משימות טובות לא בבית. ספרנולמה תמיד משימות טיפשיות איףף
כנראה הוא רוצה לוודא שהיא תודח היום ולא להעלות לה את ההצבעותהוא לא שידר בפרק את הצעקות של יהב על קורל
הוא גם לא שידר שחיים התעצבן שמדברים על גלולות לידו כאדם דתיהוא לא שידר בפרק את הצעקות של יהב על קורל
לגבי הגלולות,הוא גם לא שידר שחיים התעצבן שמדברים על גלולות לידו כאדם דתי
ורב עם פרידה בגלל חיקוי שלה שעשתה עינב
עם עינב זה היה כשקורלי תפרה לפרידה את תוספות השיערלגבי הגלולות,
זה עוד לא הגיע לזה בפרק
נעצר לפני
לגבי עינב לא יודע מתי בדיוק זה היה
לדעתי גם עוד לא הגיע הזמן של זה
חיים מתעצבן על גלולות? הבן אדם חי במאה הקודמת או שזו הדרך שלו למשוך קהל... לא ברור ליהוא גם לא שידר שחיים התעצבן שמדברים על גלולות לידו כאדם דתי
ורב עם פרידה בגלל חיקוי שלה שעשתה עינב
כדי שלא יגידו תראו את הטמבלים האלה שצוחקים ממלח בקפה בעוד בחוץ הלב נשבר ממג'דל שמססתם שאלה...
אם התחיל היום,
למה לא להתחיל את המשימה אתמול?...
מדוייק.מופע בלהות של מלאני, והסיבה היחידה שנדר לא נכנסה בה חזרה הייתה ההבנה שלה שמדובר בסייקו מעוררת רחמים.אמש צפיתי בפרק של האח הגדול כדי להתנתק ממוראות הטבח במג'דל שמס וההלוויות קורעות הלב של ילדים שחייהם נגדעו באיבחה אחת ועלו השמיימה באש ובתמרות עשן. עזבתי הכל ועברתי לראות את האח הגדול.
התבוננתי ביושבי הבית שמנותקים מכל מה שקורה לנו ועסוקים אך ורק בעצמם וברגשותיהם. עסוקים אך ורק באהבות שלהם ובשנאות שלהם ובכל מי שמציק להם בבית ובכל מי שהם לא יכולים לסבול או לראות. עסוקים במי שהם משתוקקים אליו ולא שם עליהם ולפעמים עסוקים בשקיפות של עצמם ובטוחים שהעולם חולף לידם והם לא ממש נוטלים חלק בו. במובן מסויים קינאתי בהם על היכולת הזאת להתנתק מהעולם החיצוני ולהיכנס לתוך עולמם הפנימי עד כדי איבוד כל הכללים האנושיים שאנחנו רגילים אליהם.
יצא לי לראות את מלאני מתלוננת על מישהי ומספרת לבנות שהיא פשוט נורא סובלת כי היא לא יכולה לראות אותה ונמאס לה מזה שהיא נדבקת אליה ומתנחמדת אליה. לא ידעתי על מי היא מדברת. אני חייבת לציין כאן שאין לי שום פייבוריט בעונה הזאת, ולא תומכת באף אחד. מצביעה בדרך כלל באופן רנדומלי רק בהתאם למה שקרה באותו השבוע. גם הפעם לא הבנתי מה מלאני רוצה מאותה דיירת שנכנסה לפיה. ואז הגיעה השיחה הכי הזויה שיצא לי לשמוע בכל תולדות האח הגדול. מלאני זימנה לשיחה את הדר. הדר לא פייבוריטית שלי וגם לא מלאני. ובכל זאת התעניינתי בשיחה. ואז שמעתי איך מלאני מקיאה את נשמתה על הדר. על הדרך היא בוכה בכי קורע לב. פשוט קשה לה להוציא את כל מה שיש לה להגיד להדר, קשה לה לשפוך את זה על ראשה, אבל אין לה ברירה. היא מוכרחה. היא לא יכולה לשלוט בתחושותיה. היא לא יכולה לסבול אותה, היא לא יכולה לראות אותה, היא לא יכולה לשמוע אותה, בקיצור היא גורמת לה לבחילה קשה. היא לא יכולה לסלוח לה. אני מבינה בדיעבד שהדר פגעה בה בכל מיני צורות ובכל זאת, הסתכלתי על פניה של הדר בזמן שהיא שומעת את מה שמלאני אומרת לה ונצבט לי הלב. פניה של הדר היו כמו הקיר אצלי בממ"ד. אפור וקשה ופיה מושפל מנסה לעצור את עצמה שלא לפרוץ בבכי נורא. היא הסתכלה על הבכי של מלאני והבינה שלמלאני יש בעיה עם עצמה ועם היכולת שלה להתמודד עם רגשות קשים. לא יכולה לסלוח ולא יכולה להתמודד עם זה. ברגע הזה יכולתי להבין שאצל מלאני חומות ההגנה בהן הקיפה את עצמה כלוחמת קרבית, החומות הללו מתחילות להיסדק והיא לא משלימה איתן. היא לא מוכנה לאבד את הקשיחות שלה. היא לוחמת. היא לא יכולה לסלוח. היא לא יכולה לעבור הלאה. מי שפגעה בה פעם אחת או פעמיים, דינה נגזר. היא צלבה את הדר. הדר התעשתה מהר, הבינה עם מה או עם מי יש לה עסק והבטיחה למלאני שלא תטריד אותה יותר בחיים. מלח פלפל תודה בבקשה, זה הכל.
לי כצופה, השיחה הזאת הייתה קשה. כמו לעוד רבים אחרים. היא הייתה אכזרית דווקא בגלל שהיא נעשתה בנשק קר מלווה בדמעות קורעות לב. בזמני היו קוראים לזה - יורים ובוכים. הדבר הכי מסויט בכל השיחה הזאת היה המונולוג של מלאני שניסתה להסביר את עצמה והשתמשה במילה כאילו בכל מילה שניה בלי קשר לנושא. כאילו וכאילו וכאילו וכאילו וזה פשוט בלתי נסבל. הרס מוחלט של התחביר העברי. כבר עדיף לשמוע את אור בשיחת איומים עם פרצוף של דה נירו מבטיח לשילה גוג ומגוג.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.