מעתוקה.. אל תקשיבי לשטויות של ליאל וסתיו... את נראית אחלה כמו שאת...תראי איך סתיו נראית...שפתיים מנופחות.פרצוף מלא בוטוקוס...פשוט דוחה... מעתוקה הישארי טבעית..כמו שאת.. הכל טוב.
זה היופי בגמישות.ב-13.8 כתבתי כאן: "עד היום בעוד שבוע תומכי סתיו יצביעו לליאל"
ענו לי: "עד כאן חחחחח"
ביום שני כתבתי "עד רביעי, תומכי סתיו יצביעו לליאל"
ענו לי: "לא יקרה", ו-"אני לא אצביע לו ואני תומך סתיו"
אתמול האחרון כתב שהוא רוצה שליאל ישאר לגמר, והאחרת כתבה שהיא שוקלת להצביע לליאל ותחליט היום.
ספיר הורישה לי את כוחותיה העל טבעיים. בתחילת השידור של הגמר אעדכן אתכם מי הזוכה
בהחלט מותר ולגיטימי. אפשר גם לטעון שליאל עובד יפה והצליח להביא למצב כזה ולתת לו קרדיטזה היופי בגמישות.
זה היופי בחופש הביטוי
זה היופי בבני אדם
שמותר להם לשנות את דעתם
אני מתבוננת,אמת,
השאלה האמיתית היא, וכך נשאל גם קולד ההודעה,
האם זה בגלל שאותו נשוא שדעתנו משתנה עליו,
מטעמים שהזכרת,
הוא למעשה בסך הכל כלי שרת לפייבוריט שלנו, כל פייבוריט.
ואז האלסטיות שמצויה במחשבתנו והחירות להשתמש בה,
היא לא אחרת מאשר עלה תאנה, או תירוץ לא מוצלח.
מה פתאום ?ב-13.8 כתבתי כאן: "עד היום בעוד שבוע תומכי סתיו יצביעו לליאל"
ענו לי: "עד כאן חחחחח"
ביום שני כתבתי "עד רביעי, תומכי סתיו יצביעו לליאל"
ענו לי: "לא יקרה", ו-"אני לא אצביע לו ואני תומך סתיו"
אתמול האחרון כתב שהוא רוצה שליאל ישאר לגמר, והאחרת כתבה שהיא שוקלת להצביע לליאל ותחליט היום.
ספיר הורישה לי את כוחותיה העל טבעיים. בתחילת השידור של הגמר אעדכן אתכם מי הזוכה
אני לא מצביעה לליאל!ב-13.8 כתבתי כאן: "עד היום בעוד שבוע תומכי סתיו יצביעו לליאל"
ענו לי: "עד כאן חחחחח"
ביום שני כתבתי "עד רביעי, תומכי סתיו יצביעו לליאל"
ענו לי: "לא יקרה", ו-"אני לא אצביע לו ואני תומך סתיו"
אתמול האחרון כתב שהוא רוצה שליאל ישאר לגמר, והאחרת כתבה שהיא שוקלת להצביע לליאל ותחליט היום.
ספיר הורישה לי את כוחותיה העל טבעיים. בתחילת השידור של הגמר אעדכן אתכם מי הזוכה
לפחות הם לא מדברים על סתיומעתוק: מעניין אותי אם עדיין יש הפגנות במוצשים
שי: בטח בצפון יש
מעתוק: מה בצפון
שי: בצפון אני זוכרת שראיתי לפני שנכנסנו
מעתוק: מעניין אם ביבי עדיין ראש הממשלה
אברהם: אולי היה מבצע בעזה
שי: עם כל המסוקים שראינו, בטח היה
המממ... הממממ..... המממ.....אברהם: העונה הזו שלנו - אחת החזקות
שיר הלל ל-פ מ י נ ז ם, לא סתיו.תמיד אמרתי שאת האישה הכי מעניינת שהכרתי אי פעם ואם לא הייתי סטרייטית בכל רמ"ח אבריי הייתי מתאהבת בך ללא תקנה.
אבל, אני תמיד מסתכלת על האח הגדול מתוך נקודת המבט האישית שלי, כי הנפשות שם לא מעניינות אותי בכלל. דקה אחרי שהסיוט הזה נגמר
הן נמחקות מזכרוני. אני לא כתבתי בפוסט שלי שיר הלל לסתיו אלא ציינתי רק את הנקודות שבהן היא הזכירה לי אותי בילדותי. כן, אני פמניסטית בכל רמ"ח עצמותי וברגע ששמעתי את כל החבורה כולה צועקת עליה ורודה בה שתבוא לתרום את חלקה במטלות ותעזור לפנות מהשולחן הענק והיא כולה מטר צבונציק ולא מגיעה אפילו לקצהו של השולחן, זה כנראה פרט על איזה זיכרון דחוק מילדות קדומה שבה אני מטר וחצי בקושי, רזה מאוד מתחת לארבעים קילו מתבקשת לעזור גם. אז אני לא באה להצדיק אף אחד ולא מאשימה אף אחד. אני רק מתארת מה זה מעורר אצלי ומן הסתם גם אצל אחרים. הזכרונות האפלים שאנחנו מדחיקים בפינות של חיינו. חוץ מזה אנחנו לא בנויים כמיקשה אחת. כל אחד מביא איתו ערכים אחרים ותובנות אחרות מהחיים שלו.
לדוגמא מעתוקה בטוחה שהיא נולדה לשרת את כל העולם ואשתו. מאז שנולדה היא הבינה שהיא צריכה להיות בעולם הזה בשביל אח שלה. היא לא היססה לספר את היחס של הגברים אליה אשר התביישו ללכת בחברתה וביקשו ממנה ללכת במדרכה ממול כדי לא להיראות יחד איתה. היא חיה עם זה כל חייה. בשבילה אין מצב שהיא תגיד - אם ברבי לא מנקה אז גם אני לא מנקה. אין דבר כזה בחיים שלה. היא חיה מתוך תחושת שליחות שלזה היא נועדה בחיים האלו. אני מכירה כאלו המון. המון.
אני כל כך רחוקה מזה כי למרות שהיה לי אח עם צרכים מיוחדים, מעולם לא חשבתי שנולדתי כדי לטפל בו. אנוכי מצידי אבל ככה נולדתי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.