שרשור היכרות עם הפתעה: 72 שעות מ-ע-כ-ש-י-ו-!

[טירון מיזנתרופ]

היא פסיכולוגית/עו"ס בנשמתה!

ואת... קוטלת היום על לכל הכיוונים... אני, נוואי, אורי..

 

[N0Way]

לא, לא, ולא במקצועי.

סתם נולדתי עם אשיות כזו

ובכלל לא נהנית מזה

מעריצה אנשים זורמים. והלסת שלי צונחת למטה מרוב סגידה כשאני נפגשת בהתנהגות זורמת.

פשוט דלגי על ההודעות שלי. ממליצה לך.
תאמיני לי, אם הייתי יכולה, גם אני הייתי עושה את זה

 

[דפנה קוט]

לדלג?

אצלי זה סוג של חוויה,
לאו דוקא בגלל התוכן (כאילו, גם)
אבל אם את בעניין, ואני רואה שכן , אפשר לדבר על זה בהזדמנות

 

[מבולבלונת]

לדלג?

אם לא היית קימת היה צריך להמציא אותך!
מזדהה עם הלסת הצונחת לעיתים.

 

[טירון מיזנתרופ]

לדלג?

טוב.. אין לי משהו חכם להגיד.. אבל רציתי גם להצטרף לשתי קודמותיי החסודות...

 

[דפנה קוט]

חמודים אנחנו

 

[טירון מיזנתרופ]

 

[מילטון גון]

בסוף אני אגיע למסקנה

שאת סתם פולניה שמחפשת לסחוט מחמאות, או שאת פשוט ממש קשת קליטה שלא מבינה שהיא אחת הכותבות האהובות בפורום.

 

[N0Way]

תגיע כבר עכשיו, למה בסוף

אתם כל הזמן חוזרים על זה, ולכן זה נראה לא מובן: איך אני עדיין לא "מסכימה איתכם" ומפסיקה עם הפולניוּת,
אבל אני לא אומרת שאנשים לא אוהבים אותי ושאני לא נחמדה לאנשים (משתדלת... הרבה פעמים זה גם מצליח, ולפעמים לא. בדיוק כמו לרוב האנשים בעולם. אני לא חושבת שבזה אני שונה.)
אנשים אוהבים אותי, ואני שמחה עם זה.
אני רק אומרת שביני לביני זה לא תמיד נחמד. זה הכל. לא מבינה מה מסובך פה להבין.
ואולי זה בעצם מהות הפולניוּת? עזוב. יאללה חבל על החפירה..

 

[pokeret]

מה זה בינך לבינך? הסבר אפשר?

 

[N0Way]

די.. נו..

אולי שרשור הדברים המשמחים השבוע?
הדברים שעיצבנו את חמותי השבוע?...
תהיי בריאה, פוקרת.

 

[לשחות בעומק]

קיץ..שיט גמאני..

מתחילת החורף

 

[nini132]

זדוניות לשמה

זה המיתוג הנוכחי שלי

 

[אביה המואביה]

טוב, יאללה..

ליל הסדר מתקרב. חג החירות הפרטי שלי.
בליל הסדר אציין 8 שנים ליציאתי הפורמאלית בשאלה מול הוריי.
אבל בואו נחזור קצת אחורה...

בתור ילדה האמנתי באלוהים. אפילו מאד. גם ביהדות. אפשר לומר שהייתי ילדה "צדיקה"- מברכת על כל דבר שנכנס לי לפה, מתפללת, אפילו נוטלת ידיים ביציאה מהשרותים ומדקלמת את "אשר יצר"- דבר אשר היה קצת חריג בנופי ילדותי הדתל"ים- קיבוציים משהו. דודותיי החרדיות- וגם הדת"ליות- תמיד היו משבחות אותי בשל כך. בתור ילדה תמיד ניסיתי לשכנע את הוריי להקפיד לברך על כל מה שנכנס להם לפה.
שנים אח"כ, כאדם בוגר, התברר לי שזה שהוריי הם הכי פחות מקפידים והכי ליבראליים מבין כל דודיי ודודותיי זה דווקא ייתרון גדול...

