שלום

אם פי 3

New member
אז

א. את לא צריכה "אישור" בשביל לטייל. בי"ח הוא לא כלא. את שם מבחירתך החופשית, וזכותך לצאת ולהכנס בכל זמן (לפעמים דורש טופסולוגיה. לא מפחיד). ב. אם את מכירה את הדפוס שלך - חכי עם פרוצדורות ההכנה (או ותרי עליהן... חוץ מהמקלחת, אין בהן שום תועלת...) עד שממש ממש אין ברירה. את כבר בבי"ח - גם אם הלידה תואץ פתאום, לא "תפספסי" את השהות בבי"ח ללידה... ג. שוב - אם את כבר יודעת שזה הדפוס שלך, אז במקום להתיש את עצמך בהליכות אינסופיות (ולא יעילות, במקרה שלך), נצלי את ההפסקה שנותן לך הגוף למנוחה, להרפיה. זה גם יתן לך כוח להמשך, וגם יאפשר לאוקסיטוצין להתגבר.
 
../images/Emo13.gifטוב,

אבל- עדיין לא ברור לי מתי להתפנות לבית חולים (מצטערת, בשלב זה אין שום סיכוי ללידת-בית, אבל אני בהחלט בכיוון של לקחת דולה/מיילדת/ללדת בחדר טבעי....). לחכות עם הצירים ב
- עד מתי
 
רבע לשש זה רעיון מצויין../images/Emo8.gif

טוב, אז אני לא אדע..... אנסה למשוך כמה שיותר ב
, ואחר כך... נראה...... רק שנגיע לשלב הזה בשלום.
בינתיים אני רק נחה ואוכלת, ולפעמים מגוונת-אוכלת ונחה. אני עומדת להפוך לבטטה, ככל הנראה
 

שָׂרָה

New member
תעשי את זה קל:

תישארי מחוץ לבית החולים עד שתתחילי להרגיש כאלו צירים שאת רוצה למות ובתחילת כל ציר לחץ מטורף. (אם זה לחץ בסוף כל ציר, זה עדיין מדי מוקדם) אם את לא בטוחה, את תמיד יכולה להחנות לפני הביתחולים ואז תמיד תוכלי להיכנס ברגע שתישברי אז זה יהיה כמעט בטוח שאת כבר מבושלת ומוכנה היטב כך שלא יהיה להם זמן לעשות לך כלום, רק ליילד אותך ודי
 
זה אומר

לצרוח בתוך האוטו החונה......
אני מדמיינת את האיש שלי במצב כזה
...... אני מקווה שהוא לא יברח.... אבל הרעיון שלך ברור לגמרי. כמה טוב שאני מתחילה להתכונן עכשיו
 

צימעס

New member
להשאר באוטו זה עלפנים

כי לא תוכלי לזוז, ללכת, להסתובב. אבל על הדשא ליד המחלקה זה נשמע לי נהדר
 

שָׂרָה

New member
לא אמרתי להשאר באוטו

אמרתי להחנות את האוטו, ואת בעצמך יכולה להסתובב בסביבה איפה שאת רוצה. רק תנסי לא למשוך תשומת לב מערפדי בית החולים
 
וכמה דברים על המשפט האחרון שלך

"אני כבר אחרי חוקן, מקלחת וכותונת בית-חולים" חוקן - כידוע לך, הוא בחירה שלך, והוא בטח לא מפריע לטייל בים
מקלחת - לפעמים עדיף על טיול בים - שכן עוזר להתמוד עם הצירים כותונת בית חולים - אחת ההמצאות הארורות בעיניי. תלבשי מה שבא לך, מה שנוח לך, מה שעושה לך להרגיש בבית. אני מחפשת בימים אלה בנרות את החולצה שילדתי איתה את בכורי כדי ללדת איתה שוב (ונאלצת להשלים עם המחשבה שאני לא אמצא אותה
) וגם, כמו שאמרה לי היום אשה חכמה, לפעמים, בשלב הלטנטי של הלידה, פשוט צריך לנוח, ולא חייבים לעלות ולרדת מדרגות כל הזמן - כי עלולים להגיע מותשים מאד לשלב שבו צריך כוחות גדולים יותר (זו היתה אחת הטעויות שאני חושבת ביעבד שעשיתי בלידה הראשונה - הייתי כל כך עסוקה בלעשות, לקפוץ, לרקוד, ללכת, לטלטל אגן - שבכל שעות הצירים לא נחתי וזה הפך את הלידה למאד ארוכה וקשה להתמודדות).
 
