זו המלצה ליולדת מבכירה בכולופן. למרות שבבי"ח כן הראו לנו איך לחתל ולהחזיק. על הנקה עדיף לא לדבר (יועצת ההנקה שעבדה שם בתור אחות מחלקה רגילה, היתה בדיוק חולה. כשהגיעה, אחרי חמישה ימים, היתה מלאך על פני אדמות).
. במחשבה נוספת אני חושבת שהביטוי "שוחרר" כל כך השתרש בדיוק בגלל שמוסדות כמו בתי חולים טוחנים לנו במוח *כאילו* יש להם איזושהי סמכות על המאושפזים בהם. זו מין השתקפות סמנטית של גישה אדנותית ומטעה <דבי מתה על בתי חולים
גם להגיע "סתם ככה" לבית חולים זו חוויה מפוקפקת. היתה לנו את זה השנה. כולם ממלמלים משהו מתחת לשפם שלהם (או שלהן) ולא נותנים שום מידע אמיתי. נותנים תרופות בלי להסביר שהן רק משככות כאבים ושיש להם אלפי תופעות לוואי. את המידע שלנו מצאנו לבסוף באינטרנט, ואז נלחמנו חודשים בלחצי המשפחה של "מתי תלכו לרופא מומחה? נשלם לכם את הביקור"
אין לי צורך להישאר בבית חולים יותר מלילה אחד. לטפל בתינוק אני יודעת (בהנחה שהוא ואני בסדר והכל עובר בשלום), כך שנראה לי עדיף לצאת הביתה ולהיות גם עם הבן הגדול. נראה לי מוגזם לצאת הביתה אחרי כמה שעות אבל אחרי לילה אחד- סביר. אני לא אשכח את הרשרושים של השקיות של זו שחלקה איתי חדר, את הביקורים של בעלה בשתיים בלילה וכולי...