שלומי שבן ב
אנשים

../images/Emo201.gif

גם כשטוב עם מישהו חדש..ולא משנה עד כמה שטוב.. תמיד רוצים לחזור אל הישן...גם אם לא היה כזה טוב, כזה מושלם... הוא יישאר בתור מודל של הבחור האידיאלי... עם כמה שזה עצוב-אני מבינה אותך...ועד כמה שזה קשה..כי עד שהיתה לך שמץ של תקווה שאולי קצת שכחת, ואולי קצת התגברת...הכל חוזר בבום ומציף את העיניים בצורה לא רצונית בכלל.. אתמול סתם חברות היו אצלי והסתכלנו בתיקיות של התמונות שיש לי במחשב..ויש לי 2 תיקיות של האקס...[ישלי המון תמונות שלו]..וסתם הסתכלנו בהן וצחקנו...ולא יודעת..זה כזה צבט לי בלב. כל הפתיחות, וזה שסמך עליי...והתגבר על הפאדיחות לשלוח לי תמונות לא ממש מחמיאות שלו..לאדעת-זה כן גרם לי במבט לאחור להרגיש געגוע כלשהו. לשיחות המפגרות סתם ככה...וזה שהיתי יורדת עליו שהוא מכוער [והוא ממש לא
]... אני לא חושבת שאנשים שאומרים שצריך "למחוק הכל" הם צודקים. כי אחרי הכל זה לא בנאדם ששונאים..ואין סיבה להשמיד...פשוט לנסות להפוך את זה לזכרונות טובים. שפעם הבאה שתראי מישהו שנראה כמוהו או סתם מזכיר לך אותו...שבמקום שהעיניים יתמלאו דמעות..אז שיעלה חיוך...כי אחרי הכל-עם כל החסרונות וכל על החרא תקופות..אם מסתכלים על התמונה הכללית..לא היה כזה רע אה?
. [ואני מקווה שאת יודעת שאת יכולה לדבר איתי!!!]
 

yaeli87

New member
../images/Emo24.gif אני כ"כ מבינה אותך בובי שלי.

תהיי חזקה יפתי,את שווה יותר מזה... תתני לחדש צ'אנס הוא נשמע מתוקי! תשחררי את האקס,את לא צריכה סמס ולא טלפון ולא דרך מסויימת לתקשר איתו...זה לא טוב לחזור לעבר יקירתי. אוהבת אותך מאד וכאן בשבילך תמיד.
 
