים. אני ממליצה לך בחום לבחון את רגשותייך, ממליצה לך לבחון את תפיסות העולם שלך על הורות ומשמעויותיה, כדי ללמוד למה היקום (תת המודע שלך) בחר להקשות עליך להגיע למימוש כזה. בכל מקרה, ים היא הילדה של נועה, וטוב שכך. אם לא הצלחת לקרוא עד כמה נועה אוהבת אותה - יש לך הרבה עבודה... שוב, אני מבינה את כאבך, ואם היינו מדברות על הקושי של חוסר היכולת להרות, היית מוצאת אותי אוהבת, קשובה ואיכפתית - לפחות כמו שהייתי עם נועה. אבל לא יתכן, שתפזרי רעל מזיק כל כך בגלל שכואב לך. להיות אימא זו מעמסה רגשית כבדה מאוד (לצד הנאה שאין לה מחיר) להיות חד הורית - זה קשהההההה בכל מישור להיות חד הורית כל כך צעירה - קשההההה פי כמה להיות חד הורית צעירה ללא מערכת תומכת סביבה - אני מרימה את הכובע. אל תהיי צדקנית. אימא = אנרגיה מכילה שיכולה להכיל הכל. אימא = אהבה ללא תנאי. אימא = לפעול מתוך כוחות בלתי אפשריים. נסי לראות את נועה בעיניים של אימא אוהבת, נסי לוותר על משקפי הכאב והצדקנות. אני מאחלת לך, מכל הלב, שתצליחי לפתוח את הדלת הזאת בחייך אני מאחלת לך שתזכי להגשים את משאלתך להיות אימא. בינתיים - התחברי לאנרגיה הזאת, אולי שם חבוי המפתח שלך לחברי הפורום, אני פונה בבקשה לבחון את דבריכם ולרכך אותם אישה זו כואבת כאב שאין לנו יכולת להבין. ברגעים הכי קשים שלי אני תמיד תוהה אם הייתי מוכנה לוותר על הדברים שיוצרים את הקושי שלי. עם כל הקושי (ואתם כבר מכירים חלק מהמלחמות הקשות שלי) לא הייתי מוותרת על הזכות שניתנה לי - להיות אימא של יהונתן. כשאתן באות לענות, ענו מתוך האימא שבתוכן לא מתוך הילדה הפנימית שחטפה ביקורת.
ענק, אוהב ועוטף לכולם
ולכן, אולי אצליח לרכך חלק מהדברים שדברייך מעוררים בי... אוי לנו ואבוי לנו על תגובות כמו שלך. את כל כך מבקרת אותה על דבריה ושמה עצמך על איזה כס מיוחד ששמור לאימא קדושה ומושלמת שאני תוהה... מה אם נועה הייתה בתך? מה אם היא הייתה בהיריון ורוצה מאוד את ילדתה? מה היית אומרת לה? האם גם אז היית מפעילה את גרדום האינקוויזיציה? אם כן, אז צר לי עלייך, כי יש לך המון ללמוד על אימהות מהי. ואין זה חשוב אם תצליחי ללדת בעצמך או תאמצי. לא יודעת אם שמת לב, אבל נועה היא בראש ובראשונה בן-אדם וככזאת, יש לה, מן הסתם מטענים רגשיים שונים, חלקם אולי קשים מנשוא. בנוסף, גילה הצעיר מספר שהיא לא הספיקה לצאת לחיים ובודאי חסר לה אותו שלב של בילויים ללא דאגה. אני מסכימה איתך... רצוי וראוי היה להימנע מקיום יחסי מין או לפחות לנקוט באמצעי זהירות גם בגלל היריון וגם כהגנה ממחלות אבל היא לא עשתה זאת... ואין צורך לערוף את ראשה בגלל שהתברכה בפוריות ואת לא... עכשיו יש נתון: נועה היא אם צעירה מאוד שמתמודדת לבד באומץ, דווקא די ראוי להערצה!!! כשאני חושבת על זה שאימה אינה נמצאת לצידה כשם שהוריי עומדים לצידי (ואני מתקרבת כבר ל- 45) אני חושבת: ווואאאוווו! איזו בחורה!!! לעניין סעיפייך, אני רוצה לחדש לך כמה דברים: א. ממזר הוא ילד