שלום קצת ארוך... צריכה עזרה!!!

[im mitzi]

כמובן

אך כמו שאמרתי הסיוע היחיד שאני צריכה הוא מבחנים בע"פ, לא שום דבר אחר! ובשום מקום אליו פניתי הדרישה שלי נשמעת להם כמשהו לא מציאותי ובלתי שפוי!

 

[דפנה זילבר]

אני למדתי את התואר השני בבר-אילן

ואני ממש לא מסכימה איתך!!! יש לאונברסיטה את מכון האיבחון שלה שרק ממנו מתקבלות המלצות - מכון חדד. ואני בהחלט קיבלתי את ההתאמרות הרלוונטיות לי - כולל פטר מאנגלית בלי מבחן ובלי קורס למרות שאני בקושי יודעת את ה-A.B.C הקראת מבחנים - כשרציתי.... אלי הם היו מאד מאד בסדר ולא נראה לי שזה היה על רקע אישי אין לי שם שם מכרים.

 

[עדו בן צבי1]

והמחלקה הדתית הסכימה לבחון

אותך באותו נוהל שהמחלקות האחרות הסכימו ושנכתב באבחון? זו התלונה הרבועה על בר אילן: המחלרה הדתית לא נותת את ההתאמות של האחרים. חוץ מזה שמעתי עוד תלונה על בחור שהמבחן בעל פה שלו היה בקפיטריה למרות שהוא לא רק דיסלקט אלא גם ADHD ולא יכול להתרכז בקפיטריה. שמעתי גם על בחור שכל כך הפרו את הסיכומים איתו עד שהוא נאלץ לעזוב רת בר אילן. חוץ מזה, הרעיון לפיו מוסד אקדמי מקבל אבחונים רק ממאבחן בודד נראה לי מאוד לא תקין. אני יודע שהוא משותף לעוד מוסדות.

 

[דפנה זילבר]

במחלקה הדתית

היו לי שני קורסים - באחד קיבלתי מבחן סגור ובשני עבודה - שניהם לא נכנסו לממוצע של התואר ולכן לא בדקתי בכלל אפשרות ליישום ההמלצות - לא התחשק לי להשקיע מאמץ במקום פחות חשוב - עברתי על 75-80 וזה ממש הספיק לי. כך שאני לא יודעת לענות על שאלותיך בנושא זה. לגבי בחינה בקפיטריה - נשמע לי ממש מוזר - אני הוזמנתי לחדרי המרצים. לגבי האבחונים לא מדובר במאבחן אחד - אותי אבחנו שלושה אנשים שונים - ונבדקה הקורלאציה בין הממצאים. מכיוון שאני הייתי מאבחנת (לשון עבר כי הפסקתי לאבחן מסיבות שונות שלא קשורות לנושא זה) ומזדמן לי לא פעם לתת הרצאות למאבחנות, אני מכירה בנות רבות שיש להן "רישיון" לאבחן. לכן, אני בהחלט יכולה להבין גופים גודלים הבוחרים את המאבחנים איתם הם עובדים. במכון חדד יש צוות גדול מאד של מאבחנים לגבי מוסדות אחרים אין לי מושג. שבת נעימה דפנה

 

[im mitzi]

"רשיון" לאבחן?!

אם היו בודקים את האבחון שלי לעומק היו מגלים כי המאבחנת שלי מהתיכון בארץ היתה קשורה למשרד החינוך ואילו המאבחנת שאבחנה אותי לפני חודשיים היא מאבחנת של האוניברסיטה העברית, כך שלגבי ההפרכות שאותן מאבחנות אינן בעלות רישיון אינו נכון. מה עוד שאני לא מאמינה שזה אכן צודק לדרוש מסטודנט לעבור אבחון אצל גורם אחד ספציפי שרק לפיו הוא יקבל את ההתאמות שלו. מה גם שהדרישות נעשות רק לאחר שהסטודנט נרשם למוסד האקדמי וזה עוד דבר ששגוי מראשיתו, משום שאם הסטודנט לא יקבל את ההתאמות אותן הוא אכן צריך והאוניברסיטה לא תתחשב בכך אז הסטודנט יהיה בבעיה, בדיוק כמו הבעיה שאני נמצאת בה כרגע. בדיון הנוכחי אנחנו מדברים על מבחן בע"פ, דבר שלמוסדות רבים יש בעיה לתת משום העלות הגבוהה של המרצה לעומת הבוחן החיצוני, ולכן למוסדות אין בעיה להקציב לקבוצת סטודנטים שכתוב או הקראה כל עוד זה לא צורך מרצה או בוחן מוסמך שיעביר זאת.

