אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
שפה כמוזיאון לערכים עתיקים
- פותח הנושא קוכולין
- פורסם בתאריך
הזכרת לי תשובה שנתתי פעם
לאחד הליצנים הללו שבאו "להוכיח" שהעברית היא אֵם כל השפות בעולם (לא מצאתי את הקישור): סביר להניח שמילים בסיסיות כמו מים, דם, לחם וכד' לא ישתנו במעבר בין השפות, וישמרו על צליל דומה. המילה מים בעברית היא SU בתורכית, WASSER בגרמנית, EAUX בצרפתית, NERO ביוונית, AQUA בלטינית - כך שאפילו חרש יכול לשמוע את הדמיון המפליא בין המילים וצלילהן. או המילה דם בעברית היא BLUT בגרמנית, KAN בתורכית, AIMA ביוונית, SANGUIS בלטינית - גם כאן הדמיון ממש בולט לעין. לחם בעברית הוא BREAD באנגלית, PANIS בלטינית, EKMEK בתורכית, PSOMI ביוונית - שוב: דמיון מפתיע במִצלול המילים. מ.ש.ל.
לאחד הליצנים הללו שבאו "להוכיח" שהעברית היא אֵם כל השפות בעולם (לא מצאתי את הקישור): סביר להניח שמילים בסיסיות כמו מים, דם, לחם וכד' לא ישתנו במעבר בין השפות, וישמרו על צליל דומה. המילה מים בעברית היא SU בתורכית, WASSER בגרמנית, EAUX בצרפתית, NERO ביוונית, AQUA בלטינית - כך שאפילו חרש יכול לשמוע את הדמיון המפליא בין המילים וצלילהן. או המילה דם בעברית היא BLUT בגרמנית, KAN בתורכית, AIMA ביוונית, SANGUIS בלטינית - גם כאן הדמיון ממש בולט לעין. לחם בעברית הוא BREAD באנגלית, PANIS בלטינית, EKMEK בתורכית, PSOMI ביוונית - שוב: דמיון מפתיע במִצלול המילים. מ.ש.ל.
בנוגע למילה "מים"
בטורקית, כפי שציינת, זה "su", וביפנית- sui (בדרך כלל כשזה נמצא בתוך צירוף, מים ועוד משהו). מפתה לחשוב שזה אינדיקטור לקרבה בין השפות, כי הרי שתיהן שפות אלטאיות, אבל דווקא במקרה הזה זה לא נכון. המילה היפנית sui מגיעה ככל הנראה מהמילה הסינית shui (המילה הסטנדרטית למים, נהגה- שוּאֵיי). הוכיחו אמנם דמיון בין יפנית לטורקית, אבל הדמיון מתבטא בדקדוק ולא באוצר המילים. לעומת זאת, יש הרבה מילים דומות בסינית ויפנית, אבל הדמיון באוצר המילים נובע משאילה תרבותית נרחבת ולא מקרבה דקדוקית כלשהי בין השפות (אם כי ההשפעה התרבותית של השפה הסינית ביפן היתה כה נרחבת, עד שהיפנים לקחו אפילו תופעות דקדוקיות מסויימות ואימצו אותן).
בטורקית, כפי שציינת, זה "su", וביפנית- sui (בדרך כלל כשזה נמצא בתוך צירוף, מים ועוד משהו). מפתה לחשוב שזה אינדיקטור לקרבה בין השפות, כי הרי שתיהן שפות אלטאיות, אבל דווקא במקרה הזה זה לא נכון. המילה היפנית sui מגיעה ככל הנראה מהמילה הסינית shui (המילה הסטנדרטית למים, נהגה- שוּאֵיי). הוכיחו אמנם דמיון בין יפנית לטורקית, אבל הדמיון מתבטא בדקדוק ולא באוצר המילים. לעומת זאת, יש הרבה מילים דומות בסינית ויפנית, אבל הדמיון באוצר המילים נובע משאילה תרבותית נרחבת ולא מקרבה דקדוקית כלשהי בין השפות (אם כי ההשפעה התרבותית של השפה הסינית ביפן היתה כה נרחבת, עד שהיפנים לקחו אפילו תופעות דקדוקיות מסויימות ואימצו אותן).
