שלום רוצה לשתף במה שהיה לנו עכשיו

[fannyd]

בואי נבדיל בין חגים דתיים לחגים אזרחיים

בדת הפרבוסלבית 12 חגים שנובי גוד אינו נמנה עליהם. החג הדתי רוז'דסטבו חל ב-25 לדצמבר ואילו נובי גוד האזרחי חל ב-31 לדצמבר. מציעה לך לזפזפ הערב בין כל ערוצי הטלוויזיה הרוסית. לא תמצאי שם זכר לחג הדתי. יש סרטי פולחן מהתקופה הסובייטית ותכניות בידור בלבד. בחצות נשיא ולא ראש הכנסייה מברך את האזרחים לרגל השנה החדשה.

 

[KallaGLP]

זו הייתה סתם הערה כללית בקשר

למצב הדת ברוסיה של היום.

 

[אמא של דניק]

יצאתי מבולבלת מכל החגים בחודש אחד אבל

לפי הבנתי את דניק לגבי המשמעות שלו של סנטה קלאוס כי הוא נותן מתנות
והוא רוצה מתנות לדניק אבא שלו הביא כובע של סנטה קלאוס יותר מזה
הוא לא ממש רצה. הוא קיבל את זה מחבר לעבודה.
תודה

 

[יסמין@]

יופי!!!

לדעתי, כדאי לך לחשוב על כל מה שקרה ולעשות סדר בבלגאן:
כל מה שאכתוב עכשיו לא רלוונטי לנושא:
זה שאת לומדת לימודי תורה ונהנית מכך (אני שמחה עבורך שאת נהנית ולומדת)
זה שדניק עבר גיור
חגים נוצריים

מה בעצם קרה כאן? דניק שמע מחברים לכיתה שיש איש זקן שמנמן שלבוש אדום עם כובע של גמד שמביא מתנות לילדים.
זה מה שהוא רצה!
זה כל מה שהוא רצה!
לקבל מתנה ולהתחפש לסנטה בצורה הכי פשוטה: כובע של סנטה.

לא מדובר כאן בזהות יהודית או בדת הנוצרית או בשאלות עמוקות. הילד ראה אצל חברים ורצה גם הוא כובע של סנטה.
בפעם הבאה, אם הילד יבקש משהו מסוים תוכלי להיזכר במה שקרה הפעם ולנסות להתמקד במה שהילד ביקש בלי לייחס לזה משמעויות כבדות ועמוקות, בלי להזכיר את הגיור שלו ובלי להעלות שאלות גדולות וקשות. סך הכל כובע של סנטה. לפעמים זה עד כדי כך פשוט.

 

[אמא של דניק]

זה לא רק כובע זה כל החליפה אבל לא זה העניין

זה לא שחסרים לו מתנות, רק עכשיו היתה לו יום הולדת והוא קיבל מלא
מתנות ומידי פעם גם קונים לו,לכן לא ברור היה לי כל נושא המתנות.
עכשיו כן.
זה שיעור לחיים מה שקרה לי זה נכון מכל דבר לומדים קצת.

 

[יסמין@]

אם תתני לילד

מאה מתנות - הוא ירצה עוד

זה טבעי ונורמלי. הילד פשוט רצה מתנה, זה הכל. לא קשור בכלל ליהדות או לנצרות, ללימודי התורה שלך או לחגים שחוגגים ברוסיה. נראה לי שזה שהוא קיבל את הכובע כמתנה סיפק אותו ולא צריך להתחיל לספר לו על חגים שחוגגים ברוסיה. סתם יסבך אותו ולא בטוח שיעניין אותו.

 

[fannyd]

זה לא קשור למתנות שהוא קיבל

הבן שלך בגיל שמייחס משקל הולך וגדל לחברים ומכאן זה רק יתעצם ויתעצם. החברים מספרים שהם עומדים לחגוג ולקבל מתנות אז גם הוא רוצה בדיוק כמוהם. באמת מעניין איך יעבור האירוח אצל החבר. הבת שלי למשל איבדה עניין לחלוטין. המשפחה שאירחה אותה בשנה שעברה הייתה מאד נחמדה אליה אבל הכל דיברו רוסית, שפה שהיא אינה דוברת, הוגשו מאכלים שהיא לא רגילה להם, והיא מאד שמרנית באוכל, השמיעו מוסיקה שאינה לטעמה והיא הרגישה נטע זר. היום בכלל לא עמד על הפרק להתארח אצל משפחת אחת החברות.

 

[אמא של דניק]

שלום , דניק בא מהצהרון והתקשר לחבר

דיבר עם אמא שלו, אז היא אמרה לו שהם לא עושים כלום רק עם
עץ אם אתה רוצה לראות, אני הרגשתי צורך להראות לו את התעודות
שלו שהוא גוייר, לא יודעת אם המעשה נכון, אבל זה הרגיש לי נכון
באותו רגע. הוא בסוף לא הלך אליו. אולי בגלל שהוא הבין בעצם
שמסיבה ממש לא תהיה שם והם לא עושים כלום. לא ממש יודעת
איזה מחשבה היתה לו בראש באותו רגע שהוא לא הלך. כנראה
שהוא לא רצה.

