שלום רוצה לשתף במה שהיה לנו עכשיו

[אמא של דניק]

שלום רוצה לשתף במה שהיה לנו עכשיו

דניק התחיל ממש להשתולל בגלל שהוא רצה תחפושת
של סנטה קלאוס ובעלי ממש התנגד ואני לא יכולתי אחרת
אנחנו לא חוגגים ראש השנה האזרחי, אבל מה שהפריע
לנו שהוא התחיל להגיד אני לא יהודי אני אוקראיני אני
רוצה תחפושת של סנטה קלאוס, אני רוצה לחגוג את חג
המולד, ועוד כל מיני ברוח החג. הוא ממש בכה,
אז לא ידעתי מה לעשות ואמרתי לו אני מוכנה להראות
לך תעודות שאתה יהודי, אתה אוקראיני אולי וכבר
מזמן אתה ישראלי אבל יהודי זה בטוח למרות שלא
ממש עומדים לגמרי בהבטחה שלנו בהתחלה משתדלים
אני הולכת לשיעורי תורה ומנסה ליישם דברים
אבל לא ממש שומרים לגמרי שבת ולא בבית ספר דתי
אבל זה מסיבות שלא תמיד תלויות בנו.
אני לא יודעת מה להרגיש, אני יודעת שלא נפגעים
מהילדים שלנו אבל אני זוכרת את הברית שלו
ואיך הכל לא היה כל כך קל בכלל.
אבל ביקשנו מאחד הילדים אם הוא יכול לראות
איך הם חוגגים והם הסכימו מעין פשרה כין
אצלנו אני לא יכניס עץ, אני אף פעם לא עשיתי
את זה ובעלי התנגד נחרצות לזה.
זהו רציתי לשתף זה עוד עצוב לי הוא נרגע עכשיו
אבל הוא ממש היה הסטרי לגבי זה.
ערב טוב.
סליחה על האורך.
ומשהו טוב, הוא קיבל צל"ש החודש בלימודים
וגם מכתב מהמורה לחשבון שהוא השתתף יפה בשיעור.

 

[שרון1818]

אני מבינה שאימצתם אותו בגיל מבוגר יחסית ולכן

הוא זוכר את חג המולד מרוסיה ?

 

[אמא של דניק]

הוא היה בן שנה ועשרה חודשים אני לא חושבת

שהוא זוכר משהו.

 

[שרון1818]

אז אולי הוא לאחרונה ראה חגיגות חג מולד ובא לו

לחגוג גם ? נראה לי שאולי כדאי ללכת איתו לפעילות ילדים בבית הכנסת של חבד או כל בית כנסת שעושה פעילות לילדים, זה ממש יחזק אותו. או אולי לרשום אותו לגן ילדים של חבד או בהמשך בית ספר דתי ? הבן שלי הלך לבית ספר דתי ונהנתי מכל רגע. זה היה בית ספר דתי בגבעתיים ממש מעולה עם כל כך הרבה ערכים ותכנים ויופי שבדת, שבאו לשם גם הרבה ילדים מבית חילוני ללמוד, והמנהל מאוד שמח לקבל את כולם כי זה מצווה גדולה לקרב ילדים לדת. בית הספר הדתי הסתיים בכיתה ו ואז הבן שלי רצה להמשיך בבית ספר חילוני אחר שליד הבית וכך היה נתתי לו להחליט מה שרצה ובלי כפייה. מהגני ילדים של חבד אני זוכרת כשהלכתי לראות מאוד התרשמתי לטובה מהערכים והיופי שבתכנים שנותנים לילדים אבל בזמנו הגן הזה של חבד היה רחוק לי מהבית

 

[אמא של דניק]

דניק בכיתה ד' כשרצינו

לרשום אותו לבית מנחם לא כל כך רצו בגלל שהוא
היה בחינוך מיוחד ולא היו להם כלים בשבילנו
והבית ספר היחיד שרצה לקבל אותו זה היה ממלכתי דתי
שהיה מאוד רחוק מהבית ולא ממש רציתי. והיה צריך
הסעות. ובהסעות בגנים זה לא היה ממש חוייה טובה.
אני הולכת לשיעורי תורה ווהוא יודע את זה אני אוהבת
דת ואני מנסה להשפיע כמה שאני יכולה לא תמיד מצליחה.

