שלום

[wise man1]

שלום

שלום אני יהודי ששוקל להתנצר מאז שפתחתי את הלב לישוע המשיח אדוננו אני נהיתי אדם אחר טוב יותר ועם הרגשה אחרת טובה יותר השאלה שלי היא כשאני מתפלל לאלוהים אני תמיד מתפלל לאלוהים האב ורק בסוף התפילה אני מעביר אותה דרך ישוע אך השאלה שלי היא האם אני צריך להתפלל לישוע עצמו ולא לאלוהים האב כי אם כן זה לא מרגיש לי בנוח כי אפילו שקראתי בכתבי הקודש שישוע המשיח וה' הם אותה פרסונה ואלוהים יכול להופיע ב3 פרסונות האב הבן ורח הקודש זה עדיין מפריע לי ואני רוצה להמשיך להתפלל לאלוהים האב האם אני עושה נכון כשאני מתפלל לאלוהים האב ולא לבן?

 

[צור החלמיש]

שלום wise man 1 וברוכים הבאים לפורום../images/Emo140.gif

מדוע אתה שוקל להתנצר אם כבר קיבלת את ישוע המשיח? מה גרם לך לפתוח את לבך לישוע המשיח ללבך כמושיעך וכמלכך? לפני כמה זמן פתחת את לבך שכבר יש לך הבחנה שאתה אדם טוב יותר. אתה לא צריך להתנצר, זה לא כתוב בשום מקום בדבר ה'(התנ"ך והברית החדשה), מאז שאני נושעתי מאז שקיבלתי את ישוע המשיח כמושיעי, זהותי כיהודי במשיח התחזקה, ואף קיבלתי תובנות רבות על המשמעות העמוקה והחשיבות של העם היהודי, ושל החשיבות של היותי יהודי במשיח. אם אכן פתחת את לבך, זה המעשה הטוב ביותר שיכולת לעשות, איך דבר נעלה מזה - והשבח לאל שהוא גילה לך את האמת. כשאנחנו מתפללים אנחנו תמיד מתפללים לאבינו שבשמים בשם ישוע באמצעות רוח הקודש, כלומר הפנייה אל אלוהים האב היושב במרומים, הרואה הכל שומע הכל יודע הכל ושום דבר לא נסתר מעיניו, בשם ישוע המשיח, שפתח לנו את הדרך אל האב בזכות דמו המכפר, כך שרק בשמו אנחנו יכולים לבוא אל האב. באמצעות רוח הקודש השוכנת במאמין שהזמין את ישוע המשיח לתוך ליבו כמלכו ומושיעו. עם זאת אין כל סיבה לא לפנות ישירות ולדבר עם ישוע המשיח, שהרי הוא חי. וניתן גם לדבר עם רוח הקודש השוכן בתוכנו. אם אכן אתה מבין את מהות האחדות המורכבת של אלוהים, לא תהייה לך כל בעיה עם זה ואת זה תבין יותר מאוחר, ולכן הדבר לא צריך להטריד אותך כלל. פנה אל האב שבשמים בשם ישוע באמצעות רוח הקודש, בקש את פניו תמיד, ותזכה להתגלויות ברוח הקודש על אלוהים ועל דברו, על חייך ועל חייהם של הסובבים אותך, כך שתוכל לתת להם מענה ככהן בכהונת מלכי-צדק, כהונתו של ישוע המשיח בן-האלוהים.

 

[wise man1]

היי

אני שוקל להתנצר מזה זמן רב כי הכנסייה הקתולים תמיד ריתקה אותי ואולי לא תאמין אבל עוד לפני שידעתי מי זה ישוע כבר בגיל 8 התחלתי לשאול שאלות אבל ההורים שלי לא הצליחו לענות לי כי הם יהודיים אז עוד לא היה מודעות גדולה לאינטרנט אז לא יכולתי לחקור על ישוע אבל שמעתי על ספר שנקרא ביבליה שזה כתבי הקודש אבל לילד בן 8 הם היו קשים מידי. אבל ראיתי סרט על הפסיון שאמא שלי הראתה לי והמשכתי לשאול ולמזלי אלוהים שמע אותי ו"במקרה" שלח לי אומנת נוצריה שנשארה איתי כשההורים היו בעבודה. והיא סיפרה לי רבות על ישוע וזה שהוא בן האלוהים של היהודים ומאוד אהבתי להקשיב לנסים שהוא עשה. ההיתי לומד בבי"ס דתי-ממלכתי ושאלתי מי הוא ישוע ומאוד כעסו אליי אז הפסקתי לשאול. כשהגעתי לגיל 12-13 ניסיתי לשאול שוב ואז הפחידו אותי לגביו ואמרו לי הרבה דברים רעים אליו בבי"ס. ואחרי זה תמיד אמרתי לעצמי שאני יהודי ואני צריך להפסיק לשאול ושהזהות ההיהודית יותר חשובה לי. בגיל 16-17 היה לי כבר הרבה ידע לגביו חוץ ממשסיפרו לי עליו בבי"ס כי קראתי ספרים וכך גיליתי על הכנסיה הקתולים שממשיכה את דרכה של ההיהדות בנוסף יש גם את ישוע המשיח בכנסיה משמאוד אהבתי ולגבי הזהות היהודית שלי הלאום שלי יהודי אבל הדת קתולי דייהנו יהודי קתולי כמו שאתם יהודים משיחים אני יהודי קתולי . סורי על החפירות סתם רציתי לשתף מישהו