../images/Emo32.gif"אז למה לא הראית לי קטעים של אבא שלך,

בעצם?..." ["השקט". ביום ההולדת שלי. אחרי שהתוודיתי בפני המנטור שלו (השקט משוכנע שהוא סמוראי יפני בעברו, אגב. והמנטור הוא סוכן נסיעות שוויצרי מזדקן ומקסים), שאבא נהג, בין השאר, גם לכתוב] ברמת סירין השחורה [בית אחרון] "ויום אחד אחלוף בשריקה אחרונה, ברק באמירי השלג, ואקבר במוזיליאום מתכת קרועה באדמת סירין השחורה בין גליל ועמק." [אבא, 1978. בן 18. הוא נקבר בדיוק איפה שביקש, אגב. ברמת סירין השחורה] לכל לוויה לכל לוויה יש טעם לוואי של בנות לוויה עם צעיף של נייר ערפילי השותת תמרורים של עבר ומבכה מבוכים בין ילדות לעפר. לכל לוויה יש טעם לוואי של מלווה בריבית מגודלת נסתר מעונב, ממורט קדורני מר שיער השותק עם חרמש עקרוני בכיכר. לכל לוויה יש טעם לוואי של רצון מסומר אל קרעי המדבר. על כרעי החימר של "נגמר" ושל "כבר" מצווח נואש אל תפרי ה"נשבר". לכל לוויה יש טעם לוואי של כל הלוואי ששוררת מכבר לשירים וצבאים ונימפות שבכר המצהיב עם אביב ההולך ונגמר. לכל לוויה יש טעם לוואי של אולי." [אבא, 1979. בן 19. הטקסט המוצלח ביותר שכתב אי פעם, על פי שיפוטי הבתולי] אבא שלי היה גאון מניאק מתנשא. ולכן כתב טוב יותר כשהיה צעיר. צעיר ואימבציוזי, וכל חייו היו לפניו, ויכל עוד לחלום שיום אחד יצא ממנו משהו רציני. הוא כתב מדהים בגיל 19. ויש לי ציור שלו מגיל 17 שעונה לסטנדרטים המשתווים לתקופה הריאליסטית של פיקאסו [ואני לא מגזימה בכלל. לו היה לפיקאסו צד אפל שטרח להוסיף שלדים חופני שדיים לכל ציור-הוא בוודאי היה הופך לאבא שלי]. אבל אבא שלי... אבא של יצא חצי- טבח. והרבה טייס. וקצת רקדן פלמנקו. וצייר לפעמים [אבל יותר מוצלח מרבים מהם]. וקצת פסל. וקצת למד על גיטרה נעימות ספרדיות. וספתא גניה אמרה שכשהיה קטן הוא גם שר. אבל כותב? טוב...צעירים חדורי אידיאולוגיה תמיד כותבים טוב יותר כשהם צעירים. ככל שאבא גדל והתבגר הוא כתב...הוא כתב טוב. אבל הוריד את משלב השפה נמוך יותר ויותר. כי ככל שאתה צעיר אתה מנסה לכתוב גבוה יותר. וככל שאתה מתבגר אתה מנסה לכתוב יותר נמוך ומקסים. ואבא היה מקסים. אבל הכתיבה היותר אקטואלית שלו?... הרבה פחות טובה. "את כותבת יותר טוב ממני, אנה" הוא התוודה פעם. ולא האמנתי. ואולי,עכשיו, עם כמה שקשה לי להודות בזה... אני מודה. "יש לך נעליים גדולות מאוד למלא" אמר לי המנטור של הסמוראי השקט. הסוכן נסיעות השוויצרי הזה. אחרי שסיפרתי לו קצת על אבא שלי. וזה נכון. לגמרי. הוא כ"כ צודק. אבל אחרי שנים של מחיקת העצמי למינימום וסגידה עיוורת לכל מה שאבא השאיר, אני יכולה לומר עכשיו ש...טוב... הקטעים האחרונים שכתב? נמצאים כמה וכמה רמות פחות מהאחרונים שלי. ולא כי הוא היה פחות מוכשר. כנראה צריכים להיות צעירים. וחדורי אידיאולוגיה. ומטרות. ואמביציה. כדי לכתוב כמו שצריך. וכנראה שהייתי צריכה פשוט אבא כזה...כמו שלי. ועכשיו רק נותר לי למלא את נעלי הקיפי ולהמשיך.
 
../images/Emo32.gif אתה...

אתה עמדת שם, גבוה ואדיש. המבט שלך היה מקובע על נקודה מסויימת בקיר, ולא הזזת ממנה את העיניים. ישבתי שני כסאות לידך, מנסה להבין על מה אתה כל כך מסתכל. כשדיברו אלייך, ענית בתשובות קצרות, מבלי אפילו להזיז את העיניים. נראה שהעולם לא באמת עניין אותך, כי אתה היית בעולם משלך. מעניין על מה חשבת. אולי על מישהי, אולי על ההרצאה, ואולי סתם בהית בלי לחשוב יותר מדי. אנשים אדישים מושכים אותי. אנשים ששאר העולם לא ממש מעניין אותם מרתקים אותי. נראה שאתה אחד כזה. אני רוצה להכיר אותך.
 

greeneye

New member
../images/Emo32.gif

שונאת את הצבא. שונאת חוסר צדק. שונאת חוסר צדק בצבא, שאין איך לערער. שונאת לקבל עונש על משהו שלא עשיתי, ולא כחלק מאחריות קורסית, אלא בסדיר שלי, בתור אינדווידואל.
 

greeneye

New member
פוף.

