שלום לכם

[נועם@בת]

נועל´ה, הצצתי לכאן מפורום פוריות

כן... עד שם הגיעו הדים

קראתי את כל מה שכתבת, ורציתי להגיד לך שאם היית לידי עכשיו היית מקבלת את נשיקת חייך

אני מצדיעה לך על הדרך בה את מתמודדת עם החיים, ועל האצילות בה קיבלת את הביקורת המרושעת. אמרת שזה בסדר לחשוב כך או לכתוב כך, אבל זה לא. נכון, אנשים לפעמים שקועים בתהומות הכאב שלהם, וזה מרעיל להם את כל הנפש והלב. אבל זה עדיין לא בסדר לענות ככה. אל תתני לחיים להרגיל אותך לזה שאת שווה פחות ושלאנשים מותר לעלוב בך. את שווה הרבה יותר. טיפים ועצות אין לי בשבילך, אבל יש לי תשובה אחת לשאלה- איך תוכלי לגמול לחברות הפורום- פשוט תשארי כאן. תהיי אחת מהחברות הפעילות. תני את עצמך כי בקומץ ההודעות שכאן הראת איזה אדם מופלא את. תני, וגם קחי. קחי מהן תמיכה מלוא החופן, קחי מהן עידוד כשתצטרכי, וקחי גם עזרה לפעמים. אין סיבה להיות נבוכה (טוב, אולי קצת בהתחלה). אבל העזרה שהוצעה לך אינה עזרה של צדקה, אלא עזרה של אהבה. של נשים שנמצאות במצבך, ויודעות כמה החיים יכולים להיות קשים לפעמים. קחי מהן, כי ככה את נותנת להן. מצדיעה לך, לאשה הבוגרת שבך ולאמא המופלאה שהינך ושעוד תהיי נועם

 

[אופטימיות זהירה]

לנועה,

כתבתי בפורם פוריות, וליתר ביטחון אני כותבת גם כאן. את לא מוכרחה להשלים עם החוסר. את זכאית למזונות (ואם אבא של ים לא יתן לך המדינה תתן לך) להבטחת הכנסה לדיור מוגן וכו´ וכו´ אם כמו שהבנתי את לא מקבלת את המגיע לך את יכולה לפנות אלי במסר ונפנה אותך לגורמים שיעזרו לך ללא תשלום. בהצלחה.

 

[אופה3]

היי נועה, גם אני מפורום פוריות,

ואני רוצה להגיד לך חמודה, שאין שום סיבה בעולם, שתרגישי כל כך רע, אני יכולה להבין אותך, שקשה לך ואת חנוקה, אבל זה לא אומר שאת אימא רעה, או כל מה שלא משתמשת כתבה לך, אני רואה ילדה, כן ילדה לעומתי, אני גדולה ממך בשלוש שנים, שנאבקת יום יום על מנת לתת לביתה הקטנה הכל, אני רואה אותך, נלחמת, אני קוראת את דמעותייך, ורגשותייך בין המילים בתגובות שלך, ואני רוצה רק להגיד לך חמודה, שאת האימא הכי נפלאה שיש בעולם, כל מה שאפשר לצפות, הכאב הזה שאת עוברת לבד בלי משפחה אני מבינה את זה, ואני פותחת לך פה את הדלת של הבית שלי, למתי שאת רוצה, אנחנו לא כל כך רחוקות מבחינה גאוגרפית, ומה שאני אוכל לעזור, לשמור על ים, לקחת אותך, לסיבוב מה שאת צריכה את מוזמנת לפנותאליי. בתור אחת שעוברת טיפולי פוריות, אני מבינה את המצב שבו את נמצאת כי גם אני עורגת לרגע הזה שבו אני אהיה אימא,ולהיות אימא זאת העבודה הכי קשה בעולם, כי כמה שרוצים, וכמה שמנסים, לא תמיד מצליחים ולעיתים יש מכשולים, כמו זה שאת אומרת שהיא רוצה משהו ואת צריכה להגיד לא?, זה כואב בלב אני יודעת, ואז את מרגישה שאת לא טובה מספיק, או כל מיני דברים כאלה. אני אומרת שאת אישה, ואני מצדיעה לך, לאור גילך הצעיר, ולאור כל מה שעברת, אני מורידה את הכובע בפניך, תמשיכי ככה חמודה, וכל כך הרבה אנשים מושיטים לך פה יד לעזרה, אז אל תפחדי, ראיתי גם שהציעו לך לשמור על ים, אז תנצלי את זה , ככה תכירי חברה, ותוכלי להשאיר את ים אצלה, לשעה שעתיים, לכי לחוף הים קצת בנתניה, תשתי משהו תרגעי עם הים, ותהני לך, מניסון הים תמיד עושה טוב, אשמח אם תצרי עימי קשר, ואם יש דברים שאני אוכל לעזור לך, את מוזמנת רק לבקש, ואל תרגישי מבוכה, אלא גבורה, כי את נלחמת, ולא מתביישת להודות ברגשות שלך, אלא מניחה את כל הקלפים על השולחן. שיהיה לך כל טוב ובהצלחה ואנחנו פה האופה