 

[נגה לביא]

על פשרות התעקשויות ומה שביניהם

אנחנו מתגוררים בבלגיה, שמירב האוכלוסיה כבר אינה מרגישה עצמה קתולית אך עדין קשורה קשרים עבותים למסורת, וזו המסורת הקתולית.
זיו לומדת בביה"ס קתולי מבחינה רישמית, ולימודי הדת בשלב הזה הם סיפורי ילדים קתולים.
הקתוליות נמצאת בחיינו לצד היהדות. זיו משחקת בסביבונים בחנוכה (דבר שאני מעולם לא עשיתי באמת), מקבלת דמי חנוכה אמיתיים (אני קיבלתי מטבעות שוקולד) ומדליקה נרות בחנוכיה משלה (לי הייתה חנוכיה משלי רק כשיצאתי מבית ההורים). באותה נשימה היא מקבלת מתנות ב-6 בדצמבר (כי זה היום שסינטרקלאס מגיע לארצות השפלה מספרד) אך לא מתנות לחג המולד או הכנסת עץ אשוח הביתה. זה לא מפריע לה לשיר בהתלהבות על dennenboom (עץ אשוח) ולנסות את מזלה בנידנודים על הכנסת עץ הביתה.

בערך חצי שנה לאחר הגעת זיו הביתה היינו צריכים להחליט על מה חשוב לנו ומה לא חשוב לנו בהתעקשות על מנהגי חג מקומיים. קווי הגבול שורטטו בהתאם למה שהרגיש לנו נח, ולא בהתאם למנהגים רישמיים של מישהו זה או אחר. זיו מעולם לא עברה גיור, כך שיהדותה אינה יכולה להוות הצדקה עבורנו (היא גם לא עברה טבילה, וי לזה אותו חוסר משמעות כמו לגיור הרישמי). אבל אנחנו יהודים, לכן אנחנו לא מכניסים עץ אשוח הבייתה, ואיננו מניחים למרגלותיו את סצנת לידת ישו באורווה, ממש כפי שאיננו מצטלבים לפני האכילה ואיננו עורכים לה קומיון ראשון במהלך שנת הלימודים השניה. בגיל שלוש נראה שהילדה התלהבה ממראה עצי אשוח ברחובות ובבתי אחרים, ושזה סיפק אותה לחלוטין. עם כל שנה שעוברת, זה פחות מספק אותה. אך זה לא משנה כלל, כי התשובה נשארת זהה - אנחנו יהודים ואיננו רוצים עץ אשוח בביתנו. אם היא תרצה עץ בבגרותה ובביתה לא נכעס עליה ולא נטיל סנקציות, אך לביתנו לא נכנס עץ. אני חוזרת על זה כל דצמבר, וכל שנה זיו מנהלת דיון מחודש ובאה בדרישות מחודשות, אך אנו מתעקשים. אנחנו, כמשפחה, יהודים, וזיו היא חלק מן המשפחה.

אם לא מתאים לאחד מכם תחפושת של סנטה קלאוס, אז זה לא מתאים ולא משנה כמה דניק בוכה. גם הטענה שהוא ממש רוצה ו/או שהוא אינו יהודי אינה רלוונטית לקביעותיכם כהורים. כמשפחה אתם משפחה יהודית, ומשפחה יהודית אינה חוגגת חגים נוצרים (ואם יש משפחות אחרות שכן חוגגות, כפי שאני מבינה מחברים בישראל, אלו משפחות אחרות עם קביעות אחרות, ודניק אינו חלק ממשפחות אלו אלא מן המשפחה שלכם).

 

[fannyd]