 

[דניאלה111111]

טבעי מאד לדעתי

קודם כל משמח הצל"ש והציון של ההשתתפות! כל הכבוד לדניק המקסים.

מאד טבעי לדעתי שחלק מהילדים שלנו כשהם מתחילים לגדול ולעמוד על דעתם מחפשים גם את הזהות האתנית-ביולוגית שלהם, את הזהות של השורשים שלהם, ומרגישים או רוצים להרגיש חלק מהאומות והדתות מהם באו.

אני חושבת שיכול להיות שתראו עוד מזה עם דניק ככל שיתבגר וזה בטח יבוא בגלים. מאומצים רבים חווים את הכמיהה הזו למי שהם מבחינה ביולוגית או מי שהיו אילמלא אומצו.

לדעתי חבל להיכנס עם דניק לעימותים סביב זה אלא עדיף להכיל ולהבין כי זהו תהליך טבעי.
במידה רבה הוא צודק: באמת דם אוקראיני זורם בעורקיו, ובעיני זה לא כזה אסון אם יתנסה במנהגי החג כפי שהיה רוצה. זהו חלק מהמסע שלו לגיבוש זהותו.
אך זה כמובן נתון להשקפתכם ולנטיות ליבכם.

בכל מקרה לכעוס עליו בגלל זה חבל, שכן זהו הליך מאד מובן וטבעי.
הכעס על השאיפה שלו להתחפש לסנטה קלאוס או להציב בבית עץ מקושט, עלול לדעתי להעביר לו מסר כאילו המוצא האתני שלו לא טוב בעינכם. תחושה שהוא עלול לחוות כאילו משהו פסול בו עצמו לדעתכם.

בודאי יהיו עוד תמורות רבות במסע שלו להשלים עם הזהות שלו בתור מי שהוא: ילד אורקראיני שאומץ על ידי משפחה ישראלית וגוייר.

בהצלחה

 

[אמא של דניק]

שלום, אני מבינה מה שאת אומרת

פה בעצם היינו צריכים לא ממש להתעקש ולתת מקום גם לו
עכשיו שאני רואה את זה דרכך זה נהיר לי יותר, בטח לא רוצה
לפגוע בו. בעלי בא ממשפחה של יוצאי שואה והדת נעקרה
מהם ברגע שאביו עלה לארץ. איתמר היום בבוקר אמר שלא
משנה אם הוא רוצה אז זה בסדר. אם זה בבתים של אחרים.
לי זה קשה עדיין לקבל שבבית שלי יהיה עץ אשוח.
לראות אצל אחרים לא אכפת לי.
תודה

 

[שרון1818]

את צודקת להכניס עץ אשוח לבית שלך יהיה באמת

מוזר ביותר. לדעתי כל הבעייה נוצרה כי יש לו חבר נוצרי בגיל צעיר כזה שבו הוא עדיין מושפע והוא מחבר את זה למקום הולדתו אוקרייאנה ומפה נוצרת הבעייה. מאחר שהנושא כה רגיש אולי עדיף בשבילו בגילו הרך להתחבר עם ילדים יהודיים ורק כשיגדל להתחבר גם עם נוצריים וזה בכדי שלא יתבלבל ולא יווצרו לו שאלות ובעיות זהות בגיל צעיר כל כך. כאילו נראה לי שעדיף להעלים פשוט את הדברים הלא נעימים שיוצרים בעיות עד שיהיה גדול יותר ויוכל להתמודד עם זה בקלות

 

[בהתחדשות3]

"להעלים פשוט את הדברים הלא נעימים שיוצרים

בעיות"? אולי נעלים גם את העובדה שהוא נולד מבטנה של אשה אחרת? זה ממש לא נעים???!!! אולי בכלל נשאיר אותו בבית וננתק אותו מהסביבה שרוויה בדברים "לא נעימים"? הדרך הנאותה, לדעתי, היא חינוך וחינוך זה הסבר וזה לימוד והכל בהתאמה לגילו, הבנתו ואופיו של הילד. ניתוק כזה הינו, לדעתי, בריחה מהתמודדות עם הנושא. ואם הילד מתחבר במיוחד לילד נוצרי, רחמנא ליצלן, אז לא נאפשר להם להפגש? ומה עם ילד מוסלמי? בגיל הצעיר יש לנו השפעה על הקשרים שיוצרים ילדינו -טיפוחם או ניתוקם. הניתוק צריך, לדעתי, להיות חריג ורק במקרים קיצוניים. נכון שאפשר להתווכח מהם אותם "מקרים קיצוניים". (היו כאן בעבר לא מעט שרשורים בנושא חברים, שלא נשאו חן בעיני השואלים). מבחינתי, אפעל לניתוק קשר עם מי שכמובן מסכן את גופה ונפשה של בתי-אלה המקרים הקיצוניים ביותר, כמובן וגם עם מי, שלדעתי, ההתחברות עימו תגרום לה לנזק משמעותי בעיני.

