גזענות בתורה ובתלמוד
כי עם קדוש אתה לה אלוהיך, בך בחר ה' אלוהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה. לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים. כי מאהבת ה' אתכם, ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבותיכם הוציא ה' אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים... ושמרת את המצווה ואת החוקים ואת המשפטים אשר אנכי מצווך היום לעשותם. כפי שכתכתי קודם התנ"ך אינו ספר מוסרי וראה כי הבחירה דווקא כן התבצעה מתוך "גדולה" של עם ישראל, התנ"ך מכנה אותם עם קדוש, תיאור זה לבדו מספיק לטענת גזענות הנובעת מהכתובים כי גם קדושה היא עליונות, להזכירך בני אדם לא יכולים להיות קדושים אלא רק הקב"ה הוא הקדוש היחיד ואין קדוש בלתו, ואילו הסופר המקראי מיחס לעם ישראל את תכונותיו של הקב"ה, |עם סגלה|, גם ביטוי זה יש בו גזענות משום שמשמעות המילה סגולה היא דבר חמדה (ובשאר העמים אין מה לחמוד), קניין יקר ואוצר נבחר, כאילו עם ישראל הוא היקר מכל העמים (ושאר העמים זולים לעומתו), מהווה אוצר לעומתם (כלומר שאר העמים נחותים ממנו), מציין שה' חשק בהם (ולא בעמים אחרים, למרות שהוא ברא את כולם, כלומר אפליה), ובחר בהם מתוך אהבתו אותם (כאילו את שאר העמים הוא לא אהב, דבר המופרך בתושב"ע ע"פ השתקתו את המלאכים המזמרים לו לאחר חציית ישראל את ים סוף וטביעת המצרים בטענה שגם מצרים היו בניו והוא מתאבל עליהם ולכן אל להם לשיר באבלו) - כלומר כל הכתובים שהבאת מהווים טיעונים מספיקים ליהודים להיות גזענים מול שאר עמי העולם משום שהם המובחרים, הטובים ביותר ומעל כולם - טענה גזענית ביותר שמקורה בתנ"ך שאני חוזר ומדגיש שאינו מוסרי ושתי דתות לא מוסריות נוספות צמחו ממנו, הנצרות והאיסלאם. להלן כמה ביטויי עליונות מופיעים בכתובים: "עם סגלה", ו"עם קדוש", ואין עליונות גבוהה יותר מקדושה, ועל כן אני טוען שהמחבר המקראי היה גזען עד כדי כך שיחס תכונות אלוקיות לעם ישראל. יתרה מזאת בגמרא כתוב כי ישראל משול לאדם וגוי משול לבהמה, היש גזענות גדולה מזאת? התנ"ך פסל ה' את העמונים והמואבים מלבוא בקהלו. קדוש: נעלה ונשגב, כליל השלמות והטוהר - ביחוד כתואר לה'; נעלה, מרומם, חשוב ונכבד ביותר. - נלקח ממילון אברהם אבן שושן. ההכרזה כי עם ישראל קדוש מציגה אותו כנעלה (עליון) ונשגב, כליל השלמות והטוהר, ומשווה אותו לה', לעומת זאת מושווים הגויים לבהמות, האין כאן גזענות? תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כ"ה עמוד ב': "אמר רב יהודה: נכרי ערום - אסור לקרות קריאת שמע כנגדו. מאי איריא נכרי, אפילו ישראל נמי! ישראל – פשיטא ליה דאסור, אלא נכרי אצטריכא ליה; מהו דתימא: הואיל וכתיב בהו אשר בשר חמורים בשרם, אימא כחמור בעלמא הוא" תלמוד בבלי מסכת כריתות דף ו' עמוד ב': "תנו רבנן: הסך בשמן המשחה לבהמה וכלים - פטור, לעובדי כוכבים ולמתים - פטור. בשלמא בהמה וכלים, דכתיב: על בשר אדם לא ייסך, ובהמה וכלים לאו אדם הוא, מתים – נמי פטור, דכיון דמית ליה, מת מיקרי ולאו אדם, אלא עובדי כוכבים - אמאי פטור? הא אדם נינהו! לאיי, דכתיב: ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם. והכתיב: ונפש אדם ששה עשר אלף! א"ל: ההוא לאפוקי בהמה." תלמוד בבלי מסכת יבמות דף ס"א עמוד א': "קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל, שנאמר: ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם." משנה מסכת בבא קמא פרק ד' משנה ג': "שור של ישראל שנגח שור של הקדש, ושל הקדש שנגח לשור של הדיוט - פטור, שנאמר: שור רעהו, ולא שור של הקדש." תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ל"ח עמוד א': "שור של ישראל שנגח שור של כנעני - פטור. אמרי: ממה נפשך? אי רעהו דוקא, דכנעני כי נגח דישראל נמי ליפטר! ואי רעהו לאו דוקא, אפילו דישראל כי נגח דכנעני נחייב! א"ר אבהו, אמר קרא: עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח, כיון שלא קיימו, עמד והתיר ממונן לישראל. רבי יוחנן אמר, מהכא: הופיע מהר פארן, מפארן הופיע ממונם לישראל…" רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק י"א הלכה ג': "אבידת הגוי מותרת שנאמר אבידת אחיך, והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי רשעי עולם, ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה הרי זה משובח, ובמקום שיש חלול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה, ובכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים ככלי ישראל מפני דרכי שלום."
את שאלת: "למה להחיות דת שמסבירה משהו שכבר כאן". א. כי זה נוח לי. ב. כי וויקה בשבילי היא גם כלי מאגי ולא רק דת. ג. כי הדת שבה אני מאמין תואמת את רגשותי ומחשבותי וכך מאפשרת לי להגיע למלוא הפוטנציאל הטמון בי. זה למה.