 

[דפנה זילבר]

את באמת חושבת שיש למשהו יכולת למפות

את מצבו האישי של כל סטודנט... זו אוטופיה לא ריאלית. היום כ-30% מהסטודנטים מגישים בקשות - נראה לך סביר לבדוק כל אחד מהם באופן אישי - לגבי הרקע סוגי האבחונים והמאבחנים... סליחה - אבל שימי עצמך בצד המתקצב ותגלי ש...כל התקציב ילך רק לבדיקות רקע... ממש לא ריאלי ולדעתי גם לא נכון במגבלות התקציב הקיימות. אז יתכן מאוד שהמאבחנים שלך מתאימים - תגשי ותילחמי אבל אי אפשר לבדוק את כל סיפורי ההסטוריה של כולם. את אומרת: "מה גם שהדרישות נעשות רק לאחר שהסטודנט נרשם למוסד האקדמי וזה עוד דבר ששגוי מראשיתו, משום שאם הסטודנט לא יקבל את ההתאמות אותן הוא אכן צריך והאוניברסיטה לא תתחשב" - לדעתי, מי שבאמת לקוי ימצא לקוי אצל כל מאבחן ומי שאינו לקוי אלא סתם חסר יכולות - אז הוא חסר יכולת - זה מה שיש... נכון זה מקשה ובעיקר מלחיץ אבל במכון חדד למשל אפשר לעבור אבחון גם מבלי להיות סטודנט בבר-אילן. זה מכון אבחון לכל דבר ועניין. לגבי מבחנים בע"פ -מה הבעיה שיעשה את זה מישהו בעלות זולה - יכתוב את הדברים של הסטודנט והמרצה יקבל מבחן כתוב? - בזה למעשה אין לי מושג איתי המרצים קבעו מועדים שנוחים לי... אני קצת מרגישה כמו מליצת יושר אבל אני ממש לא. כשנלחמיתי להשגת הפטור מאנגלית... מבחנים, מחלקה... פחדתי פחד מוות שלא יתנו לי שלא יבינו שאני ממש "מבורכת" אבל היום כשאני יודעת עד כמה קשה ויקר טכנית וכלכלית לעשות תואר שני ללא אנגלית אני יודעת שהם צדקו - מי שלא יכול להלחם את המלחמה הראשונית שלו לא יצליח לגמור את התואר לעולם המלחמה השניה קשה הרבה יותר.... וחבל שהאונברסיטה תבזבז זמן ומשאבים על מי שנדון לכישלון.

 

[עדו בן צבי1]

העלתי את זה בפורום זכויות תלמידים.

העלתי את זה בפורום זכויות תלמידים לדעתי זה פתח לשחיתות שהמוסד יעבוד רק עם מכון אבחון בודד. מכון האבחון הזה יכול פשוט לתדמל בחזרה את מוסד הלימוד במסכנות אבחוניות הנעימות למוסד.

 

[דפנה זילבר]

לא חשבתי על נושא השחיתות

כניראה שאני עדיין מאמינה בבני אדם. מה גם שמדובר מבספר רב של מאבחנים - איך יתכן שכולם יהיו מושחתים???? במחשבה שניה - אני לא רוצה לצאת מה"תמימות" אם משמעו של דבר לחשוב בכולם.

 

[im mitzi]

מה הבעיה?

