תשובה
תראה, המאמרים של Journal of Nuturition ושל JAMA נגישים חינם לכל, ולכן אתה יכול לגשת לטקסט המלא של 2, 3 ו-4. הקישורים שנתתי הם לטקסט המלא של כולם, שנמצא פשוט פיסית מתחת לתקציר (הטקסט המלא הוא בתצורת HTML, אפשר להוריד גם PDF למי שמעוניין, דרך הפאנל בצד ימין שנמצא באותם האתרים). למקרה שלא היה ברור מי שייך למה, להלן הקישורים שוב: 2. Cordle CT. 2004. Soy Protein Allergy: Incidence and Relative Severity. J. Nutr. 134:1213S-1219S.
http://jn.nutrition.org/cgi/content/full/134/5/1213S 3. Storm BL. 2001. Exposure to Soy-Based Formula in Infancy and Endocrinological and Reproductive Outcomes in Young Adulthood. JAMA. 2001;286:807-814.
http://jama.ama-assn.org/cgi/content/full/286/7/807 4. Merritt RJ and Jenks BH. 2004. Safety of Soy-Based Infant Formulas Containing Isoflavones: The Clinical Evidence. J. Nutr. 134:1220S-1224S.
http://jn.nutrition.org/cgi/content/full/134/5/1220S המאמר היחיד שלטקסט המלא שלו אין גישה חופשית ברשת הוא (1) המאמר מ- Annual reviews. במקרה יש לי אותו כאן (כשמישהו זורק בעודפי הספריה ספר מועיל ששווה 80$, אני לוקח!), אך למרות שהוא כולל סקירות רחבות של מידע קליני, למען ההגינות לא אתייחס אליו - כיוון שהוא ידרוש מכל מי שרוצה להשיב טיול לספריה (או למחשבי האוניברסיטה). עכשיו לגבי דבריך: "אם גם אתה מתייחס למחקר רק על פי התקציר שהפנית אליו, קשה לי לראות איך אתה מסיק ממנו משהו בעל ערך”. אז כמובן שעכשיו ברור שהתייחסתי לטקסט המלא, שנגיש לכולם ושאותו אתה יכול לקרוא. לגבי מחקר (2), העוסק באלרגיה: בסקירה זו נעזרו בגישה שנקראת Weight of Evidence, תוך שימוש במידע מבע"ח (שאכן, גם אני נוטה שלא לקחת ברצינות), מידע משיטות מבחנה (שלעיתים יותר ולעיתים פחות רלוונטי, תלוי בשיטה, ובכל מקרה נערך במחקר הזה בניסיון לזהות את המנגנון שבעקבותיו חלבונים מסויה פחות אלרגניים מחלבונים ממקורות אחרים) והכי חשוב,
במידע קליני מבני-אדם. לא ברור למה חשבת שאין במחקר הזה מידע קליני (למרות שזה מצויין אף בתקציר). אולי מקור הבלבול היה שמות השיטות שבאמצעותם דורגה האלרגניות בבני-אדם? אלו שיטות מקובלות לבדיקות אלרגניות, המשמשות במרכזי מחקר קליני לאלרגיה (דוגמת אלו ששימשו במחקר זה). המסקנות של המחקר הן (אני מצטט): A substantial and consistent body of human clinical and animal model data indicates that soy proteins tend to be less immunologically reactive than many other food proteins. הסיבה שבכלל טרחתי לצטט את המחקר הזה, היא שהמחקר מראה שחלבונים מסויה פחות אלרגניים מחלבונים מחלב, ומסביר את אחת הסיבות המשמעותיות שהורים רבים מאכילים את פעוטיהם בתחליפי חלב מסויה. אבל אתה צודק שהוא לא מתייחס לנושא של התפתחות מערכת הרבייה, או מספק ראיות לכיוון כלשהו בנוגע לדיון זה. לגבי מחקר 3: כיוון שביקרת את גישת הדיווחים העצמיים, כדאי להבהיר מספר דברים בנוגע לשיטת המחקר. המחקר נערך כ- retrospective cohort study. זו שיטת מחקר מקובלת באפידמיולוגיה, בה הקבוצות שהיו חלק ממחקר קליני מבוקר (של הזנה כעוללים בפורמולות משני הסוגים – במקרה של המחקר שבנדון), מצויים בפיקוח ארוך טווח, המבוסס על איסוף מידע מנבדקים שהסכימו לספק את המידע בראיון עם החוקרים. כיוון שהחוקרים עורכים את הראיון, הם שואלים שאלות ספציפיות בצורה עקבית, המאפשרת איסוף מידע וניתוחו בצורה סטטיסטית-כמותית, ולא מדובר כאן בדיווח וולנטרי "חופשי" שהנבדקים מספקים לפי מצב רוחם. כלומר, מדובר במעקב ארוך טווח אחר תוצאות של מחקר קליני (ברשימת המקורות של המאמר תוכל למצוא רפרנסים למחקר זה), בשיטה מקובלת ומוכחת, ואין לטעמי כל סיבה לשלול את ממצאיו. מחקר 4 הוא סקירה עדכנית (2004) של המידע
הקליני הקיים, בהתייחס לבטיחות תחליפי חלב מסויה מן ההיבט התזונתי, הרבייתי, הניורולוגי, החיסוני והאנדוקריני (ספציפית – מחלות בבלוטת התירואיד). החוקרים מצאו את הפורמולות מסויה בטוחות מכל הבחינות, תוך סקירה מקיפה של עשרות מחקרים קליניים, והתייחסות לממצאים מבע"ח. ספציפית לגבי התפתחות מע' הרבייה, אני מצטט: "clinical studies showed that infants fed [soy based infant formulas] have normal reproductive development and later health" לגבי מחקר 5, שנערך בפוארטו-ריקו: נניח בצד רגע את העובדה שהמחקר הוא מחקר בודד, ישן ולא נגיש במלואו ברשת. נו אופנס, אבל הפרשנות שלך אותו, כ"מוכיח" קשר בין התפתחות רפרודקטיבית לקויה לצריכת פורמולות מסויה, פשוט בלתי מבוססת ובלתי מדעית בעליל. אני מצטט מתוך התקציר של המחקר הזה, כפי שאפשר לקרוא אותו ב-Pubmed (קישור מטה): significant positive associations were found with a maternal history of ovarian cysts, consumption of soy-based formula, and consumption of various meat products. A statistically significant negative association was found with consumption of corn products. These statistical associations are
probably not sufficient to explain the reported increase because in over 50% of the case subjects there was no exposure to any of the risk factors for which statistical associations were found. לא רק שפורמולות מסויה לא היו הגורם היחיד או המשמעותי ביותר, אלא שאף אחד מהגורמים לא מספיק כדי להסביר את התופעות שהתקבלו, כיוון שמעל 50% מהחולים לא נחשפו לאף אחד מגורמי הסיכון בצורה משמעותית. לפי התקציר, מסקנות המחקר הן: These findings suggest that better diagnosis and reporting, or conceivably the presence of entirely new, unsuspected factors, could account for the reported increase. לא ברור לי איך, כשאפילו החוקרים בעצמם לא מעיזים לקשר בצורה ברורה או ישירה בין צריכת פורמולות מסויה לבין התפתחות מוקדמת של שדיים (במקרה של המחקר הזה) או כל סוג אחר של בעיות התפתחותיות בבני-אדם (במחקרים אחרים), אנשים אחרים מתייחסים אל זה בתוך "ראיה" לכך.
יום טוב