 

[nrmlsr]

אתה לא אשם בכך

אך האמונה בישוע מעולם לא הייתה דת. ישוע לא אמר מעולם שהדרך אליו היא דרך דת כלשהי באופן מפורש אלא אמר:"אני הדרך והאמת והחיים ואין איש בא אל האב אלא דרכי". הביבליה היא כינוי לכתבי הקודש,לרוב מדובר בספר התנ"ך והברית החדשה. יש מקרים בהם מדובר רק בספר הברית הישנה(ספרי התנ"ך+ספרים חיצוניים כמו ספר החשמונאים,וכו') והברית החדשה. יש מקרים שבהם הכינוי ביבליה יכול להתייחס גם לכתבי הקודש של הקתולים למשל לקתכיזם. הבעיה היחידה באמונה הקתולית היא בכך שהקתולים מתפללים לקדושים ושמים את המעשים בתור הצדקה עצמית. אך זה נושא שלא אכנס אליו לעומק. עוד בעיה היא שכהן הדת באמונה הקתולית הוא היחיד שיכול לקשר את המאמין לישוע מה שלא נאמר בכתבי הקודש שאינם חיצוניים(התנ"ך והברית החדשה ללא תוספות). ישוע מעולם לא אמר בברית החדשה שיש צורך בתיווך נוסף חוץ מזה שהוא בעצמו מציע דרך האמונה בו. ישוע הוא היחיד שמתווך את הקשר בין האדם לאל האב בזכות כוח רוח הקודש ובזכות המנחם רוח הקודש בעצמו ולמנחם רוח הקודש יש גם תפקיד חשוב והוא לשכון בלב האדם ולגרום לאדם להיות ההיכל האישי(הפנימי של ישוע) ובכך האדם נחשב לטהור. אגב החגים הקתוליים לא מוזכרים לא בתנ"ך ולא בברית החדשה אלא רק בקתכיזם ובמקורות החיצוניים של הכנסייה הקתולית. ולכן גם הציווים המוזכרים במקורות הקתוליים לא מוזכרים בכתבים הפנימיים(התנ"ך והברית החדשה) לכן יש פה סתירה.

 

[wise man1]

היי

כשאנחנו הקתולים מתפללים אנו מבקשים מהקדושים לעתור בעדינו לאלהים האב ולא חלילה אנו מתפללילם לקדושים לצערי אכן יש הרבה שעושים זאת זה אנשים שמעולם לא למדו תאולוגיה נוצרית שמסבירה את הנושא הנ"ל לגבי החגים הם כן מוזכרים בכתבי הקודש בנוסף לכמה חגים חדשים בדיוק כמו ביהדות למשל חג הטנספיגורציה (ההישתנות) משול לסוכות פסחא משולה לפסח בליל כל הקדושים יש סימנים כמו ביום כיפור.

 

[צור החלמיש]

כל המאמינים כולם - קדושים

אתה לא צריך לבקש מהקדושים לעתור לאב בעדך, ישוע עושה זאת בשבילך. מִי יִטְעַן נֶגֶד בְּחִירֵי אֱלֹהִים? הֲרֵי אֱלֹהִים הוּא הַמַּצְדִּיק! מִי הַמַּרְשִׁיעַ? הַאִם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר מֵת, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד כִּי אִם קָם לִתְחִיָּה, וְהוּא נִמְצָא לִימִין אֱלֹהִים וּמַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ? (רומים ח': 33,34) החגים של הקתולים לא מוזכרים כחגים בדבר ה', ודבר ה' לא מצווה עלינו לחגוג את האירועים השונים בזמנים שקבעה הכנסיה. פסחה לא משולה לפסח, פסחא מנסה להוות תחליף לפסח. ליל כל הקדושים, זהו חג איום ונורא שאנשים מתחפשים בו לשטן, כמו פורים שנחגג בדרך לא בריאה וטמאה.

 

[wise man1]