 

[Kalla]

ואני מפורום אימוץ

כל הכבוד לך! אני אם ל- 3 ועם בעל שעוזר ועם מטפלת ועם סבתא - ועדיין לפעמים בא לי לברוח לירח. תזכרי רק דבר אחד - ים זה הדבר היקר ביותר שיש לך ואת הדבר היקר ביותר שיש לה - ואני בטוחה שתחזיקו מעמד. גידול ילד זה האתגר הכי קשה שיש - יותר מעבודה, לימודים או כל דבר אחר. אני כל כך מבינה שחסרים לך הדברים שאני עשיתי בגילך - בילויים בלי חשבון, לימודים, חברים ועוד. אבל אל דאגה - את עוד מאוד צעירה. ים כבר בת 4, מה שאומר שעוד מעט היא תהיה ממש גדולה ועצמאית יותר. אולי מידי פעם היא תלך לישון אצל חברות ואולי תוכלי לאפשר לעצמך לקחת פעם בכמה זמן בייבי סיטר לכמה שעות ולצאת להתאוורר. עוד מעט היא תהיה מספיק גדולה כדי שתוכלי להתאוורר ולנוח אפילו איתה. ואולי תכירי בחור נחמד שיהיה מוכן להתחלק איתך בעול הגידול, ואולי תשלימי עם ההורים... החיים לפעמים ממש מפתיעים דווקא כשאת הכי פחות מצפה לזה. אז תחזיקי מעמד - יותר קשה ממה שהיה לא סביר שיהיה, אלא רק יותר קל! ואם את זקוקה לאוזן קשבת או לעידוד או לכל דבר בעולם - תשלחי לי מסר ואשמח לעזור בכל מה שאוכל.

 

[English]

גם אני קפצתי לבקר

מפורום אימוץ. נועה, אני חד הורית לשבועיים בגלל מילואים של הבעל וכבר על היום הראשון רציתי לצאת בעצמי למילואים או לשלוח לשם את הילדים. ואני כפןלה ממך בגיל ועם עזרה מהמשפחה, ועברתי הרבה מאמצים עד שהפכתי לאמא. אז פלא שאת מרגישה כך אחרי 4 שנים? ממה שכתבת עד כה עולים כל כך הרבה אהבה לים, וכל כך הרבה כוחות להתמודד עם כל הקשיים שאני מורידה בפניך את הכובע. חמודה, אל תתביישי בהרגשה הזאת, היא תופסת את כולנו. אנחנו נשמח לעזור אם אפשר.

 

[חגית אמא של אלה]

וואו, באו המון חברות לבקר אותנו!!

איזה כייף! נועה, אני מקווה שהשתכנעת שאת חייבת להישאר פה איתנו...

 

[לימור111]

גם אני מפורום אימוץ

שולחת לך חיבוק גדול ורוצה לומר לך: רק אם טובה ומסורה מבינה מתי יש נקודות שבירה ודואגת לקבל תמיכה כאשר הן מגיעות. כל הכבוד לך על כך שאת מצליחה לתמרן בין גידול ילדה עם שם מקסים לבין עבודה. מקווה שתוכלי לסדר לעצמך קצת זמן פנוי מדי פעם כדי לחשוב גם על עצמך.

 

[לולי פפסמיר]

שלחתי לך מסר חפשי אותו למעלה

ליד המעטפה הכתומה

 

[דיאנה*]

גם אני מפורום אימוץ (וגם חד-הורית)

ורציתי להצטרף להצדעה ולחיבוק לך ולים שלך. את הילדה המקסימה והמופלאה שלי קיבלתי לאחר הרבה שנים של ניסיונות כושלים להרות. אני לא מפסיקה להתפעל מן הנס הזה שקרה לי, ובכל זאת, ישנם ימים קשים, שבהם אני רק מחכה לרגע שתלך לישון, שאוכל להיות קצת עם עצמי, שאוכל ליפול למיטה בעקבותיה. מכירה מאוד מקרוב את העול שמתחייב מהיותך ראש משפחה ומפרנסת יחידה. את הרצון להתחלק לעתים גם בשעות של כאב וגם בשעות של שמחה. רק שאני כפולה ממך בגיל, עם כל היתרונות שבכך (וגם חסרון או שניים

). הקשיים שאת חשה, אין בהם כדי להוריד מים האהבה שאת מרגישה כלפי הבת שלך ומן המחוייבות הגדולה שלך אליה, הם פשוט עושים אותך לאנושית

. מצטרפת לכל מה שכתבו כאן חברותי וחוזרת שוב: להיות חזקה אין פרושו לא לחוש בקשיים, להפך - לחוש אותם, לקבל אותם, ולחפש פתרונות (במידת האפשר). את הרי יודעת את זה כבר. את עושה זאת כבר ארבע שנים.