קל לנחש מאיפה בא לדניק הרעיון

יש להניח מילדים ממשפחות יוצאות חבר העמים שחוגגות את השנה האזרחית החדשה. החג הזה זכור לי מהילדות באוקראינה כקסום במיוחד, נקי מכל הקשר דתי. אגב, בארצות הסלאביות שמה של הדמות Ded moroz (סבא כפור) ויש לו נכדה ששמה Snegurochka (שלגיה). הדמויות הללו חדשות יחסית. סבא כפור הוא האנשה של כוחות הטבע. בסיפורת העממית הוא אחראי לייצור השלג והסערות. נכדתו היא בתה של אביב היפה, נמסה באביב וקמה לתחיה בחורף. עדיין זוכרת סיפור ילדות לפיו זוג חשוך ילדים כל כך השתוקק לילד שבנה משלג דמות של ילדה והנה קרה לו נס, פסל השלג הפך ילדה אמיתית, נמסה באביב וקמה לתחיה בחורף. אגב, הכנסייה הפרבוסלבית לא התייחסה באהדה לדמויות של סבא כפור ונכדתו וראתה בהן שרידי אמונה פגנית. מי שמינף את הדמויות היה דווקא המשטר הסובייטי החילוני בניסיון לבנות תחליף לחג סילבסטר הדתי שנאסר. אילו אני במקומכם הייתי זורמת עם הילד ולא עושה מזה עניין, ודאי לא מגיעה להצגת מסמכי גיור וכו'. אנחנו לא חוגגים את ראש השנה האזרחית. עם זאת למראה עצי האשוח והקישוטים בחלונות הראווה הייתי מספרת לבנות על החג. מזה כשנתיים כמעט כל החברים של הבת המעירה באים ממשפחות יוצאי חבר העמים. היא שמעה מהם המון סיפורים על ה"novi god" והייתה סקרנית. בשנה שעברה חברה הזמינה אותה לחגוג עם משפחתה והיא די נהנתה אבל גם נכנסה לפרופורציות. השנה החבורה שלה ארגנה מסיבת novi god ללא מבוגרים וזה הספיק. הגדולה תציין את השנה האזרחית עם החבורה שלה כמו מרבית ישראלים שמהות החג עבורם היא סיבה למסיבה.

 

[fannyd]

המעירה=הצעירה

 

[יסמין@]

פאני, מאוד

מסכימה עם הגישה הקלילה שלך וגם מסכימה להשערה שלך איך הגיע כל הנושא לדניק. לדעתי, צריך לחשוב טוב טוב מה חשוב ומה פחות חשוב. לדעתי האישית, סנטה קלאוס הוא מין דמות בידיונית שנועדה לשעשע ילדים, בדיוק כמו הארנב של חג הפסחא שמחפש ביצים מקושטות. לא רואה בזה משהו נוצרי מאוד בעייתי.
הילד רצה להתחפש לסנטה? אפשר היה לקנות לו זקן לבן וכובע כזה של גמד-סנטה שישחק ויהנה. לא כדאי לקשור זאת לעניינים עמוקים ומהותיים וכבדים, לגיור וליהדות וכו'. סך הכל כובע גרב מצחיק עם זקן לבן. אם זה היה נתפס ככזה - לא הייתה כל הסצינה הרגשית, כל הבכי וכו'. עדיין לא מאוחר לקנות לו כובע מצחיק וזקן אם הוא יבקש. ואגב, העץ וסנטה שייכים לקריסטמס כלומר ל-24.12, ולא שייך לראש השנה הלועזי שחל ב1.1

 

[fannyd]

יוצאי חבר העמים חוגגים ראש השנה האזרחי

החילוני בלי שום קשר לקריסמס. זהו חג שעוצב במהלך שנים ארוכות בהן הדת הייתה מחוץ לחוק. לסבא כפור ונכדתו השלגיה אין קשר לניקולס הקדוש מגן הילדים שהתגלגל לסנטה קלאוס המערבי. השנה האזרחית החדשה זהו חג שנהגה ע"י השלטון הסובייטי, רודף הדת, כלחם להמונים. עץ האשוח הוחזר לשמש מקור שמחה לילדים ואם תשימי לב בראש העץ אין את כוכב בית לחם בעל שמונת הקודקודים אלא כוכב מחומש כדוגמת זה שמתנוסס על הקרמלין. כמובן שגם את ישו התינוק לא תמצאי מתחתיו. בכלל מקור עץ האשוח הוא פגני, עץ החיים, שנוכח בתרבויות רבות בצורת עץ כזה או אחר, והיו תקופות כשהכנסייה ראתה בו נטע זר. אגב, מאפיין נוסף שניתן לחג הזה ע"י השלטון הסובייטי הוא נשף המסכות שאף הוא בא לשמח את הילדים. אין להתבלבל בין ראש השנה האזרחי החילוני שנחוג בקרב יוצאי מדינות חבר העמים לבין חג הסילבסטר שנחוג במדינות המערב.

 

[יסמין@]

תודה על ההסבר

אני באמת התייחסתי למעט שאני יודעת על קריסטמס מסרטים אמריקאים ומערביים.