תקרא את זה בבקשה

מה קרה לחג הסוכות במסורת הנוצרית? במסורת המקראית, ישנם שלושה רגלים (חגים של עלייה לרגל לירושלים) מרכזיים: חג הפסח, חג השבועות וחג הסוכות. שניים מאלה נקלטו לתוך הברית החדשה באופן מפורש וברור ומקבלים בכתבי הברית החדשה עוד שכבה של משמעות. חג הפסח נחוג לא רק כזכר ליציאת מצרים ופדיון מעבדות אלא הופך להיות חג הפדיון ממוות דרך צליבתו ותקומתו של ישוע המשיח (חג הפסחא הנוצרי). חג השבועות אינו חג הביכורים בארץ בלבד אלא נחוג על ידי נוצרים כחג ביכורי השמיים – מתן רוח הקודש לחברי הקהילה הראשונים שנאספו בחג בהר ציון. מה קרה לחג הסוכות במסורת הנוצרית? בכתבי הקודש של עם ישראל, חג הסוכות נחוג בתום האסיף (הקציר האחרון לקראת החורף). העם כולו עלה לירושלים, להודות לאלוהים ולשבח את שמו בבית המקדש אחרי שנה חקלאית. בזמן הזה, הם זכרו את תקופת המדבר, ארבעים השנה שקדמו לכניסה לארץ כאשר אלוהים סיפק את כל צרכיהם והושיב אותם בסוכות שבירות (ראה ספר ויקרא כג: 43). בספרות הנביאים (ראה ספר זכריה יד), חג הסוכות קשור לאחרית הימים, כאשר אלוהים יקצור את הקציר האחרון מעם ישראל ומהגויים והם יבואו כולם לעבוד אותו בירושלים. במבט ראשון, נראה כאילו החג הזה נעלם מהמסורת הנוצרית (על אף שבספר הבשורה על פי יוחנן, ישוע עולה לירושלים בחג הסוכות, ראה יוחנן ז). יתכן שעלינו להרהר שנית במסורת הנוצרית כדי לאתר את שרידי חג הסוכות. הכנסייה הקתולית חוגגת את חג הטרנספיגורציה של ישוע לבוש הדר ב-6 באוגוסט כל שנה. בזמן הזה, עיני המאמינים פונות אל הר תבור שהוא מזוהה על פי מסורת קדומה כהר הגבוה היכן שישוע השתנה בפני שלושה מתלמידיו. אם נקרא שוב את סיפור הטרנספיגורציה (ישוע לובש הדר) בספרי הבשורה (ראה למשל ספר הבשורה על פי מרקוס ט: 2-9, על פי מתי יז:1-8 או על פי לוקס ט:28-36), אנו מגלים שם איך שישוע השתנה בפני תלמידיו השלושה. "בגדיו הבריקו והלבינו עד מאוד, עד כדי כך אין כובס עלי אדמות יכול להלבין בגדים" (מרקוס ט: 3). כך מראה ישוע לתלמידיו את כבודו לפני כניסתו לייסוריו ומותו. לפני העלייה להר הגבוה, ישוע כבר סיפר בפעם הראשונה לתלמידיו שעליו ללכת לירושלים לסבול שם ולמות. שמעון-כיפא התנגד לו ולא היה מסוגל לקבל את הנבואה המפחידה. וכעת, כאשר הם רואים את ישוע לובש הדר, והוא משוחח על ההר עם משה נותן התורה ואליהו הנביא, שמעון-כיפא מציע שייעשו סוכות לישוע, למשה ולאליהו. כך שמעון-כיפא נותן שוב ביטוי לפחדו ולהתנגדותו להליכתו של ישוע ירושלימה לסבול ולמות. הוא מחפש דרך לעקב את ישוע על ההר הגבוה, לבוש הדר ובטוח במרחק רב מאלה המחפשים להזיק לו. אלא שישוע לא יכול להישאר על ההר הגבוה; עליו לרדת ולעשות את דרכו אל ירושלים היכן שיצלבו אותו. הסוכות ששמעון-כיפא רוצה לבנות אינן סוכות רצויות לאלוהים. ארבעים יום אחרי חג הטרנספיגורציה, ב-14 בספטמבר, הכנסייה הקתולית חוגגת את חג תפארת הצלב. במסורות הנוצריות השונות נמשל הצלב לעץ הדעת או לעץ החיים בגן עדן. דרך עץ גן עדן נכנס המוות לעולם בגלל העברה (כאשר האדם הראשון אכל מפרי העץ) ודרך עץ הצלב החיים שוקמו (כאשר ישוע ציית עד מוות). הצלב גם נמשל לתיבת נוח (כל החוסים בה נמלטו ממי המבול) ומטה משה (אשר בו פעל משה אותות ונפלאות ואיתו הוא הוליך את העם). ייתכן שניתן גם להשוות את הצלב עם סוכה. במקום הסוכות ששמעון-כיפא רצה להקים לישוע ולעמיתיו על ההר הגבוה, צלבו של ישוע מהווה סוכתו האמיתית של המאמין בישוע, המחפש מקלט בצלו בבורחו מהחטא. בצל הצלב המאמין בישוע מביט בבן האדם המציית בכל ליבו לרצונו של אביו שבשמיים. מקור חג תפארת הצלב הוא ביום חנוכת כנסיית התחייה (המכונה "כנסיית הקבר") בירושלים. ב-14 בספטמבר 335, הבניין בירושלים נחנך, סוכה בלב ירושלים לכל החוסה בצל הצלב ולכל המפנה את פניו לכבודו של המשיח הקם מבין המתים. בקהילות הנוצריות בארץ הקודש, שלושה סמלים הינם קשורים לחג תפארת הצלב: האור, הריחן (בזיליקום) והרימון. האור מסמל את אור הצלב המאיר את חיינו. הריחן, ירוק וריחני, מסמל את עץ החיים שהצלב מסמן לנו. הרימון, מלא במיץ אדום (כדם המשיח הנשפף על הצלב) ובגרעינים (כפוריות החיים), מסמן את מלוארז מותו של המשיח על הצלב עבורנו. הריחן והרימון של חג תפארת הצלב הנוצרי מזכירים אולי את הלולב והאתרוג של חג הסוכות היהודי. בברכת ישוע המשיח

 

[צור החלמיש]

דברים מעניינים

עם זאת אני לא חושב שלשמעון כיפא הייתה כוונה למנוע מישוע לרדת מההר, כתוב הרי שהוא לא ידע מה שהוא אמר, אולי יש כאן סוד יותר גדול מהדברים שכתבת, גם אם אפשר לראות את הדברים בצורה זו. עם כל הכבוד למסורת, יש מאמינים ואני נמנה ביניהם שמבינים שהר חרמון הוא הוא הר ההשתנות ולא הר תבור. הר חרמון גבוה הרבה יותר, הוא הצפוני ביותר בארץ ישראל, והוא סמוך לקיסריה של פילפוס, המקום בו התלמידים שהו לפני עלייתו להר ההשתנות.

