שרשור היכרות עם הפתעה: 72 שעות מ-ע-כ-ש-י-ו-!

[uri80]

מסתבר שאנשים מסוימים גילו את זה מאוחר יותר

http://www.mako.co.il/news-world/international/Article-bef47662c812631018.htm

הזוי

 

[טירון מיזנתרופ]

בלי קונספירציות....

אבל זה נראה כמו קריסה רגשית או משהו... ובהנחה שהוא היה שפוי עד היום - אז זה קורה, עובר, ולא נורא.

כל זה בהנחה שהקריסה הזו באה לי בטבעי. לא על ידי גורם שלישי.

 

[uri80]

בהנחה שלא מדובר בטריפ רע או משהו כזה, הבחור

קיבל הרבה מאד חשיפה תקשורתית לאחרונה וגם הרבה מאד ביקורת עליו ועל הסרט -יכול להיות שזה הוביל להתמוטטות עצבים אצלו או משהו בסגנון.
קורה לעיתים.

 

[טירון מיזנתרופ]

כן, זה מה שחשבתי.

 

[vanity of vanities]

אוי!

 

[דפנה קוט]

עוד לא הצלחתי להבין

למה למרות הכל נראה לך שההתכנסות היא דווקא בגלל השירים?

 

[uri80]

זה לא נראה לי, זו רק צורת התבטאות.

 

[דפנה קוט]

מעניין.

 

[מבולבלונת]

השירים - אחד אחד

לדוגמא ולאות !

 

[vanity of vanities]

אמרתי אל לבי אמתין לראות מי יאמר תודה...

תודה על הטרחה,לייזר.

 

[דפנה קוט]

מילטון אמר

 

[vanity of vanities]

מילטון לא נחשב...

 

[דפנה קוט]

מצטרפת

יוזמה ענקית, באמת.
מבורכת ממש. הרבה אומץ ואיכפתיות.
אין כמותך לייזר!!

 

[טירון מיזנתרופ]

 

[מבולבלונת]

אכן

מגיעה לו תודה נצחית.
אם לא היה, היה צריך להמציא אותו.
(באמת)

 

[רות014]

