תיקונים קלים, והמשך הדיון
הביטלס היו בין הלהקות הבריטיות הראשונות להקליט מוסיקה פסיכדלית. הם עשו זאת כבר ב-1966, עם Revolver. זה היה לפני פינק פלויד. הבריטי הראשון שהקליט פסיכדליה באופן רציני היה דווקא דונובן, עם האלבום Sunshine Superman, גם כן בשנת 1966. לד זפלין מעולם לא ניגנו פסיכדליה. באשר ל"התמסחרות" - עדיין המונח אינו ברור לי. נניח שניקח את ההגדרה שלכם - כניעה לטעם הקהל - ונבדוק מה קרה עם הפלויד בשנת 1967 (כאן זה פורום פינק פלויד, כזכור): כשהפלויד הקליטו שני סינגלים מצליחים - See Emily Play ו-Arnold Layne בתחילת שנת 1967, כעסו עליהם האוהדים ה"ותיקים" - אלו שהיו באים לראות אותם ב-UFO ומועדונים אחרים. האוהדים טענו שהלהקה "התמסחרה" כי הקליטה שירי פופ לרדיו. מסיבה זו, סרבה הלהקה לנגן את הסינגלים בהופעות (וזכו לתגובות אלימות על כך, מחוץ ללונדון). האם צדקו האוהדים? האם הלהקה "התמסחרה" כאשר הקליטה את הסינגלים?