שלום לכן !

[tomer2007]

דווקא נראה לי שבארץ....

דווקא יש מרדים כונן 7/24, עד עכשיו אף פעם לא שמעתי על מישהי שביקשה אפידורל ולא קיבלה כי לא היה מרדים במשמרת (גם בשבת וחג...)..

אבל יכול להיות שאני טועה לגבי מקרים בודדים....

 

[מבשלת בבטן]

נראה לי שאת צודקת

בי"ח שלא יהיה לו מרדים 24/7 לוקח סיכון שלפחות -50% מהיולדות הפוטנציליות לא יבואו אליו

... לא מכירה הרבה יולדות שמתכננות לידת בי"ח ומוכנות לקחת סיכון שאם הן ירצו אפידורל הוא לא יהיה זמין (שלא נדבר על אלה, שמתכננות לצעוק "אפידורל" איך שהן נכנסות בשערי בית החולים).

 

[debby12]

גם לדעתי יש בישראל מרדים 24/7

בלידת הזוועה שלי קיבלתי אפידורל באזור השעה חצות וזה היה ערב חג שני של פסח (כלומר אחרי שהחג נכנס). לא שזה אומר שלידות בתי חולים בארץ מוצלחות במיוחד.... סתם נתון. אותי מסקרן הקטע של השפה. את דוברת הולנדית שוטפת? בן זוגך? את מרגישה נוח לתקשר בשפה זרה בזמן הלידה? Tot ziens

 

[swann]

בדר"כ מרדים אחד על כל המחלקה

הרבה פעמים יולדת מחכה חצי שעה או שעה לאפידורל <ולעתים יותר> כי המרדים בקיסרי באותו זמן.

 

[פלגיה]

או כי המרדים רואה טלוויזיה...

 

[כרמית מ.]

או כי המרדים נרדם

סתם, הייתי חייבת. אינלי מושג (כלומר, יודעת שיש, לא יודעת לגבי רמת הזמינות המדויקת)

 

[פלגיה]

אמור להיות מסביב לשעון

בפועל - לידה זה לא משהו דחוף עבורם. עכשיו, בפורום הזה ממילא לא רואים בעין יפה לידה עם משככים. אבל יש יולדות שצריכות, ואף אחד לא עוזר להם בזמן הזה להרגיע את הכאב באמצעים אחרים (להיפך - הן מחוברות לאינפוזיה, כי "האפידורל בדרך") ואז המצב לא תקין.

 

[debby12]

"לא רואים בעין יפה" נשמע לי קיצוני

אם כבר איתרע מזלה של מישהי והיא תקועה בלידה בבית חולים (אולי היא חושבת שזה מזל - מבחינתי זה חוסר מזל

) היא במצב מאוד שונה מהלידה שאנחנו מדברים עליה פה... היא קשורה למיטה, על הגב, עם אינפוזיה ביחד אחת ולפעמים גם עוד אינפוזיה ביד השניה (עם מגנזיום למשל), וגם מחוברת למוניטור כל הזמן -- ככה שהיא לא יכולה לזוז. היא לובשת בגד מכוער בלי תחתונים שגורם לה להרגיש עלובת נפש. תוסיפי לזה את זה שכל הזמן נכנסים לחדר אנשים שהיא לא מכירה ומדברים עליה מעל הראש בגוף שלישי או סתם סניטרים שבאים לרוקן את הפח או למלא את הסטוקים בחדר (סדינים, סדיניות, מגבוני נייר וכו'). אה ואיך שכחתי - הצירים שלה הם צירים שנגרמים מגירוי כימי של פיטוצין ולא טבעיים שהגוף שלה מייצר. למצב הזה יכולה להיות מישהי בכלל לא כי "האפידורל בדרך" אלא כי לביש מזלה הלידה שלה מוגדרת בסיכון גבוה (בבית חולים זה יכול לכלול אפילו "סתם" VBAC) - כמו למשל אמתך הנאמנה שהיתה אמורה ללדת בלידת בית וגמרה בבית חולים בגלל מצב רפואי לא נעים - עם כל הנ"ל. לדעתי האישית כשמגיעים למצב מחורבן כזה אין מה "לא לראות בעין יפה" ולא מדובר ב"יולדות שצריכות". במילא הלידה כל כך התערבותית יחד עם השילוב של פיטוצין+חוסר יכולת לזוז + עשרות אנשים שיוצאים ונכנסים כל הזמן....לא הייתי שופטת אף אחת בכזה מצב. אוחחח - איך הוצאתי את סיפור הלידה שלי ב"אפרופו"