 

[nrmlsr]

המשך התשובה

בבשורה על פי מתי בפרק ט"ז נאמר: 16 וַיַּעַן שִׁמְעוֹן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמַר אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ בֶּן־אֱלֹהִים חַיִּים׃ 17 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַשְׁרֶיךָ שִׁמְעוֹן בַּר־יוֹנָה כִּי־בָשָׂר וָדָם לֹא גִלָּה־לְךָ אֶת־זֹאת כִּי אִם־אָבִי שֶׁבַּשָׁמָיִם׃ 18 וְגַם־אֲנִי אֹמֵר לְךָ כִּי אַתָּה פֶּטְרוֹס וְעַל־הַצּוּר הַזֶּה אֶבְנֶה אֶת־קְהִלָּתִי וְשַׁעֲרֵי שְׁאוֹל לֹא יִגְבְּרוּ עָלֶיהָ׃ 19 וְאֶתֵּן לְךָ אֶת־מַפְתְּחוֹת מַלְכוּת הַשָׁמָיִם וְכָל־אֲשֶׁר תֶּאֱסֹר עַל־הָאָרֶץ אָסוּר יִהְיֶה בַּשָׁמַיִם וְכָל־אֲשֶׁר תַּתִּיר עַל־הָאָרֶץ מֻתָּר יִהְיֶה בַּשָׁמָיִם׃ 20 אָז צִוָּה עַל־תַּלְמִידָיו אֲשֶׁר לֹא יְסַפְּרוּ לְאִישׁ כִּי הוּא הַמָּשִׁיחַ׃ 21 מִן־הָעֵת הַהִיא הֵחֵל יֵשׁוּעַ לְהַגִּיד לְתַלְמִידָיו כִּי צָרִיךְ הוּא לָלֶכֶת יְרוּשָׁלָיִם וִיעֻנֶּה הַרְבֵּה מִידֵי הַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים וְיֵהָרֵג וּבַיּוֹם הַשְׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם׃ 22 וַיִּקָּחֵהוּ פֶטְרוֹס וַיָּחֶל לִגְעָר־בּוֹ לֵאמֹר חָס לְךָ אֲדֹנִי אַל־יְהִי־לְךָ כָּזֹאת׃ 23 וַיִּפֶן וַיֹּאמֶר לְפֶטְרוֹס סוּר מֵעָלַי הַשָּׂטָן מִכְשׁוֹל אַתָּה לִי כִּי לִבְּךָ לְדִבְרֵי בְנֵי־אָדָם וְלֹא לְדִבְרֵי אֱלֹהִים׃ 24 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו אִישׁ כִּי־יַחְפֹּץ לָלֶכֶת אַחֲרַי יְכַחֵשׁ בְּעַצְמוֹ וְנָשָׂא אֶת־צְלוּבוֹ וְהָלַךְ אַחֲרָי׃ 25 כִּי הֶחָפֵץ לְהַצִּיל אֶת־נַפְשׁוֹ תֹּאבַד נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ וְהַמְאַבֵּד נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי הוּא יִמְצָאֶנָּה׃ 26 כִּי מַה־יּוֹעִיל הָאָדָם שֶׁיִּקְנֶה אֶת־כָּל־הָעוֹלָם וְהִשְׁחִית אֶת־נַפְשׁוֹ אוֹ מַה־יִּתֵּן הָאָדָם פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ׃ 27 כִּי בֶּן־הָאָדָם עָתִיד לָבוֹא בִּכְבוֹד אָבִיו עִם־מַלְאָכָיו וְאָז יְשַׁלֵּם לְכָל־אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ׃ 28 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי יֵשׁ בָּעֹמְדִים פֹּה אֲשֶׁר לֹא־יִטְעֲמוּ טַעַם מִיתָה עַד כִּי־יִרְאוּ אֶת־בֶּן־הָאָדָם בָּא בְּמַלְכוּתוֹ׃ ואם פטרוס חטא כשניסה למנוע מישוע למות בעבור חטאי העולם וגם חטא כשהכחש לו שלושה פעמים וגם כאשר חטא פעם שלישית כאשר התכחש בספר מעשי השליחים לגויים איתם היה אז לא ייתכן כי הצור הוא פטרוס אלא ייתכן ומדובר דווקא ברוח הקודש. פטרוס(שמעון בר-יונה) היה אם כך באותה תקופה סוג של מנהיג-רועה בדומה לתפקיד רועה הקהילה בימינו. משהו כזה בערך.