ועכשיו כשגיליתי את הפורום שלכם, אולי בעצם אכנס לבקר לפעמים (תודה לזו שאינה משתמשת שהפנתה את תשומת לבי...)

 

[מאי של אור]

לנועה של הים

גם אני מפורום פוריות, ולמרות שכעט הכל נאמר ע"י נועם, הייתי חייבת להגיב בעניין. יש אימרה שטוענת כי אלוהים נותן אגוזים לאלה שאין להם שיניים. הרבה פעמים זה נאמר מהמקום בו אני עומדת (טיפולי פוריות), על ילדות צעירות שלא מסוגלות להתמודד עם ההריון אליו הן נקלעו. ואת בהחלט, מוכיחה את ההיפך. הרגישות שלך, והערנות שלך לגבי הצרכים של ים ושלך, הם הדרך לחיים מאושרים. שהרי אם לים תהיה אמא רגועה ושלווה יותר, היא תהנה מכך. אני מצטרפת למעגל התמיכה בך ורוצה לתרום ככל שאוכל. אני מצדיעה לך על התמיכה והדרך בה את מגדלת את ים. כל הכבוד מאי

 

[תוליק]

נועה שלום - (ארוך ארוך)

גם אני מפורום פוריות ורציתי להראות לך את הצד השני - אני מתנגדת מכל וכול למה שכתבה לך "לא משתמשת" שוודאי שזהו אינה שמה הפרטי. הגעתי לכאן לאחר שהיא פתחה שרשור בפורום פוריות ודחקה בנו לקרא את הודעתך ולתמוך בה - ותשמעי - אני כל כך לא מסכימה עם מה שכתבה שהייתי מוכרחה לכתוב לך. דבר ראשון, אני בטוחה שגם את וגם אני יודעות עד כמה ילד הוא דבר אהוב. אני בטוחה שאת אוהבת עד מוות את ים שלך. העובדה שהיה לך את האומץ ללדת אותה ולהחליט לשמור אותה - מראה על כך. את נשמעת לי אדם מיוחד במינו ועם זאת כמו כולם. כמו כולם הכוונה היא שאני בטוחה שגם כאשר אני אהיה אמא - דבר שאני מייחלת לו בכל דקה ודקה- אני יודעת שגם לי יהיו את רגעי המשבר הללו וזה לא דבר שיוריד מערכי כאם או כאוהבת את ילדי. זה משהו טבעי ביחוד שאת לבדך ואין לך אפשרות להתחלק בנטל. הייתי מציעה לך שני דברים א. תשקיעי גם בעצמך, צאי לבלות כפי ששאר בני גילך עושים (תמיד אפשר למצא ביביסיטיר, סבא סבתא או חברים שאת סומכת עליהם) וזה יתן לך אורך רוח וכוחות להמשיך לתת מעצמך לביתך. ב. אל תתיחסי לאנשים שליבם כואב עליהם עד כדי כך שהם יורקים את הכאב על אחרים - שאף שנראה כלפי חוץ ששפר עליהם מזלם - עדיין עליהם להתמודד עם בעיות קשות. לכל אחד ה"שק- מרורים" שלו וכל אחד צריך להתמודד עם הצרות שלו במאמר מוסגר אוסיף שאני יכולה להבין מאיפה מגיע הכאב שלה.גם כשאומרים לי חברים עם ילדים: "בשביל מה את צריכה את זה? לא לישון בלילה...לא ללכת לשרותים לבד... להיות כבולה... תנצלי את זה שאתם לבד ויכולים לעשות כל מה שאתם רוצים..." את בוודאי מבינה שאין דבר יותר מכאיב מאדם עם ילדים שאומר לאדם כמוני - שחוטפת זריקות, שדוחף לעצמו כל כך הרבה הורמונים שכבר לא יכול להחליט האם הוא כועס או עצוב כי הוא נע ממצב רוח של עצבים לבכי איום- דברים מסוג זה ולראות אדם שכביכול "זכה" במה שאני מייחלת לו כבר 4 [ארבע!!] שנים והוא כביכול מזלזל בו יכול להכאיב. עדיין על אף ההבנה שלי לעולם, לעולם לא הייתי כותבת כמוה אני מאחלת לך המון הצלחה בחייך ובהורותך... תוליק - מפורום פוריות.

 

[מ ו ח]

גם אני מפורום פוריות

מותר לך להישבר לפעמים, בסך הכל את צעירה מאוד, ובכל זאת מגדלת את ביתך עם המון אהבה. אני מקווה שתמשיכי לשתף את בנות הפורום הזה ברגשותייך, ולהבין שלגדל ילדה לבד זה לא פשוט לאף אחד. אז שיהיה לך המון בהצלחה ותמשיכי לאהוב ולדאוג לביתך ואל תרגישי, ולו לרגע שמשהו לא בסדר איתך. לא צריך להתייחס לאנשים צרי אופקים, כמו לא משתמשת