 

[tonti]

../images/Emo10.gif

 

[michald]

אני דוברת הולנדית די שוטף

ובן זוגי בכלל הולנדי, כך שגם הוא דובר הולנדית די טוב. אבל...בזמן אמת, בשתי הלידות שלי, היו זמנים שדיברתי עברית, בעיקר כשהרגשתי מצוקה. בלידה הראשונה, כפי שסיפרתי, בכלל לא קלטתי שאני דוברת עברית עד שהמיילדת שאלה את הבנזוג אם הוא דובר את השפה שלי (התשובה, ד"א, הייתה שלילית). בלידה השנייה, דיברתי באופן מודע עברית לעצמי ולבן הזוג אבל כשהיה צורך בתקשורת של הוראות, בקשות וכו.. עברתי להולנדית. שמעתי שזה מאד נפוץ שבזמן לידה נשים חוזרות לשפת האם שלהן. אחת המיילדות פה סיפרה לי שזה מקשה על עבודתה, מפני שהן נתקלות בהמון מהגרים.

 

[ayala26]

אני גם דוברת את השפה

וזו השפה שגם כרגע אני מתקשרת עם המיילדות ובכלל בחיי היום יום. אני לא יכולה להגיד ב-100% אם יהיה לי בכלל נוח לתקשר בזמן הלידה, לפעמים אני מתכנסת בעצמי ומתרכזת כל כך שאף אחד לידי לא ממש קיים אבל אם אני אצטרך להגיד משהו השפה אינה מהווה מכשול. ואם יתחשק לי לדבר לעצמי בלי שאף אחד יבין הרי ששפת האם שלי היא דווקא יתרון.. בכל מקרה השפה ההולנדית היא שפת אמו של בן זוגי והוא גם עזר לי בפגישה הראשונה כאשר שאלו אותי על ההסטוריה הרפואית במשפחתי.. אפילו באנגלית אני לא יודעת שמות של מחלות אז בהולנדית?

 

[Manty]

Don't speak Dutch and never

gave birth in a dutch hospital but... I gave birth in Japan, in a japanese hospital. My Japanese at the time was not very good (to say the least). I don't think I did much talking (same as at home), but during the pushing stage, which didn't last very long (about 4 or 5 pushes), I encountered language problems. Between the midwife, who had prepared a note book with English phrases, but had no idea how pronounce the English properly, and my husband, who was, understandably very excited and had to try translate in to English, which after all is not he's strongest tongue, there were a few incidents of miscommunication, one of which was: by the time he finally managed to say 'the head is out' a baby was screaming in front of my eyes. Looking today at the birth video, it is all very amusing, but at the time, I felt I missed the birth!!!​

 

[עינבלית]

ברוכה הבאה!

קראתי את הסיפורים, ואת יודעת מה- הכי נכון הסיכום שלך. לא לתכנן כלום-כלום-כלום, לתת לגוף לעבוד ולהתמסר למה שקורה, לתהליך.

 

[מבשלת בבטן]

סיפורים מרתקים!

באמת יש חיסרון גדול בזה שאי אפשר לבחור מיילדת לפני הלידה בהולנד. כמו שכתבו יש יתרונות וחסרונות בכל מדינה, הכי טוב כמובן זה חופש בחירה מוחלט- שכל אחת תלד היכן שהיא רוצה ועם מי שהיא רוצה ותקבל מימון מהממשלה! (איחול לשנה החדשה- או יותר נכון ליובל הקרוב...).

 

[S e x y N i n e]

אבל בארץ יש מצב לצאת הביתה מיד?

או שזה משהו שאסור. לפחות אם יולדים בבית חולים, מנחמת הידיעה שתוך שעתיים חוזרים הביתה, לא?

