דיכוי הנשים החרדיות
הן צריכות להחליף חיתולים. לעצם הדיון, שאלת מקומן של הנשים החרדיות בספירה הציבורית, ראויה להישאל בכל ההיבטים רחבים ולא רק בהקשרים של שיתוף בהנהגה (מתרחש לעיתים בתפקידים שוליים). לדעתי, יש להעלות בראש ובראשונה יש להעלות את מקומן של הנשים במרחב הביקורת של החברה החרדית. כיום היחס לנשים בחברה החרדית מעליב ומשפיל, המתבטא בשפת ההתייחסות ובתפקידים המיועדים להן. למרות יחס זה, לא רק שהנשים החרדיות כמעט ואינן שותפות לביקורת (שבלאו הכי מועטה), הן בדרך כלל מהוות את האבן תמך של ההנהגה החרדית. רמת ההסתברות למציאת נשים שתלחצנה על הגברים לבלתי צאת מהמסגרת החברתית המקובלת, גבוה מההסתברות שלחץ דומה יבוא מצד הגברים. התמיכה הבלתי מסויגת של הנשים החרדיות בהנהגה החרדית הגברית מתרחש למרות האפליה וחוסר ההתייחסות המכובדת לנשים (מתי ראיתם בית שהגבר יושב בצד והאשה בראש השולחן, בעצם, כמה בתים גם הגבר לא יושב בראש השולחן. ליתר דיוק, כמה בתים האשה תסכים שהגבר לא ישב בראש השולחן). האם הנשים אשמות במצב הנ"ל, או שמא הגברים הם שגרמו לכך וכדלהלן. דיכוי חשיבת הנשים במערכת החינוך בתי הספר של הבנות במערכת החינוך החרדי, נשלטים על ידי גברים שוביניסטיים הרואים בתפקידם כמנהלים, שליחות לדיכוי חשיבת הנשים והפיכתן לרובוטים בשירות הגברים (מצווה לשמוע בקול הבעל וכדומה). ההסתברות כי אשה חרדית תשתייך לאפיון של הקבוצה השלישית של "רוצה לעזוב" נמוכה עד למאוד (ציטוט: " אנשים שאיבדו את האמונה שלהם מתוך לימוד, מתוך התבוננות ישרה ואמיצה בנבכי ליבם ובמוחם, מתוך הפסקה של שקר עצמי, ומתוך הישר מבט למציאות כמות שהיא. גם במקרה הזה מדובר באנשים שהם לרוב נשואים".) לדעתי, הסיבה לכך ודאי אינה נעוצה ביכולת החשיבה האינטלקטואלית של הנשים, אלא ביכולת של הגברים החרדים השוביניסטיים לדכא את חשיבת הנשים. במערכת חינוך של הבנות, אין כמעט לימודי השכלה, מעבר ללימודים טכנוקרטיים כשפה ומתמטיקה. אין לימודי קודש בצורה רחבה, ובודאי שאין חינוך ללימוד עצמי של מקורות יהודיים. יש ביקורת של ממש על כל מסר שנכנס למערכת החינוך, יחד עם מלחמה מתמדת בהוספת מסלולי למידה בעיקר כאילו הנושאים אופי שאינו טכנוקרטי (גם אם הוא הוראה, כדוגמת השתלמויות). קיימת שטיפת מוח מתמדת על יכולתם ונשגבתם של גברים ורבנים, ועל אי יכולת של הנשים לשופטם. תוכנית הלימודים לבנות נעשית בעיקר מתוך ספרים ייעודיים, וחלילה וחס לא מתוך ספרי מקור. כאשר כל הלימוד נעשה מתוך ספרי לימוד ולא מתוך המקורות ממש (כדוגמת מקורת ההלכה לעומת ספרי קיצור לבנות, חשיבה יהודית לעומת ספרי חשיבה מקוריים המיועדים לבנות או צולניקים בישיבות). תהליכים אלו בשילוב האמונה הרווחת על מוגבלותן של הנשים, מפחית דה פאקט את יכולת חשיבת הנשים. אסיים בחתימתו של קרל מרקס במניפסט הקומוניסטי, "נשות החרדים התאחדו".