עם הגעתי לאולפנא, מעט אחרי בת המצווה שלי, התחלתי להרגיש שלוחצים עליי להיות קפדנית יותר. הייתי רגילה ללכת עם מכנסיים (קיבוצניקית, מה לעשות) ולא חשבתי שיש בכך משהו רע. באולפנא חשבו אחרת והפעילו עליי ועל התלמידות האחרות לחץ רב. כמובן שלבישת מכנסיים הן באולפנא והן מחוצה לה התקבלו רע מאד. לאט לאט התחילו לצוף להן השאלות.
למה אני מתפללת כל בוקר? למה אני מברכת על כל דבר? למה אני אמורה ללבוש חצאית ולא מכנסיים?
החקירות לא איחרו לבוא.

בגיל 14 בערך, לאחר חקירות מרובות, הגעתי להחלטה- אני עם היהדות סיימתי.
בהתחלה לא עשיתי עם זה שום דבר חוץ מלהפסיק להתפלל (ולמצוא אלף תירוצים למורות באולפנא) ולברך על כל דבר. עדיין שמרתי שבת, עד ששבת אחת שכחתי להשאיר את מנורת הלילה שלי בחדר והייתי חייבת אור כדי למצוא משהו בחדרי. חשבתי לעצמי- "טוב, אני כבר לא דתיה, לא? אז מותר לי להדליק את האור.."
נגשתי למתג בפחד- לא יודעת בכלל למה- והדלקתי את האור, והפלא ופלא! חוץ מהמנורה שנדלקה לא קרה כלום!

כך עברו להם כמה שבועות, ושבת אחת נשארנו אחי הגדול ממני בעשור(שיצא גם הוא בשאלה הרבה לפניי בלי שידעתי בכלל) ואני בשבת בבית, לבד. הוא ישב על המחשב בסלון ואני הייתי מופתעת מעט, אבל לא אמרתי כלום. אח"כ הוא קם והשאיר כמה חלונות פתוחים במחשב. אז הלכתי לחדר שלו ושאלתי: "אפשר לסגור את החלונות במחשב?"
אז הוא הסתכל עליי חצי בשוק, ואז אמר: "כן, רק אל תספרי להורים..."

פסח 2004, ליל הסדר מתרחש אצל סבי וסבתי הגרים כ5 דקות הליכה מאיתנו. נגמר הסדר ואני הולכת הביתה לפני שאר המשפחה, מגיעה לחדר, סוגרת את הדלת ושמה אוזניות. כנראה שלא שמתי לב ואמי דפקה על הדלת- לא עניתי לה אז היא פתחה אותה... וראתה אותי עם אוזניות.
היא קראה לי לסלון ושוחחתי איתה ועם אבי על הנושא.
לשמחתי הם הגיבו באופן הרבה יותר סימפטי ממה שחשבתי.
בהתחלה הם חשבו שאני צעירה מדי בשביל החלטות כאלו, אבל בסוף הבינו שחשבתי על זה לעומק, והסכמנו שנכבד זה את זו- מותר לי לחלל שבת בחדר כל עוד הם לא שומעים ורואים.

מאז עברו להן שנים רבות, ואני נחשפתי יותר ויותר לעולם החילוני- בעיקר דרך הפורומים של תפוז (משינה, ברי סחרוף וכו').

וזהו זה, בערך

נו, 8 שנים ליציאתי בשאלה, אני צריכה לחגוג את זה, לא? רצוי במסעדה...

שיר שאני אוהבת? זה ממש קשה ולא הוגן לתת לי לבחור רק אחד, אבל אני ממש אשתדל.

השיר הזה הוא שיר אירי די ידוע בביצוע של להקה אירית מדהימה שאני ממש אוהבת. בקליפ יש נופים מדהימים של אירלנד- הייתי שם בקיץ האחרון ומאז אני רק רוצה לחזור...
http://www.youtube.com/watch?v=HbNWgHAnh8I

 

[vanity of vanities]

עוד בת 14? לייק!

 

[אביה המואביה]

קיבלתי חינוך טוב

מגורנישט

 

[N0Way]

תודה על השיר,

וגם על התאור !
אכן עוד בת 14. ואת כל החקירות עשית בינך לבינך, או גם עם אנשים אחרים?

 

[אביה המואביה]

גם עם אנשים אחרים.

חילונים, דתיים, חרדים... אפילו נוצרים.

 

[uri80]

מוזיקה אירית זה לא רע

גם הסקוטית דרך אגב טובה.
יש את Ailein duinn שאני אוהב
http://www.youtube.com/watch?v=DMyfl66C4yc

 

[אביה המואביה]

אוהבת גם סקוטית

אם כי פחות.