 

[שרון1818]

הכי טוב להתייעץ עם הרב בקשר לשאלה כל כך חשובה

יש לי רב שהוא בן אדם מדהים ותלמיד חכם, אני מתייעצת איתו בכל שאלה מהותית והוא תמיד נותן לי תשובות חכמות ומדהימות מה הכי טוב והכי נכון לעשות. אם תרצי אני יכולה לתת לך את הטלפון שלו בפרטי. הוא רב מחבד ועוזר לכל בן אדם שזקוק לעזרה ממש איש מדהים ומלא במצוות

 

[בהתחדשות3]

"רחמנא ליצלן" כמובן באירוניה

 

[KallaGLP]

לא ניתן, ולטעמי גם לא רצוי,

לגדל ילד בבועה. אלה התמודדויות שהן חלק מהחיים.

 

[יסמין@]

 

[נגה לביא]

העלמה עד לבגרות רק מעצימה בעיות

דורות של יהודים גדלו מחוץ לישראל תוך מגע עם הסביבה הנוצרית ולא התבלבלו. לא כי הם היו שונים או חזקים, אלא כי הם חונכו לכך. חלק מאותו חינוך הוא לראות מה יש לאחרים, ולהסביר שזה אינו חלק ממה שהמשפחה חוגגת.

כאשר מעלימים משהו שנראה לנו שעלול ליצור בעיות, אך שאינו ניתן להעלמה לחלוטין, אנו פשוט מגבירים את פוטנציאל יצירת הבעיה שלו. זה נכון לגבי הרבה מאוד דברים ונושאים, שונים לחלוטין. פעם מזמן, הרבה לפני שהיינו הורים, ביקרנו אצל עמית לעבודה של אוריאל. בתו בת השנתיים הסתובבה ברחבי הסלון, חצי זוחלת חצי הולכת. בדיוק כשהגיעה לשולחן הסלוני היא החליטה להזדקף. אוריאל זינק לגונן עליה. אביה זינק להסיט את אוריאל ממהלכו. לאחר מכן, קיבלנו הסבר על יכולת הפגיעה של ילדה קטנה בהזדקפות מתחת לשולחן לעומת יכולת אותה ילדה לפגיעה באותה סיטואציה כאשר תהיה גדולה יותר. המסקנה היא שכל עוד היא לא בעמדת התנגשות עם פינת שולחן חדה במיוחד, עדיף שהיא תקבל את המכה בגילה ותלמד להזהר, מאשר יגוננו עליה כעת, והיא תפגע קשה יותר מאוחר יותר.

האינסטינקט ההורי לגונן בכל מצב, והמחשבה שעדיף למנוע התקלויות מכאבים, או לכל הפחות לדחות אותם עד אין קץ, אינה מחזקת את הילד אלא מחלישה אותו. העולם אינו נטול סיכונים. אנו צריכים ללמד את ילדינו להתמודד איתם. פגישה עם דברים לא נעימים בגיל צעיר, כאשר אנו יכולים לתווך, לנחם וללמד כיצד לנהוג מולם, היא שתחזק אותם. לא העלמה שלהם.

 

[fannyd]

למה החלטת שהחבר של דניק נוצרי?

את מכירה את משפחתו או החג שהם חוגגים הופך אותה בעיניך לנוצרי?

 

[שרון1818]

קצת הסתבכתי פה

לא הכוונתי להגיד שזה רע שיש לו חבר נוצרי וכמובן שאין לי שום דבר נגד נוצרים. פשוט חשבתי על פיתרון מסויים לבעייה בצורה של להעלים את ההיחשפות לחגיגות חג המולד באופן זמני לפחות... מה גם שאנחנו יהודים ולא אמורים להשתתף בחגיגות חג המולד או הסילוובסטר....זו רק נקודת השקפה דתית למי שדתי כמובן. אני לא ממש יודעת אם הרבנים מרשים להיכנס לבית נוצרי בשעה שיש בו עץ אשוח לחג המולד ולכן הצעתי להתייעץ עם רב....אני ממש לא מתמצאת בעניין הזה זה שאלה שאף פעם לא שאלתי את הרב אבל יהיה ממש מעניין לשאול

 

[year of the cat]

לא ידוע אם הוא נוצרי או לא וזה לא משנה לדעתי

בעיניי, הנזק שייגרם אם נרחיק ילד מחברו רק בגלל שחברו בן דת אחרת
הרבה יותר גדול מאשר התמודדות עם חגים כאלה או אחרים