:-S
1. אז נכון, לחיות יש את יצר ההשרדות. הטבע שלהם הוא לשרוד ו"המטרה" היא להעמיד צאצאים. נו, אז מה? איך גררת את זה לכך שהם לא מסוגלים לחוות שום דבר ושהם חסרי מודעות? איפה החיתוך? בעניין החישה, נוירונים בהחלט מתרגמים פגיעה בבע"ח לכאב, לא אמרתי שהם החוויה שאיננה ניתנת לתיאור לפי מנגנונים, אלא שהחוויה היא תוצר של המנגנונים. 2. כיצד יודעים ששאר בני האדם, חוץ ממך, בעלי תודעה מפותחת ולכן יכולים לבחור בכאב או להתאבד? התשובה היא, כמובן, דמיון אנטומי/ביולוגי. מדוע אם כך אני לא יכול להשליך את זה גם על שאר בעלי-החיים בעלי דמיון כשלי? 3. לא נכון. לא כל אדם מחפש משמעות. ראה למשל "צמחים", מצבי "ערות ללא עירנות", אלה אנשים חסרי מודעות והכרה. האם, מכיוון שכך, יש לך את הלגיטימציה לשלול את המחוייבות המוסרית שלך מאותם אנשים? 4. אני שמח. רק שבפעם הבאה תתייחס אליי כזכר *_* 5. לא הבנתי מדוע אתה אומר שהקונספציה המוסרית שלך היא אידיאולוגית, הרי אם אתה אומר שחירות האדם הוא ערך עליון אזי קבעת כאן פסוק בלתי ניתן לערעור שתמיד יהיה אמת. פרדיגמה פשטנית? ממש לא. הרי אמרנו כבר מהו קריטריון המוסר שצריך להתחשב בו - תודעה (חישה היא רק נגזרת של התודעה). מתחסדת? לא יותר מחוקים נגד איסור אפלייה על בסיס גזעי או מגדרי. וכן, זה באמת מטופש לקרוא לזה "האידיאולוגיה הצמחונית", הרי יש של מיני סוגים של צמחונים. תקרא לזה "האידיאולוגיה הזב"חניקית", והערך העליון המקודש הוא כמובן התודעה.