בוחן בעלות זולה כמו שתיארת אותו אינו ראשי לבחון אותי בע"פ ולכן זו לא תהיה בחינה בע"פ. אלו הנהלים של המוסדות להשכלה גבוהה, מל"ג ומשרד החינוך, לא אני ולא את קבענו את הנהלים האלה, עברתי את הפרוצדורה הזו לא פעם ולא פעמיים במהלך חיי, לכן ההבדל בין בוחן בעלות זולה לבין מרצה שראשי לבחון אותי בע"פ זה האפשרות להבחן בע"פ. אני לא יודעת מה אתה עברת במהלך חייך, אבל לצערה של מערכת החינוך בעארץ אני עברתי לא מעט דברים על מנת שאני אדע מה אני צריכה ומה לא, למה אני זכאית ועל מה כדאי לי להלחם!

 

[דפנה זילבר]

שיהיה בהצלחה

 

[עדו בן צבי1]

הסבר קצר על לשם וגאי פינקלשטיין.

לשם היא עמותה שהשיגה הרבה הישגים רק בדרכי נועם. היא לא מתעסקת במלחמות. חבל שגיא לא הסביר לך את זה. יש דרכים להילחם, לא פעם אין מנוס ממלחמות אבל לשם לא נועדה לזה. לגבי התקציב, האוניברסיטה באמת צריכה להצדיק אותו אבל גם אם מבקר המדינה יגיד שהיא כשלה בזה, היא לא תתקן אוטומטית את דרכיה. האוניברסיטה העברית תיקנה את יחסה ללקויי למידה תוך שנה מפרסום דו''ח מבקר המדינה כי היא מצאה שותפים לדרך נעימה ומתקנת. היא הייתה עושה זאת גם בלי הדו''ח. לסטודנטים לקויי תנועה לקח לה הרבה יותר זמן לתקן את היחס והוא עדין לא משהו. במקרה ההוא התיקון היה מלחץ ומצרכים ביטחוניים (מאיפה שכיסה גלגלים לא עובר, אי אפשר לפנות את פקידי האוניברסיטה כשהם נפצעים בפיגוע. הוכח.) אל לקויי השמיעה היא לא תיקנה את היחס אחרי הדו''ח למרות שחלפו כבר כמה שנים ולמרות שהתיקון מאוד פשוט. האוניברסיטה צריכה בסך הכל לפרסם את המודעות של השירות לחירש של משרד העבודה והרווחה שעושה יופי של עבודה אם מנחשים את קיומו. ולא מנחשים.

 

[im mitzi]

אולי מלחמה אכן מילה קשה אך...

אני לא רואה דרך אחרת, וגם גיא פינקלשטיין לא פקח את עיני רק החשיך אותן.

 

[שבט]

זאת בדיוק המלה המתאימה

לפחות למי שנלחם כמונו במערכת על מנת לשרוד אותה. אין מה לעשות יש מקומות/ מרצים אטומים שבהם צריך להלחם כדי לקבל מה שמגיע לנו.

 

[im mitzi]

תודה לך על כל החיזוקים

טוב לראות שאני לא לב במערכה. הלב הבא הוא התקשורת ומבקר המדינה

 

[עדו בן צבי1]

הרבה פעמים כן צריך מלחמה ולמלחמה

צריך שותפים נכונים.

 

[יונה שורק]

אפשר להחליף את המלה מלחמה

במלה אחרת - מאבק ? לא יודעת להסביר, כי לא התעמקתי, אבל... מלחמה יש לה קונוטציות שונות מאשר מאבק. בהצלחה לכן במאבקכן הצודק... יותר מתאים מאשר במלחמתכן הצודקת... לא כך ?

 

[גרא.]