אני מקבלת עונש על משהו שבכלל לא עשיתי. העונש לא חמור, נכון, אפילו לא חמור בכלל. אבל כואב לי על החוסר צדק- כי אם הייתי עושה משהו לא בסדר, יאללה, תענישו אותי, מגיע לי. אבל להעניש אותי על טעות של מישהו אחר? מה זה מלמד? מה זה מראה? אז ככה- יצאתי רבעוש. המסמיכה שלי שיחררה אותי הביתה ביום רביעי. סבבה. היא הודיעה מראש להנהלה שאני אצא רבעוש. רק מה? היא לא הצליחה להשיג אף אחד מההנהלה ביום רביעי להודיע לו שיצאתי כבר. ואני לא ידעתי את זה, ובתכלס- איך הייתי אמורה לדעת? היא לא אמרה לי, וחוצמזה, אני חדשה, אני לא בקיאה בתהליכים של יציאה הביתה ברבעוש או משהו.. קיצר, אתמול הייתה לי שיחת טלפון נוזפת כזאת, ממישהו מההנהלה שאני לא בסדר שיצאתי רבעוש, ולא משנה כמה ניסיתי להסביר את העניין ושלא ידעתי ושזו לא הייתה טעות שלי- קיבלתי עונש- לחזור מקוצרת ו..לפתוח את הטייסת בלילה ולנעול[?!] [הא?! לא כלכך הבנתי למה..] ניתקתי את הטלפון והתחלתי לבכות.. קיצ, צלצלתי מיד למסמיכה והיא הזדעזעה ואמרה שהיא תדבר איתו וזה, ושזה כלכךךךך לא בסדר מיצידם להאשים אותי ב..טעות שלה. [מה גם שהיא לא שכחה או לא הודיעה, היא ניסתה לתפוס אותם ולא הצליחה..] אז..המסגרת הצבאית מאכזבת ומתסכלת אותי שוב ושוב. למה בנאדם שתמיד היה מתנהג פרפקט ואף פעם לא היו לא בעיות משמעת, תמיד מציית ותמיד עושה מה שאומרים לו, צריך להדפק? כאילו, אתם רוצים לעשות שרירים או משהו, אבל...מצאתם על מי. ו..הופס, הנה שוב בא הגוש הזה בגרון.
 

tink 16

New member
../images/Emo32.gif אמןאמןאמןאמן שאני אעשה טסט מוקדם

יותר מהתאריך שיש לי!!! אני רוצה לסיים עם זה כבר
 

Roselisa

New member
../images/Emo32.gif איך לעזאזל

אפשר לעודד את אמא שלך שהיא לא במצב רוח בגלל פאקינג 2000 דברים?
כואב לי הלב
 
../images/Emo32.gif פליז תגידו לי שעשיתי את הדבר הנכון! :<

אני כזה יוצאת מהעבודה, באה לעלות על הגשר של וינגייט, פתאום עוצרת לידי איזה מכונית עם חייל.... הדבר הכי מהמם שראיתי נקודה. הייתי עם אוזניות ולא שמעתי אותו... עד שהואלתי להקשיב לו [חשבתי שהוא רוצה לשאול "איך מגיעים" או משהו], הוא כזה -"את נוסעת לנתניה?" אני כזה - "כן...." אז הוא כזה - *מחייך חיוך כובש ומושלם* "צריכה טרמפ?" עכשיו, לרקורד, יש לי חברות שחושבות שלעצור טרמפים זאת דרך מצויינת להכיר אנשים. אני חושבת שזאת דרך מצויינת להיאנס, להישדד ולהזרק טרף לבני 14 בתולים מטייבה. אז אני כבר רגילה לתת את הספיץ' של "לא עולה על טרמפים, זה לא אתה, זה פשוט ככה" ולצאת כחננה בלתי-זורמת.... "אממ, אתה באמת נורא מקסים..." כבר התחלתי להגיד, והוא קטע אותי "תראי. הנה תעודתמתנדברשיוןנהיגהאישורחתוםתעודתזהות" אלוהים יודע כמה כרטיסים הוא הציג לי שם. אה, וכבר הזכרתי שהוא היה עם כיפה...? ;[ אחרי שסיננתי אותו בנחמדות והתאמצתי לא לקפוץ עליו הוא אמר "אם תשני את דעתך, אני מגיע גם לתחנה שלך מעבר לכביש" ושוב עם החיוך המדהים שלו ;[ התרחקתי ממנו והוא המשיך לנסוע. אח"כ כבר עליתי על מונית אז זה נקטע באיבו. עשיתי את הדבר הנכון, רייט? :[ כי חברה שלי אומרת שאני אחת האהבלות...
 

Lilo the fairy

New member
את לא יכולה לדעת שזה הדבר הנכון, וכנראה שגם

אף פעם לא תדעי אבל כנראה שככה היה צריך להיות כנראה שהוא לא היה צריך להיכנס לחיים שלך ואני תמיד אומרת, מה ששלך שלך מה שלא שלך, אף פעם לא יהיה... לדעתי הכל בידי האל.
 

nettus

New member
אני בדעה שלך

אף פעל לא לעלות לטרמפים, ולא מעניין אותי איך הוא ניראה ומה הוא מציג לי
 

NoWords

New member
ברור

שעשית את הדבר הנכון. המציאות שלנו בארץ לא מאפשרת להסתמך על טרמפים סתם ככה, גם אם הבנאדם מראה לך מאה תעודות, זה לא אומר כלום.
 
למעלה