 

[nrmlsr]

תשובה

כמו שכבר אמר מנהל הפורום צור החלמיש(אבירם), אין צורך בהמרת דת כי האמונה בישוע אמונה היא ולא דת. באיגרת שאול אל הקולסים בפרק ב' תראה שהאמונה בישוע איננה דת אלא אמונה: 1 הִנְנִי מוֹדִיעַ אֶתְכֶם גֹּדֶל הַקְרָב שֶׁלִּי בַּעַדְכֶם וּבְעַד אַנְשֵׁי לוּדְקְיָא וּבְעַד כֹּל אֲשֶׁר לֹא־רָאוּ אֶת־פָּנַי בַּבָּשָׂר׃ 2 לְמַעַן יְנֻחֲמוּ לִבּוֹתָם וְנִקְשְׁרוּ יַחַד בְּאַהֲבָה וּלְכָל־עשֶׁר דַּעַת נְכוֹנָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל סוֹד הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְסוֹד הַמָּשִׁיחַ׃ 3 אֲשֶׁר גְּנוּזִים בּוֹ כָּל־אֹצְרוֹת הַחָכְמָה וְהַדָּעַת׃ 4 וְזֹאת אֹמֵר אֲנִי לָכֶם לְמַעַן אֲשֶׁר־לֹא יַטְעֶה אֶתְכֶם אִישׁ בְּשִׂפְתֵי חֲלָקוֹת׃ 5 כִּי גַּם־אִם בִּבְשָׂרִי אֲנִי רָחוֹק מִכֶּם הִנֵּה בְרוּחִי אֲנִי אֶצְלְכֶם וְאֶשְׂמַח בִּרְאֹתִי אֶת־מַעֲמַדְכֶם וְתֹקֶף אֱמוּנַתְכֶם בַּמָּשִׁיחַ׃ 6 לָכֵן כַּאֲשֶׁר קִבַּלְתֶּם אֶת־הַמָּשִׁיחַ אֵת יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ כֵּן גַּם־הִתְהַלְּכוּ בוֹ׃ 7 מַשְׁרִישִׁים וְנִבְנִים בּוֹ וְקַיָּמִים בָּאֱמוּנָה כַּאֲשֶׁר לֻמַּדְתֶּם וּמַרְבִּים בְּתוֹדָה בָּהּ׃ 8 הִזָּהֲרוּ פֶּן־יוֹלִיךְ אֶתְכֶם אִישׁ שׁוֹלָל בְּפִילֹסוֹפְיָה וּבְמַדּוּחֵי שָׁוְא לְפִי קַבָּלַת בְּנֵי הָאָדָם וְתִקּוּנֵי הָעוֹלָם וְלֹא עַל־פִּי הַמָּשִׁיחַ׃ 9 כִּי בוֹ בְּגוּפוֹ שֹׁכֵן כָּל־מְלֹא הָאֱלָהוּת וּבוֹ אַתֶּם נִמְלָאִים׃ 10 אֲשֶׁר הוּא רֹאשׁ כָּל־שְׂרָרָה וְשָׁלְטָן׃ 11 וּבוֹ גַם־נִמַּלְתֶּם מִילָה שֶׁלּא בְיָדָיִם בְּהַפְשָׁטַת גּוּף הַבָּשָׂר (הַחוֹטֵא) הִיא מִילַת הַמָּשִׁיחַ׃ 12 כִּי נִקְבַּרְתֶּם אִתּוֹ בַּטְּבִילָה אַף־קַמְתֶּם אִתּוֹ בַּתְּחִיָּה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בִּגְבוּרַת אֱלֹהִים אֲשֶׁר הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים׃ 13 גַּם־אֶתְכֶם הַמֵּתִים בַּפְּשָׁעִים וּבְעָרְלַת בְּשַׂרְכֶם הֶחֱיָה אִתּוֹ בִּסְלֹחַ לָכֶם אֶת־כָּל־פִּשְׁעֵיכֶם׃ 14 וַיִּמְחַק אֶת־הַשְּׁטָר הַמֵּעִיד בָּנוּ בְּחֻקֹּתָיו וַיִּשָׂאֵהוּ מִתּוֹכֵנוּ וַיִּתְקָעֵהוּ בַּצְּלוּב׃ 15 וַיַּפְשֵׁט אֶת־הַשָׂרִים וְהַשַּׁלִּיטִים וַיִּתְּנֵם לְרַאֲוָה בָּם רַבִּים וַיּוֹלִיכֵם בּוֹ שֶׁבִי׃ 16 עַל־כֵּן לֹא־יָדִין אִישׁ אֶתְכֶם עַל־דְּבַר מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה אוֹ־עַל מוֹעֲדִים וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשַׁבָּתוֹת׃ 17 אֲשֶׁר הֵם צֵל הַדְּבָרִים הָעֲתִידִים לָבֹא וְגוּפָם הוּא בַמָּשִׁיחַ׃ 18 אַל־תִּתְּנוּ לְאִישׁ לְהַאֲבִיד שְׂכַרְכֶם עַל־יְדֵי שִׁפְלוּת רוּחַ וַעֲבוֹדַת מַלְאָכִים וְהוּא מְהַלֵּךְ בִּדְבָרִים אֲשֶׁר לֹא רָאוּ עֵינָיו וּמָלֵא רוּחַ גַּאֲוָה עַל־לֹא־דָבָר מִשֵׂכֶל בְּשָׂרוֹ׃ 19 וְאֵינֶנּוּ אֹחֵז בָּרֹאשׁ אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ כָּל־הַגּוּף הַמְחֻבָּר וְהַמָּאֳחָז בְּצִירָיו וּדְבָקָיו יִגְדַּל גִּדּוּל אֱלֹהִים׃ 20 לָכֵן אִם־מַתֶּם עִם־הַמָּשִׁיחַ לְתִקּוּנֵי הָעוֹלָם לָמָּה תִשְׁתַּעְבְּדוּ לְחֻקִּים כְּאִלּוּ עֹדְכֶם חַיִּים בָּעוֹלָם׃ 21 אַל־תֹּאחֵז אַל־תִּטְעַם אַל־תִּגָּע׃ 22 וְהֵם עֹמְדִים לִכְלוֹת בְּתַשְׁמִישָׁם לְפִי מִצְוֹת אֲנָשִׁים וְלִמּוּדֵיהֶם׃ 23 הַנִּרְאִים כְּעֵין חָכְמָה בַּעֲבוֹדָה בְדוּיָה מִלֵּב וּבְשִׁפְלוּת רוּחַ וּבְעִנּוּי הַגּוּף שֶׁאֵין בּוֹ מוֹעִיל רַק־לְהַשְׂבִּיעַ הַבָּשָׂר׃ שעבוד לחוק=שעבוד לדת. אם שאול השליח מגנה שעבוד לדת אז באמת שאין סיבה שתבחר להמיר את דתך. אמונה איננה דת. האמונה המשיחית היא האמונה בישוע ללא צורך במתווכים כלשהם זולתי ישוע עצמו. אגב בתפילות יש לפנות לישוע כי רק דרכו יש לך קשר אל האב וללא ישוע לאף אחד אין קשר אל האב. אף על פי שאפשר גם להתפלל לאב עדיף להתפלל אליו דרך האמונה בישוע(כלומר שהתפילה תופנה לישוע) וכך ישוע יוכל לשמוע את תפילתך ואם ישוע שומע את תפילתך אז זה אותו הדבר שהאב שומע את תפילתך משום שישוע אמר:"אני ואבי אחד אנחנו". ואם ישוע אחד עם האב אז ברגע שאתה מתפלל לישוע אז אתה מתפלל למי שמתווך עבורך את הקשר אל האב. וכמו שכבר אמר מנהל הפורום: פנה אל האב שבשמים בשם ישוע באמצעות רוח הקודש, בקש את פניו תמיד, ותזכה להתגלויות ברוח הקודש על אלוהים ועל דברו, על חייך ועל חייהם של הסובבים אותך, כך שתוכל לתת להם מענה ככהן בכהונת מלכי-צדק, כהונתו של ישוע המשיח בן-האלוהים. לכן הפנייה צריכה להיות בשם ישוע דרך רוח הקודש ורק כך יש לך קשר אמיתי לאב. קשר לאב ללא ישוע הוא בלתי אפשרי.

