בדיקות פנימיות - עוד מיתוס
עוד דבר שברוב המקרים הוא מיותר לחלוטין. הוא נחוץ במקרים מאד מאד מצומצמים (לפחות בלידה טבעית). בדרך כלל - אין שום צורך לדעת באיזה שלב בדיוק הלידה. זה לא נותן שום מידע משמעותי האם הפתיחה היא 5 או 7, כי לידה לא מתקדמת באופן לינארי, ולמידע הזה אין שום משמעות (למעט אם צריך להחליט על סוג התערבות, ואז לפעמים זה כן רלוונטי). גם אם רוצים לדעת, בדרך כלל מספיק להסתכל על היולדת, ויש עוד כל מיני טכניקות עממיות, לבדיקת ההתקדמות ללא בדיקת פתיחה. אפשר לדעת בבירור (וראיתי את זה, למרות נסיוני המועט בלידות) אם מדובר על שלב אקטיבי, שלב המעבר, או כבר השלב השני, שלב הלחיצות. זה נראה ומתנהג אחרת. זה רק דורש להיות עם היולדת יותר מחצי דקה בכל פעם... ולהיות קשובים. כך שדולה יכולה לזהות מה המצב גם בלי בדיקת פתיחה, אבל יש בזה משהו "טריקי" - כשמגיעים לפתיחה מתקדמת, הרבה פעמים הלידה מתקדמת במהירות רבה - למשל, אצלי, מיד לאחר בדיקה שאמרה שאני בפתיחה של 5-6 הרגשתי צורך עז ללחוץ, ובבדיקה הבאה כבר הייתי בפתיחה מלאה (כלומר, סביר שעברתי מפתיחה 5-6 לפתיחה מלאה תוך דקות ספורות). ולנסוע לבי"ח בפתיחה מתקדמת - זה לא תענוג גדול. מצד שני, לשהות בבי"ח בפתיחה לא מתקדמת, זה לא מוצלח, ומגדיל את הסיכון להתערבויות מיותרות. כמו כן, לדולה אין כלים לנטר את העובר, כפי שמיילדת בית עושה (בעזרת דופלר, כמה רגעים בערך אחת לשעה, אם הכל תקין), וכבר קראתי על לידות שאבחון של ירידות דופק מתגברות, בלידה שהתקדמה לאט, היו הגורם להחלטה לעבור לבי"ח, ואח"כ בבי"ח, לנתח (מה שכנראה היה נחוץ, לאור המצב - תינוק נחלש, בלידה שלא מתקרבת לקיצה), או לזהות מצבים הדורשים התערבות. כלומר, באופן אבסורדי, הגישה של להשאר בבית עד שלב מאוחר, מתאימה יותר למי שבגישתה תעדיף לידת-בית-עצמאית, כלומר ללא מיילדת... (גישה שטוענת שהידע, האם המצב תקין או לא, בא מבפנים, ולא ממכשירי מדידה).