שנינו ביחד וכל אחד לחוד
שם נוסף, על מעמדות בפורום. את דיירי ואורחי הפורום הזה כמו את כל באי הפורומים ניתן למיין לפי כל מיני צורות מיון. להלן כמה צורות אפשריות: נשואים זה לזו – רק חיים יחדיו דרים בכפיפה אחת – מתגוררים בנפרד בעלי ילדים משותפים – ללא ילדים משותפים נשואים פרק ב' ג' ד' – נשואים לראשונה ועוד ועוד. על כל צורות המיון הללו אין אני רוצה לכתוב הפעם. יש צורת מיון אחת שבה אני שייך למיעוט. אחד מבני הזוג נוכח בפורום – שני בני הזוג כותבים וקוראים נדמה לי שבפורום שלנו יש שלושה זוגות שבאופן מוצהר נוכחים שני בני הזוג באופן קבוע בפורום. בהחלט לא מחמיא לי להודות, אך ברי לכל שהייתי כותב אחרת לו לא ידעתי שכל שאכתוב יקרא ע"י זוגתי האהובה. לא מחמיא, אך כל כך הגיוני. שערו בנפשכם, אתם, אותם כותבים עלומי שם, אשר מקטרים לא רק על האקסים המרושעים שלהם, כי אם גם על בני זוגם אשר אינם מבינים אותם ובעיקר על ילדיהם של בני זוגם. ידמה נא בכנות עצמית, כל כותב, איך היה כותב לו הוסרה אלמוניותו ובן זוגו היה קורא באופן שוטף את הגיגיו. אצלנו, טפו טפו, חמסה, מלח מים (מי באבא סאלי) הכל בסדר, אנחנו חיים בזוגיות מופלאה, לנו אין בעיות, אנחנו שומרים על כנות הדדית מירבית, אפילו יותר ממירבית, אפילו מקסימלית. אנחנו זוג מהשמים, כולכם תקנאו. ובכל זאת, זה לא שאני מסתיר מאהובתי את לבטי, זה לא שאני מתכחש לחוסר שביעות רצוני מהתנהגות בנותיה מפעם לפעם, אבל... זה לא אותו דבר. לפעמים אני מפנטז (כן כן, מיחקו את החיוך האוילי), אני מדמיין לי מה ואיך הייתי כותב לו לא הייתי מגלה לרולן אהובתי על דבר קיומו של הפורום הזה (כן, הקרדיט שייך לי במקרה זה). אופס... אפילו את ההודעה הזאת היא תקרא... אנחנו חיים כמו זוג יונים, כל פעם אחד אחר עף דרך החלון. Oehhe נדמה לי שהפעם תורי לעוף.
שם נוסף, על מעמדות בפורום. את דיירי ואורחי הפורום הזה כמו את כל באי הפורומים ניתן למיין לפי כל מיני צורות מיון. להלן כמה צורות אפשריות: נשואים זה לזו – רק חיים יחדיו דרים בכפיפה אחת – מתגוררים בנפרד בעלי ילדים משותפים – ללא ילדים משותפים נשואים פרק ב' ג' ד' – נשואים לראשונה ועוד ועוד. על כל צורות המיון הללו אין אני רוצה לכתוב הפעם. יש צורת מיון אחת שבה אני שייך למיעוט. אחד מבני הזוג נוכח בפורום – שני בני הזוג כותבים וקוראים נדמה לי שבפורום שלנו יש שלושה זוגות שבאופן מוצהר נוכחים שני בני הזוג באופן קבוע בפורום. בהחלט לא מחמיא לי להודות, אך ברי לכל שהייתי כותב אחרת לו לא ידעתי שכל שאכתוב יקרא ע"י זוגתי האהובה. לא מחמיא, אך כל כך הגיוני. שערו בנפשכם, אתם, אותם כותבים עלומי שם, אשר מקטרים לא רק על האקסים המרושעים שלהם, כי אם גם על בני זוגם אשר אינם מבינים אותם ובעיקר על ילדיהם של בני זוגם. ידמה נא בכנות עצמית, כל כותב, איך היה כותב לו הוסרה אלמוניותו ובן זוגו היה קורא באופן שוטף את הגיגיו. אצלנו, טפו טפו, חמסה, מלח מים (מי באבא סאלי) הכל בסדר, אנחנו חיים בזוגיות מופלאה, לנו אין בעיות, אנחנו שומרים על כנות הדדית מירבית, אפילו יותר ממירבית, אפילו מקסימלית. אנחנו זוג מהשמים, כולכם תקנאו. ובכל זאת, זה לא שאני מסתיר מאהובתי את לבטי, זה לא שאני מתכחש לחוסר שביעות רצוני מהתנהגות בנותיה מפעם לפעם, אבל... זה לא אותו דבר. לפעמים אני מפנטז (כן כן, מיחקו את החיוך האוילי), אני מדמיין לי מה ואיך הייתי כותב לו לא הייתי מגלה לרולן אהובתי על דבר קיומו של הפורום הזה (כן, הקרדיט שייך לי במקרה זה). אופס... אפילו את ההודעה הזאת היא תקרא... אנחנו חיים כמו זוג יונים, כל פעם אחד אחר עף דרך החלון. Oehhe נדמה לי שהפעם תורי לעוף.