 

[wise man1]

היי

אני טכנית לא ממיר דת כי מעולם לא ההיתי מאמין גדול ביהדות ועוד אחרי 7 שנות לימוד חרדי נהפכתי לעוד יותר אטאיסת(תסלחו לי אם לא כתבתי נכון). אני אוהב את הכנסיה ולא רק שזה מקרב אותי לישוע המשיח אדוננו אלא גם סוף סוף יש לי מערכת יחסים עם אלוהים לפני שהתנצרתי אפילו לא עצרתי לשניה להתפלל ועכשיו אני מתפלל ולומדכתבי קודש לבד אבל לפעמים לוקח ספרי הדרכה קתולים ולפעמים אני גם מזמין מאתרים משיחים כי גם לכם יש חומר מעניין ולא כלכך רחוק מהוקטורינה הנוצרית. לגבי העניין שאמרת שטירסוס הקדוש(שאול התרסי או פאולוס) אמר שדת זה שיעבוד הוא דיבר על דתות פגאניות שלא זובחות לאלוהי ישראל אבל אם נלך עם ההגיון שלך אז הדת המשיחית היא גם דת אז גם היא שיעבוד

 

[nrmlsr]

תשובה

האמונה המשיחית מעולם לא הייתה דת. אילו הייתה דת היא הייתה מתוארת בכתבי הקודש הפנימיים כדת ולא רק כאמונה. כאשר אמרת אטאיסת התכוונת ל-אתאיסט(מי שלא מאמין בקיומו של אלוהים). מערכת חוקים דתית היא דת. האמונה המשיחית איננה מערכת חוקים דתית מורכבת(דת). האמונה המשיחית היא אמונה בישוע בתור מושיע וגואל מהחטא ושרק דרכו ניתן להיות בקשר אישי עם האב. ישוע לא אומר ששמירת מצוות מסויימות מושיעה אלא שהוא המושיע. האם תלמידיו של ישוע היו פרוסטנטים,קתולים וכו'. התשובה היא לא הם היו משיחיים אך בטח שלא קתולים וכו'. בתקופת השליחים הדת המוזכרת בדיון לא הייתה קיימת. היא קמה ככל הנראה כמה שנים לאחר תקופת השליחים לכן תהיה זאת טעות להגיד שהם ייסדו אותה או שישוע ייסד אותה. ישוע אומנם ייסד קהילה אך לא דת. אם ישוע חפץ בדת הוא היה מזכיר זאת במפורשות. נכון שישוע נותן גם ציווים שמקורם בחלק מן הדתות אך הם מתבססים על אמונה ולא על דת בהקשר של דבריו.