שנולד לאישה נשואה שלא מבעלה. ים של נועה היא ילדה חוקית לגמרי וכשרה לחלוטין בעיניי הרבנות היהודית, ובעיני החוק בישראל. ב. נכון, נועה יכלה למסור את בתה לאימוץ אבל בחרה באהבה ובאומץ להיות אימא לים שלה. מגיעות לה תרועות ותשואות על בחירתה. מעט נשים צעירות לוקחות אחריות על מעשיהן - כל הכבוד נועה!!! ג. נועה לא עוזבת את הבת שלה, היא באה לפורום תומך לשתף אותנו בקשיים שלה. כולנו (אימהות אמיתיות לחלוטין, אני מבטיחה לך!) מכירות את הרגעים הללו. קוראים להם: "רגעי משבר". זה כל כך חשוב לקבל תמיכה ברגעי משבר אלו, כי אחרת, קשה מאוד לקום מהם ולהמשיך בחיים. זה היה טפשי מצד נועה לבקש תמיכה בפורום אימוץ או פוריות כי שם הקינאה הייתה מדברת ולא אהבה או ניסיון חיים. ד. יש לנו בארץ מערכת כזאת. קוראים לה: פקידות סעד. תתפלאי כמה עוול המערכת הזאת עושה לאנשים, בעיקר למשפחות חד הוריות. ובכל זאת, זו מערכת שהצילה ילדים רבים. אני מאוד מאוד מאמינה שאין בעיה שאין לה סיבות רגשיות. את לא יכולה להיכנס להיריון, ואני מניחה, מדברייך, שאת אחרי טיפולים רבים. אני ממליצה לך בחום לבחון את רגשותייך, ממליצה לך לבחון את תפיסות העולם שלך על הורות ומשמעויותיה, כדי ללמוד למה היקום (תת המודע שלך) בחר להקשות עליך להגיע למימוש כזה. בכל מקרה, ים היא הילדה של נועה, וטוב שכך. אם לא הצלחת לקרוא עד כמה נועה אוהבת אותה - יש לך הרבה עבודה... שוב, אני מבינה את כאבך, ואם היינו מדברות על הקושי של חוסר היכולת להרות, היית מוצאת אותי אוהבת, קשובה ואיכפתית - לפחות כמו שהייתי עם נועה. אבל לא יתכן, שתפזרי רעל מזיק כל כך בגלל שכואב לך. להיות אימא זו מעמסה רגשית כבדה מאוד (לצד הנאה שאין לה מחיר) להיות חד הורית - זה קשהההההה בכל מישור להיות חד הורית כל כך צעירה - קשההההה פי כמה להיות חד הורית צעירה ללא מערכת תומכת סביבה - אני מרימה את הכובע. אל תהיי צדקנית. אימא = אנרגיה מכילה שיכולה להכיל הכל. אימא = אהבה ללא תנאי. אימא = לפעול מתוך כוחות בלתי אפשריים. נסי לראות את נועה בעיניים של אימא אוהבת, נסי לוותר על משקפי הכאב והצדקנות. אני מאחלת לך, מכל הלב, שתצליחי לפתוח את הדלת הזאת בחייך אני מאחלת לך שתזכי להגשים את משאלתך להיות אימא. בינתיים - התחברי לאנרגיה הזאת, אולי שם חבוי המפתח שלך לחברי הפורום, אני פונה בבקשה לבחון את דבריכם ולרכך אותם אישה זו כואבת כאב שאין לנו יכולת להבין. ברגעים הכי קשים שלי אני תמיד תוהה אם הייתי מוכנה לוותר על הדברים שיוצרים את הקושי שלי. עם כל הקושי (ואתם כבר מכירים חלק מהמלחמות הקשות שלי) לא הייתי מוותרת על הזכות שניתנה לי - להיות אימא של יהונתן. כשאתן באות לענות, ענו מתוך האימא שבתוכן לא מתוך הילדה הפנימית שחטפה ביקורת.
אני יושבת כאן וחושבת איך אוכל לגמול לכם, ואין לי שום רעיון.. אולי תעזרו לי? אין לי המון נסיון בלעודד וודאי אני לא אמצא את המילים הנכונות, אבל כל כך רוצה שתדעו שאיכפת לי. וכל כך מתרגשת עכשיו. נועה וים.