נתת לי רעיון

אני חושבת שמבקשים ללבוש את שתי הכותנות הללו, אחת עם פתח מלפנים, ואחת עם פתח מאחור, כדי שיהיה קל יותר להזריק את האפידורל, ולהדביק את ה"צנרת" על הגב. כיוון שהפעם אני מקווה לא לקחת אפידורל, אוכל ללבוש חולצה, וגם חצאית שאזרוק אחרי הלידה. אני מאוד לא אוהבת את הכותנות הללו שצונחות מהכתף, או נפתחות וכו'. זה ממש מטריד אותי בלידה.
על הרעיון. ואת- אני בטוחה שתמצאי חולצה שתתאים בדיוק ללידה הנוכחית. תקדמי את פני התינוק החדש עם חולצה חדשה לכבודו. למה לא
 
אני קידמתי את פניה דווקא ללא חולצה

הכי התאים לי ללדת עם כתונת יום ההולדת שלי
ככה גם לי וגם לתינוקת היה אותו "לבוש"
!!
 
קראתי ונדהמתי

בעיקר מהקטע הזה: "בדיקה פנימית מחייבת מהנבדקת לשכב ברוב המקרים בתנוחת הליטוטומי – שכיבה על הגב כששתי הרגלים נתונות במוסרות מוגבהים, או מונחות על המזרן. תנוחה זו ידועה כמעכבת התקדמות בצירי הפתיחה, כמעודדת פסיביות אמהית בצירים והלידה וכמגבירת כאב. עצם ההשכבה על הגב מונעת מהיולדת תנועתיות שנחוצה להתמודדות עם הכאב ולקידום התינוק בתעלת הלידה, וקוטעת את רצף ההתמודדות שלה. למותר לציין שהבדיקה לא נעשית תמיד בזמן שנוח ליולדת, ובמקרים מסוימים במיוחד כשהצוות לחוץ או בלתי מתחשב היא עשויה להיעשות בזמן ציר, מה שעלול לגרום ליולדת כאב רב וסבל מיותרים. זאת ועוד, כשהיולדת שוכבת בתנוחת הבדיקה קל גם לחבר אותה למוניטור, ולעודד אותה להתמיד בתנוחה שאינה התנוחה בה היו רוב היולדות להמצא בזמן צירים. יש אקט של שליטה בלהשכיב יולדת על הגב, ישנן נשים שהתנוחה הזו משפילה עבורן, הן מרגישות נשלטות כשאדם אחר רוכן מעליהן." חבל, כל כך חבל שלא היה לי המידע הזה לפני הלידה הראשונה, וכמה טוב שאני לומדת, לפחות לפני הלידה השביעית, ב"ה.......
 

rjf

New member
עכשיו רק נשאלת השאלה - מה יקרה

כשאבקש לוותר על הבדיקות הפנימיות (שהן בדיוק כמו שמתואר במאמר אחת המרכיבים הגדולים ביותר בטראומת לידה שלי) אני חושבת שיהיה נאיבי מצידי לחשוב שיסכימו לא לבדוק אותי בכלל - השאלה היא כמה אפשר יהיה להפחית את זה. - נחכה ונראה...
 
אפשר יהיה להפחית,

אם המיילדת שתהיה לך תהיה קשובה לצרכייך. אני מבקשת לפעמים לדחות בדיקה, ובדרך כלל נענים לבקשתי. שונאת את הבדיקות הללו
 

rjf

New member
הצוות הרפואי צריך כדי לדעת אם את

עומדת בזמנים
 

rjf

New member
אני יודעת - אמ פי - מה שכתבתי נכתב

בסוג של ציניות וחוסר הבנה לגבי המערכת. אני מאוד לא רוצה להיות מוכנסת בכוח לתוך איזה תבלה או גרף שלא מתאים לגוף שלי (לצערי זה בדיוק מה שקרה לי בלידה הקודמת) .... אני לא רואה סיבה אחרת לבדיקות פנימיות כשיגרה.
 
למעלה