 

[wise man1]

היי

גם בכנסיה האמונה חשובה ולא המעשה וכך גם היהדות המשיחית היהדות והאיסלם הם דתות אנתרופרקטיות דייהנו שבנויות על מערכת מצוות ביהדות 613 באיסלם הסוני5 ובשיעי6 הכנסיה שהיא ממשיכה את דרכם של האפוסטולים אגב הראשון שהיה בתפקיד הכס הקדוש היה פטרוס הקדוש. והוא גם אחד התלמידים של ישוע אפילו אחד האהובים. כך שבעעצם האפוסטולים המשיחיים הם התחילו את הדת הנוצרית קתולית

 

[nrmlsr]

שאלה

אבל אף אחד מהם לא ציווה להכניס לבתי התפילות פסלים,תמונות ובטח שלא איקונין. לא זכור לי שהוזכר בכתבי הקודש שהייתה קיימת בין השליחים היררכיה כנסייתית. הדת הקתולית לפי מה שהבנתי הושפעה קצת מדברי השליחים ודברי ישוע וקצת מתרבויות אחרות כולל התרבות הרומאית. גם בכנסייה הקתולית יש ציווים כלשהם,כמו להתייסר על חטאים שישוע כבר כיפר ועוד. אגב איך הינך יכול להסביר את העובדה שיש עדויות של אנשים מאתר מדברים שהעידו שחיפשו את האמת בכל דת אפילו בדת הנוצרית ובסוף לא מצאו בה את האמת אלא באמונה בישוע בתוך הקהילה המשיחית דווקא ולא בתוך הכנסייה הקתולית,הפרוסטנטית וכו'. תוכל לקרוא עדויות מאתר מדברים: http://www.medabrim.org.il/index.php/testimonies אפילו תוכל לשאול את מנהל אתר מדברים שגולש בפורום בכינוי medabrim האם האמת נמצאת בדת או באמונה בישוע. אפילו את מנהל הפורום צור החלמיש(אבירם) תוכל לשאול,עדותו אגב מוזכרת גם באתר מדברים. יש שם עדויות של מעל 2 עדים. עדות של 2 עדים אמינה על פי תורת משה ושם יש עדויות שמספרן עובר כבר את הסיפרה 2 ולכן מדובר בהרבה עדים. ישוע בעצמו אמר זאת שעדות של שני עדים אמינה היא. תוכל גם לשאול האם השליחים ייסדו את הדת הקתולית והתשובה שתקבל היא לא כי אין לכך מקור בברית החדשה אלא רק אולי בקתכיזם ובמקורות החיצוניים שטוענים כך. אך אם נסתמך על הכתוב ללא פרשנויות וכתבים חיצוניים נראה שרק על פי התנ"ך והברית החדשה השליחים לא ייסדו שום דת ואילו ייסדו הם היו מציינים זאת בספר מעשי השליחים או באיגרות שלהם או אפילו בבשורות.

 

[wise man1]

היי

לגבי הפסלים האם השימוש של פסלים ותמונות בפולחן הקתולי הוא לגיטימי? האיסור נגד עשיית תמונות בייצוג אלוהים היה בגלל שהאל הטרנצנדנטי (בלתי נראה) גילה את עצמו בהר סיני. כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל-תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. פֶּן-תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל-סָמֶל. (דב' ד 15 – 16) אבל אלוהים גם ציווה לעשות תמונות קשורות לפולחן: נחש הנחושת (במ' כא), ארון הברית והכרובים. (שמ' כה 18) בהתאנשות אלוהים לקח דמות אנושית, בהיותו ישוע בן אדם בכך שלבש גוף אדם, בן אלוהים הציג "הסדר חדש" של תמונות. ניתן כעת להציג באנמות את מה שהיה חומר (ישוע, מרים, הקדושים) קתולים אינם "סוגדים לפסלים" או מתפללים אליהם ומבקשים מהםן לעתיר לאלוהים. הכבוד שניתן לדמויות מקודשות עובר לדמות שמיוצגת בהם. (בערך כמו לנשק מזוזה או ספר תורה בבית כנסת) לגבי האמת האבסלוטית אני מאוד שונא את ההשקפה המשיחית שרואה בעצמה אמת אבסלוטית וכל השאר הדתות הן סרק כמו "בבל הזונה"(שכמובן הכוונה לדתות פגניות ופולוטאיסטיות שלא זובחות לאלוהי ישראל) אני מאמין שאלהים נמצא בכל מקום שהוא מבוקש גם בכנסיה גם בבי"הכ ואפילו במסגד וכולם מתפללים לאותו אל.

 

[צור החלמיש]

זאת הטעות הגדולה ביותר

המוסלמים לא מתפללים לאותו האל שאנחנו מתפללים אליו, הם מתפללים לאללה שהוא אל הירח, בנוסף האופי של אלוהים שמתגלה מהקוראן שונה במהותו מהאופי המתגלה בתנ"ך ובברית החדשה. כך שבשום פנים ואופן לא מדובר באותו האלוהים, ומחשבה זו היא הסכנה הגדולה ביותר לאדם מאמין. לאלוהים יש דרך ברורה מאד - ישוע המשיח. הוא ואך ורק הוא הוא הוא ורק הוא - הדרך, האמת והחיים. אין חיים לא בשום אדם אחר, לא בשום ארגון אחר ולא בשום דת שטוענת שהיא האמת או היורשת של היהדות. המאמינים המשיחיים(יהודים ולא יהודים), לא רואים בעצמם את האמת האבסולוטית אלא בישוע המשיח. להבדיל מהכנסיות המסורתיות, שכל אחת מהן רואה בעצמה את האמת האבסולוטית, אצל האורתודוקסים הדבר יותר בולט מהקתולים כיוון שאלה האחרונים מנסים תמיד להיות דיפלומטיים וסובלניים(כלפי האיסלם בעיקר) מהפחד מרדיפות.

