אז ככה...
אני גן, בן 18. עכשיו סיימתי י"ב בביה"ס התיכון למדעים ואומנויות בירושלים, ואתחיל בשנה הבאה ללמוד קומפוזיציה באקדמיה בת"א. הקשר שלי למוזיקה אני לא כ"כ זוכר מאיפהו, פשוט הייתה מין משיכה כזאת מאז ומתמיד - אני זוכר שהייתי קטן לא הייתי מסוגל לשמוע בכלל מוזיקה שהיא לא קלאסית (הייתי ממש סובל מזה באופן פיזי...). היום קצת נפתחתי יותר, אבל הידע שלי במוזיקה לא-קלאסית עדיין שואף לאפס. ../images/Emo3.gif אני משתדל ללכת לכמה שיותר קונצרטים (פילהרמונית באופן די קבוע, חוץ מזה אם יש משהו מעניין אני מנסה להקפיד ולהתעדכן), ומאזין למוזיקה די הרבה בבית. אני ניגנתי פסנתר 11 שנים, ואני מלחין כבר 5, ורוצה לעסוק בזה באופן רציני. כמו כן מאוד מעניין אותי ללמוד ניצוח, ואני אראה בקשר לזה בהמשך. המלחינים האהובים עליי הם ללא ספק באך (מבחינתי כמעט אלוהים) ומאהלר. חוץ מזה יש ממש הרבה, בהם אני אמנה את בטהובן, מוצרט, בראהמס, ריכרד שטראוס, שוסטקוביץ', סקריאבין, ראוול, דביסי, סקריאבין, שנברג ומסיאן. בקשר לתקופה אהובה, אני חושב שזו שאלה די מוזרה שאני מעדיף להימנע מלענות עליה, בעיקר משום שפשוט אין לי תשובה. מבצעים אהובים זה די קשה כי זה נורא רחב. כמו כן, יש מבצעים מסויימים שטובים יותר ביצירות כאלה ואחרות. בכל דבר אני אוהב מישהו אחר, ואני מאוד פתוח לכל ביצוע טוב - לא משנה אם זה קלמפרר או מנצח נידח עם תזמורת נידחת - הביצוע הטוב לוקח. דיסקים אחרונים שקניתי אני זוכר את הקונצ'רטו לתזמורת של לוטוסלאבסקי (עם בארנבוים) וחמישיית מיתרים (!) של ברוקנר. בקשר להורדות, אני כבר תקופה בלתי מבוטלת חסיד אדוק למדי של אימיול: הורדתי משם כבר כמויות נכבדות כל כך של מוזיקה עד שנאלצתי לקנות את ההארדיסק החיצוני הכי גדול שהיה בחנות כדי להכיל הכל, והיד עוד נטויה. ../images/Emo3.gif דיסקים אהובים גם יש מלא, אבל בגדול יש שניים שתמיד תמיד ייחרטו בזיכרוני - הרקוויאם של בראהמס עם ג'וליני והקונצ'רטו המשולש של בטהובן עם יו-יו מה, פרלמן ובארנבוים (בא ביחד עם הפנטזיה הכורלית, ביצוע ענק!).