im mitzi,את אחת מ-4% לערך של

תלמידי לקויי למידה בדרגות שונות, וכפי שתראי בקישור המצ"ב, מהן זכויות התלמיד לקוי הלמידה באוניברסיטה העברית בירושלים,על פניו,לא סביר שיש איזה שהוא שוני בזכויות הללו בשאר האוניברסיטאות בארץ, כולל את האו"פ. כפסיכולוג, הכיר את הנושא היטב,רציתי שתדעי,כי לבחינה פסיכולוגית יש תוקף של עד שלוש שנים. ואם עברת בכניסה לביה"ס התיכון בחינה כזו ונמצאת זכאית להתאמות,ללא ספק עברו יותר משלוש שנים עד מועד בקשתך לקבל את ההתאמות הללו גם באוניברסיטה. ולכן נדרשת להבחן פעם נוספת. כדאי גם לדעת ברקע של כל ההקלות בלמידה ,כלומר ההתאמות בביה"ס התיכון, התברר בשנים האחרונות, כי האפשרות הזו לקבל את ההתאמות, נוצלה לרעה על ידי תלמידים בעלי יכולת.כאשר באיזורי רווחה, כמו בערים בשרון ובמרכז, אובחנו פי 4 ויותר תלמידים הזכאים כביכול להתאמות הללו.בדיקה של משרד החינוך העלתה, שמרבית ההתאמות,ניתנו לאותם התלמידים שיכלו לשלם את העלות הגבוהה של עד 4000 ש"ח.ואחרי בדיקה של וועדות התאמה,שנבנו בשנתיים האחרונות, נפסלה זכותם של תלמידים רבים כאלה שקבלו שלא כדין את ההתאמות. (אחרי הכל, לכל תתלמיד יש היסטוריה לימודית בבית הספר ואפשר להשוות את מהלך לימודיו ,את הישגיו, ואת קשיים באם היו קודם לכן). אחת התוצאות לכך, האוניברסיטאות, כנראה מאד רגישות לתקפות של המבחנים הללו (כלומר האם הם באמת בודקים את מה שהם אמרוים לבדוק),ולכן יש נטייה כיום להערים קשיים על סטודנטים המוגדרים כלקויי למידה, ומבקשים כדין לממש את זכותם להתאמות. מאד מציע לך להכנס ל"מרכז התמיכה לליקויי למידה"www.add-syndrome.co.il גרא -מנהל פורום ייעוץ פסיכולוגי.

 

[שבט]

הזכויות והנהלים כן שונים

אני יודעת שכל מכללה יכולה להחליט נהלים משלה לגבי הסטודנטים ל"ל שאצלה. וגם אם המכללה החליטה נוהל כלשהו המרצה הישיר יכול להחליט אחרת כי הוא הקובע ויש לו חופש אקדמאי.ולנו הסטודנטים אין מה לעשות בנידון רק להלחם ולהלחם ולפעמים לחינם.

 

[יונה שורק]

מכללה שקשורה לאוניברסיטה

לא יכולה לעשות החלטה משלה... זו בעיה. גם מבחינת אבחונים, גם מבחינת הקלות. לפחות דבר אחד יכולים - לתת עזרה ללקויי למידה - אסטרטגיות למידה.

 

[גרא.]

שבט,ההחלטה מיהו סטודנט לקוי למידה

אינה בסמכותו של אף מרצה, ואינה קשורה כלל לחופש אקדמי.עובדה היא כי כל תלמיד המבקש זכאות להתאמות הללו, חייב להביא בדיקה פסיכולוגית תקפה. לא יתכן שכל מרצה,שאינו מכיר כלל את הנושא, יקבע לפי ראות עיניו, מי זכאי מי לא, כאשר הקריטריונים להגדרת מיהו ליקוי למידה,נקבעו בשעתו על ידי משרד החינוך, והאוניברסיטאות, אימצו את ההגדרות הללו. אין כל יותר מאשר להשוות את הגדות משרד החינוך, לתקנון של האוניברסיטה העברית בירושליים. המידע הלא מבוסס הז, שאת הבאת לכאן, לא רק שהוא טעון הוכחה, אלא שעל פניו מחליש את מאבקם של הסטודנטים לקויי הלמידה לקבל את ההתאמות להם הם זכאים. ולבסוף, למיטב ידיעתי,האוניברסיטה הפתוחה אינה מכללה, אלא אוניברסיטה לכל דבר ועניין, ולכן אינה יכולה לקבוע לעצמה בנושא הזה, כללים וחוקים משלה, אלא חייבת ,שוב בנושא הזה של התאמות, ליישר את הקו עם כל האוניברסיטאות. גרא-מנהל פורום ייעוץ פסיכולוגי.