 

[wise man1]

היי

הדת האיסלמית מתפללים לאאלה אדרבה לדעתי האיסלם היא עבודת השטן בזה אני מסכים איתך כי דת שקוראת להרג המונים היא הפנטזיה של השטן. לגבי אל הירח נו באמת זה לא נכון חצי הסהר זה רק סמל זוהי דת מונטאיסטית שרואה במושה ובישוע ובעוד אחרים נבאים כי רק נביאים יש לה. לגבי האיסלם הוא מאוד הושפע מהיהדות ברם היהודים לא הסכימו להתאסלם אז הוא פתח אליהם בשהדה כמו על כל שבט אתני שלא הסכים וגם מיד שינה את הדוקטוריה היהודית לדוקטורינה חדשה יום כיפור נהיה רמאדן אבל כל אבות האומה והנביאים העברים ניהיו נביאים מוסלמים למען האירוניה כולל גם מלכים כמו "הנביא דוד או הנביא שלמה וכו'" אך לא הכל השתנה שמות החודשים כמעט אותו דבר אלול בערבית גם אלול תמוז בערבית גם תמוז וכו'. גם מערכת האמונה לא השתנתה והיא כמומ ההידות היא אנתרופרקטית דייהנו 5 עמודי התווך של האיסלם. גם היחס לאישה ולהלכות כל מיני לא שונה והוא בידיוק כמו ביהדות

 

[צור החלמיש]

ומהיכן שאוב הסמל

יש מקורות ברורים באיסלם עצמו, שבמכה היו 360 אלילים ומוחמד בחר באל אחד שהוא חשב אותו לאלוהים - אללה.

 

[nrmlsr]

המשך התשובה

חג ליל כל הקדושים איננו חג קתולי והוא מזכיר קצת במהותו את פורים ביחד עם ערבוב תרבויות שונות. לגבי התפילה לקדושים אלוהים לא ציווה בתנ"ך או בברית החדשה להתפלל אליהם אז מדוע רק אחרי שהברית החדשה נכתבה פתאום נזכרו שצריך להתפלל לקדושים? זה מה שלא מובן לי. אגב גם תפילה המהללת את מרים היא בגדר עבודה זרה משום שהיא מתארת את מרים כאם האלוהים מה שנחשב כחטא לפי האמונה המשיחית(The Messianic faith). לא זכור לי שהיה יהודי משיחי כלשהו שהתפלל לקדושים או משיחי מעם אחר שאיננו שייך לאף דת שעשה זאת. אם זה מועיל מדוע זה לא מוזכר במפורשות בברית החדשה? המקרה היחיד שמוכר לי שבו יהודי משיחי התפלל לקדושים היה של עדות של יהודי באתר קתולי שהעיד על כך שעבר לאמונה הקתולית מרצונו אך לא בטוח אם עדותו אמינה היא או שלא. יש באותה מידה עדות באתר משיחי של קתולית מלידה שהפכה למאמינה משיחית ועזבה את הכנסייה הקתולית ועברה לקהילה המשיחית. בימינו או בעשורים אחרים היו קתולים שלא הייתה להם תשוקה לחיים וקשר אמיתי עם ישוע ובחרו לעבור לאמונה המשיחית מבין אלו שכן חקרו את נושא האמונה. המקרה היחיד של קתולית שהפכה למשיחית הוא המקרה המוכר לי ייתכן ואולי יש עוד אך אינני יודע לגבי זה כרגע ב-100%. מה שלא הבנתי הוא האם כוונתך הייתה שהפכת לחרדי ואחרי זה לאתאיסט או שכוונתך הייתה שהפכת לאתאיסט אדוק ואז אחרי שהוטבלת הפכת למאמין?

 

[wise man1]

היי

לגבי ליל כל הקדושים שדומה לפורים זה עירבוב עם אמונה פגנית קלטית שלא הרחיב עליה כרגע ליל כל הקדושים הקתולי הטהור בלי הערבוב האנגלקני והקלטי היה לו מאפיינים של יום כיפור כמו להתענות ולחשוב על החטאים ולחזור בתשובה זה גם היום בו אומרים יזכור למען המתים כמו ביום כיפור ועוד הרבה סמימנים אחרים. לגבי מריה הבתולה המבורכת היא אכן אם האלוהים כי הרי היא ילדה את ישוע וישוע הוא התגלות האלוהים בבשר ודם. תקשיב זה מחזור החיים מישהו מתגייר מישהו מתנצר מישהו מתמשח וכוד'. לגבי אני מגיל 0 חונחתי בחינוך חרדי בגלל שזה בי"ס פרטי והחינוך האקדמי יותר טוב אם לא לשים לב גם לכל התורה שהם דוחפים. הואיל וחונכתי להכיר כך את אלוהים אז ההיתי דתי אבל לא חרדי מפאת סדקים באמונה ניתי אטאיסט מוחלט כי אלוהים איכזב אותי רבות.וגם השאלה לגבי ישוע עמדה על הפרק. לאחר מכן חזרתי לקראו על ישוע כשניהתי אטאיסט כי כשהיתי דתי פחדתי שאלוהים יכעס. וקראתי רבות על הכנסיה הקתולית ועל הלגיטוריה וזה פשוט מושך אותי מאז ומתמיד זה לא יכול להיות סתם לכן החלטתי להצתרף התחלתי ללמוד כתבי קודש ואת האמת נהנתי יותר ללמוד כתבי קודש מאשר גמרה משנה ברייתא תוספתא וכוד'