Water in Japanese
Forgive me for the English, I am writing from the university. This is an answer to Shinobi's question. Actually, this is a little complicated. The charchter for water is ?, both is Japanese and in Chinese. In Japanese, every charchter can be pronounced at least in two ways- a Japanese way, and a Chinese way (which is not really a Chinese pronounciation, but something closer). The charchter for water, is pronounced as Mizu in Japanese pronounciation, and as Sui in Chinese pronounciation. Both pronounciations are very common in everyday Japanese. Usually, when it is water alone, just water, it will be pronounced as Mizu. When it is in a compound, like, for example, in the word moisture- Suibun, or in the word precipiation- kosui, it will be pronounced in the Chinese way, sui. So Mizu will be usually water alone, and Sui- a certain kind of water. Also, if you want to refer to water alone, you should be aware of something interesting. Mizu is only cold water, that is intended to stay cold. If you want to refer to hot water, or to water which are now cold, but will be boiled later, as water for tea, you cannot say Mizu, but you must say Yu- which means hot water, and this is written by another charchter- ? I think that this phenomenon, that charchters can be pronounced at least in two ways, is one of the hardest problems in the Japanese language. In Chinese, at least, every charchter is pronounced in one way only..
Forgive me for the English, I am writing from the university. This is an answer to Shinobi's question. Actually, this is a little complicated. The charchter for water is ?, both is Japanese and in Chinese. In Japanese, every charchter can be pronounced at least in two ways- a Japanese way, and a Chinese way (which is not really a Chinese pronounciation, but something closer). The charchter for water, is pronounced as Mizu in Japanese pronounciation, and as Sui in Chinese pronounciation. Both pronounciations are very common in everyday Japanese. Usually, when it is water alone, just water, it will be pronounced as Mizu. When it is in a compound, like, for example, in the word moisture- Suibun, or in the word precipiation- kosui, it will be pronounced in the Chinese way, sui. So Mizu will be usually water alone, and Sui- a certain kind of water. Also, if you want to refer to water alone, you should be aware of something interesting. Mizu is only cold water, that is intended to stay cold. If you want to refer to hot water, or to water which are now cold, but will be boiled later, as water for tea, you cannot say Mizu, but you must say Yu- which means hot water, and this is written by another charchter- ? I think that this phenomenon, that charchters can be pronounced at least in two ways, is one of the hardest problems in the Japanese language. In Chinese, at least, every charchter is pronounced in one way only..
הקרב המכונן בין האחים
ההורטיים לקוראטיים אם זכרוני איננו מטעיני. בין הרומאים לאוייב. כל צד הציב 3 אחים לקרב לחיים או למוות. מי שמנצח - עמו משתעבד לצד שכנגד. הצד הרומאי ניצח. אח אחד טבח את שלושת יריביו לאחר מותם של שני אחיו. לסיפור היה סוף אכזרי. אחותם של המנצחים הייתה נשואה לאחד מהאוייבים, כאשר שב הצבא לרומא היא הבינה שהיא אלמנה ופרצה בבכי מר, אחיה סימרר אותה עם חניתו, תוך תלונה על כך שאיננה צוחקת על מות אויביה ועל הצלת חירותה של רומא עונשו היה מיידי - הוא נשלח להיטהר בנהר הסמוך ובנס לא הומת על רצח בכוונת תחילה ( בכל אופן הציל את רומא...) הסיפור מצוי בטיטוס ליוויוס אפילו בעברית בכרך שהתפרסם. יש גם קרב במקרא בין נערי יואב בן צרויה לצד נוסף מכאן הביטוי - ישחקו הנערים לפנינו - אם כי יתכן ומדובר כאן בקרב ב"כאילו".
ההורטיים לקוראטיים אם זכרוני איננו מטעיני. בין הרומאים לאוייב. כל צד הציב 3 אחים לקרב לחיים או למוות. מי שמנצח - עמו משתעבד לצד שכנגד. הצד הרומאי ניצח. אח אחד טבח את שלושת יריביו לאחר מותם של שני אחיו. לסיפור היה סוף אכזרי. אחותם של המנצחים הייתה נשואה לאחד מהאוייבים, כאשר שב הצבא לרומא היא הבינה שהיא אלמנה ופרצה בבכי מר, אחיה סימרר אותה עם חניתו, תוך תלונה על כך שאיננה צוחקת על מות אויביה ועל הצלת חירותה של רומא עונשו היה מיידי - הוא נשלח להיטהר בנהר הסמוך ובנס לא הומת על רצח בכוונת תחילה ( בכל אופן הציל את רומא...) הסיפור מצוי בטיטוס ליוויוס אפילו בעברית בכרך שהתפרסם. יש גם קרב במקרא בין נערי יואב בן צרויה לצד נוסף מכאן הביטוי - ישחקו הנערים לפנינו - אם כי יתכן ומדובר כאן בקרב ב"כאילו".
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.