 

[michald]

עוד פעם- יש ליציאה המיידית הבייתה

יתרונות וחסרונות. יש לי מספר חברות פה שהיו עושות הכל בשביל להשאר עוד קצת בבית החולים. לי היציאה המהירה הבייתה התאימה מאד ובכל זאת היה בזה משהו מפחיד. את נועם ילדתי בשבע בערב וברבע לעשר היינו בבית. אני זוכרת ששמנו אותה בסל-קל על הרצפה, הסתכלנו זה בזו ופרצנו בצחוק. לא היה לנו מושג מה עושים עם תינוקת כ"כ קטנה בבית. האחות, שעזרה לנו הגיעה רק למחרת ב-9 בבוקר, כך שגם היה לנו המון זמן לא לדעת מה לעשות. בקשר לארץ- עד כמה שידוע לי אפשר לצאת הבייתה מייד אבל צריך לחתום על כל מיני טפסים ובטח גם לפגוש רופאים ואחיות שיסבירו לך איזו שטות את עושה.

 

[debby12]

"אסור" זו מילה יחסית

אין מגבלה חוקית בישראל - בית חולים הוא לא בית סוהר, וזכותך לצאת משם כרצונך. כמובן שזה מנוגד לנהלים של בתי החולים בישראל, שכמו בכל מוסד גדול הרבה יותר נוח להן שיולדות ייצאו רק אחרי שתיגמר הניירת של מסמכי השחרור של היולדת והתינוק (שונאת את המילה הזו "שחרור"

- זה כאילו הם היו במאסר או בשירות חובה קודם.... אני זוכרת משיעורי לשון בכיתה י' שזה שיבוש לשון ושהמונח הנכון הוא "שולח מבית החולים" ולא "שוחרר מבית החולים") בקיצור רוב היולדות מאמינות לדברי הצוות שזה "אסור" ולא מעזות לצאת לפני ש"מרשים להן".

 

[פלגיה]

למשל

כששהיתי בבית החולים אחרי לידה, היה צפוף מאוד, ולא היה מקום לאשפז יולדות נוספות. ואז "פתאום" היתה אפשרות חוקית ולגיטימית להשתחרר מוקדם יותר הביתה.

 

[סטיוויה]

בתי החולים בארץ משקרים ליולדות

אני יודעת באופן אישי על יולדת בית שבאה לבי'ח סורוקה לבדיקה לאחר הלידה בעיצת המיילדת שלה. הכריחו אותה להשאר 12 שעות בבי'ח ואיימו עליה ועל בעלה שיביאו להם משטרה אם ינסו לצאת לפני זה. זה שקר. במשטרה מסרו לי כי לאף בי'ח אין כות חוקית להשאיר אצלם אדם בניגוד לרצונו,וגם לא את התינוק שלו(כי הם אומרים שהתינוק חייב להשאר 32 שעות ועל זה נופלות רוב היולדות שלא רוצות להשאיר את התינוק לבד). אז דענה לכן-אם אתן רוצות ללכת פשוט קומו ולכו. תוך שנייה יביאו לכם מסמכים לחתום עליהם וזהו.

 

[כרמית מ.]

יש מצב

ומכירה (בעיקר וירטואלית) כמה נשים שעשו זאת. אין דבר כזה "אסור". את לא חולה, לא אסירה - את שם מבחירה, וזכותך להחליט בכל נושא הנוגע אלייך, גם אם זה לא מוצא חן בעיני צוות בית החולים או נוגד את הנהלים שלהם. לפעמים, תצטרכי לריב בשביל לממש את הרצון הזה. מותר לסרב לכל טיפול מוצע (במצב חירום ממילא אין זמן לשאול), לך או לתינוק. מותר לדרוש ביות מלא, גם אם אין רשמית בבי"ח (ויש גם חוזר מנכ"ל בנדון). מותר ללכת הביתה מתי שרוצים ולעשות ביות אמיתי, בבית. אני מניחה, שאם ישנה בעיה רפואית, לא תרצי לעשות את זה, אבל במצב של תינוק בריא ואמא בריאה, אני ממש לא רואה שום סיבה שלא לעשות את זה (אם כי בילד ראשון, יתכן שתרצי שיהיה איתך במשך כמה שעות מישהו שיודע לטפל בתינוק, שיראה לך איך להניק, איך לחתל, איך להחזיק וכל אותם דברים שהשבט כבר לא מלמד אותנו).