 

[fannyd]

הרי לך צוהר קטן לעולמן של אגדות רוסיות. קישור לסרט "סנגורוצ'קה" שהופק ב-1968 לפי סיפור מאת הסופר אוסטרובסקי. הסרט ללא כתוביות אבל אין בעיה לעקוב אחר התוכן. כאן השלגיה היא בתם של הסבא כפור ואביב היפה. השלגיה גדלה עם אביה השמרן כנסיכת כפור מוגנת. אמה מבקשת לחבר את בתה לבני אדם, לאפשר לה להתנסות ברגשות אנושיים, בראש וראשונה האהבה. לאחר דין ודברים בין האם לאב שחושש כי רגשות אנושיים ימיסו את הבת השלגיה יוצאת אל עולמם של בני אדם. זוג זקנים מאמץ את היפהפייה הקרה והיא אף רוכשת חברת נפש שמצפה לארוסה. השלגיה כמהה לחוות אהבה אך לבה קר. היא פונה בתחנונים אל אמה. האם מזהירה אותה שהיא עלולה להיפגע אך הבת מתעקשת והאם מעניקה לה מסוגלות לחוות רגש אנושי. השלגיה חווה את הרגש האהבה הנפלא אך החום שממלא עתה את גופה ממיס אותה. מושא אהבתה מת מצער אבל מותם של השניים לא מצליח להאפיל על שמחתם של בני האדם נוכח זריחת השמש ובוא האביב.
תיהני.

 

[fannyd]

הנה הקישור שברח

 

[יסמין@]

תודה על הסיפורים היפים

הם כוללים מוטיבים המכרים מהמיתולוגיה ומסיפורי עם אחרים. למשל, הסיפור מזכיר לי 2 באסוציאציה סיפורים מהמיתולוגיה השומרית ומהמיתולוגיה היוונית.


תמוז, אל הפיריון השומרי, שוהה חצי שנה על פני האדמה וחצי שנה בשאול - וזו הסיבה לחילופי העונות.
http://he.wikipedia.org/wiki/תמוז_(%D7%90%D7%9C)

מיתולוגיה היוונית מסופר על פרספונה שהאדס חטף לשאול, ונאלץ להחזיר אותה. כל שנה במהלך החורף היא נמצאת איתו בשאול, ובשאר השנה היא נמצאת עם אימא שלה על האולימפוס. החורף = זמן שהותה בשאול, ולכן אימא (אלת התבואה והפריון) שמתגעגעת אליה מזניחה את האדמה ולא מגדלת יבולים. כשהיא שבה לאימה, מרוב שמחה היא שוב מגדלת תבואה וכו'.
http://he.wikipedia.org/wiki/פרספונה

 

[יסמין@]

לינק

טוב על תמוז

http://he.wikipedia.org/wiki/תמוז_(%D7%90%D7%9C)

 

[יסמין@]

אוף! ניסיון אחרון

תמוז - לא החודש ולא הלהקה

 

[fannyd]

אם קצת מתעמקים מגלים

שאין חדש תחת השמש. כשמדובר בחברות חקלאיות החגים עוסקים בחילופי עונות וניסיון לרצות את איתני הטבע להעניק לבני אדם קצת שקט ושובע.

 

[יסמין@]

בדיוק

זו דרך להסביר את המציאות מסביב וגם ניסיון להשפיע (שיהיה יותר שפע, מזון וכו')

 

[נגה לביא]

סמלים דתיים

כוכב מתומן אינו בעל משקל רב יותר מכוכבים מחומשים ומשושים במערב אירופה. רוב רובם של הכוכבים המתנוססים על עצים, עד כמה שאני יכולה לראות ברחובות, בבתי ספר, בחנויות, בחלונות בתים או בתוכניות טלויזיה ממדינות שונות, הם מחומשים. מגן דוד למשל, הוא סמל מובהק של חג המולד, ואף אחד לא מתייחס אליו כסמל יהודי כאשר הוא מופיע על כרטיסי ברכה, מתנוסס על ראשי עצים או סתם מודפס על גבי שקיות ואריזות לחג.

האחד בינואר הוא חג השנה החדשה ברוב אירופה. חג בו יוצאים לבלות עם חברים, לאחר חג המולד המשפחתי בעל הסממנים הדתיים. השם סילבסטר נפוץ במדינות מסויימות בלבד, ולאו דווקא במדינות קתוליות. גרמניה, למשל, מכירה את האחד בינואר בסילבסטר עדין, אבל בבלגיה, צרפת, וספרד אנשים אינם מכירים את סילבסטר אלא מכירים את החג האזרחי של השנה החדשה.

 

[KallaGLP]

אם כי חשוב להזכיר

שבשנים שמאז נפילת השלטון הסובייטי יש נהירה המונית חזרה לדת, לפעמים ברמות קיצוניות ממש.