טוב.. אז תורי

איך בכלל אפשר להתחיל לספר חיים כל כך מורכבים..
נולדתי כילדה חמודה לזוג הורים דתיים לאומים עם גישה די ליברלית בתחילת דרכם.
הייתי טום בוי כזאתי- משחקת עם בנים פותחת את הראש (כמות הפעמים שאיבדתי את הזיכרון גבוהה)
למדתי בהתחלה בבית ספר מעורב של בנים בנות וקצת חילונים בישוב מעורב.
ואז שגדלנו הפרידו את הכיתות בנים בנות- תחשבו מה זה לילדה שחיה עם בנים נמצאת בכל המסיבות שלהם פתאום למצוא את עצמה זרוקה בין בנות.. פשוט הרגשתי נתק..
שהייתי בכיתה ו' - שנת הבת מצוה. גילו אצל דודה שלי ובעלה סרטן - הם גרים דלת לידנו ויש להם בן בגיל שלי. בשלב הזה התחלתי לשאול מליון שאלות... למה דווקא לנו? למה פעמים? איפה הצדק? האם יש? וכל אלו.. החלטתי לחקור ולשאול את כל מי שהיה לידי. לאחר שדודה שלי נפטרה החלטתי שהדבר שהיא הייתה הכי רוצה בו שאני אתקדם בחיים ואלמד כמו שצריך. אז התחלתי ללמוד.. ואת כל שאלותי הפנתי לספרים.. החלטתי אז להתחזק יותר מבחינה דתית- אז קראתי לזה לחזור בתשובה..
התחלתי ללכת עם שלושת רבעי והפסקתי לדבר עם בנים למרות שהורי לא מתו על הרעיון ואמא שלי אפילו לא דיברה איתי (איזה מוזר לחשוב על זה). אחרי זה הגעתי בזכות עצמי לאולפנה.. גם שם לא הפסקתי לשאול- אך אנשים ראו בי הדוסית.. אז זה היה לגיטימי לשאול.. חפרתי למורים השתתפתי בכל הפעילויות של הבית מדרש והדברים התורניים.. שהגעתי לסוף השמינית החלטתי שבשביל לסגור סופית את הסיפור של אם יש ה' או לא אני צריכה ללכת ללמוד במדרשה.. החלטתי ללכת למדרשה של יותר דוסיות ממה שהכרתי.. כי עד אז חשבתי שבגלל שאני לומדת במקומות פתוחים אז אני לא רואה את ה'.. הגעתי לשם והייתי פתאום הכופרת.. לא שלא הייתי לפני.. אבל החלטתי שאני שואלת.. לא מוותרת.. רוצה לדעת איך יש אנשים כל כך דוסים ומאמינים. ואחרי שנה הרגשתי שלא יעזור אני פשוט לא ירגיש את זה לעולם.. אז אחרי כל התהליך הדוסי שעברתי החלטתי שאני לא יכולה יותר וחייבת לחזור בשאלה.. כי אין מצב לעשות משהו שאני לא מאמינה בו.. ואז לאט לאט כבר במדרשה הפסקתי ללכת לתפילות (פעם הייתי הולכת לוותיקין...רק כדי שתבינו עד כמה הייתי שרופה על הדת).. וכך ככל שעבר הזמן פשוט הפסקתי הכל.. ההורים פתאום החלו לשים לב שאני לא מתפללת ולא הבינו.. תחילה חשבו שאני עייפה מהשבוע.. אבל לאט לאט שמו לב שהשרוולים מתקצרים.. ואז באה השיחה.. שהתפרצה לאחר שניסו להכריח אותי ללכת לתפילה.. ואז פשוט אמרתי להם שאני לא מאמינה.. ושאין לי שום סיבה למה ללכת לתפילה.. ואז הם שאלו מה עוד אני כבר לא עושה.. אז אמרתי שאני לא רואה הגיון בלקיים מה שאני לא מאמינה בו.. ושם נגמר הסיפור..
אז נכון שעדיין יש לי כל מיני דברים שקשה לי איתם... או כל כמה זמן אמא שלי מנסה את ניסיונה בלהביא אותי לבית כנסת.. או להתלבש לארוחת שבת.. אבל לפחות הם יודעים.. זה הרבה יותר מקל.. מאשר שהם לא ידעו והכל היה מתחת לאף שלהם.
בדיוק השבת שאלו אותי בארוחת שבת איזה בעל אני רוצה..
דתי/ חילוני.. ולא היה לי כוח.. לא יודעת למה.. לא רציתי להכאיב להם.. אז פשוט שתקתי..
נראה לי שגם עצם השתיקה לפעמים אומרת הרבה..
טוב חפרתי הרבה..
מקווה שזה לא קופץ מידי ותבינו קצת מהחיים שלי..
רות

 

[רות014]

ושכחתי שיר

גלי עטרי- מה שאת אוהבת
http://www.youtube.com/watch?v=k-VJBWPj8Aw&ob=av2n

אני חושבת שזה שיר שפשוט הולך איתי בזמן האחרון.
שאני פשוט מנסה לעשות מה שאני רוצה..
בלי לחשוב מה אנשים יחשבו..
וזה קשה..
אבל השיר הזה מעודד..

 

[לשחות בעומק]

ויש את

שלה עם סגיב כהן(האחד והיחיד בכל הזמרים בעולם!) מהמרחקים גם עליו חושבים בתקופות משבר.....או שאתה אבוד והוא מעודד וסתם זה אפרופו

 

[כבשה תוהה]

תודה על השיתוף

מרגש מאד.

 

[ותמיד לבחור]

פשוט תודה וכל הכבוד. תודה.