שרשור: חרדה חברתית

[טלי גולן]

שרשור: חרדה חברתית ../images/Emo60.gif

היי, הרבה מכם סיפרו שהם סבלו או סובלים מחרדה חברתית. עם זה שהחזרה לביה"ס מתקרבת, אני חושבת שהשאלות וההתלבטויות בנושא נעשות יותר מטרידות. חשבתי שיכול להיות טוב אם נפתח כאן שרשור בנושא. כל מי שרוצה לספר את הסיפור שלו ולהתייעץ, או לשתף אותנו בדרך שלו להתגבר על חרדה חברתית, או לייעץ לאחרים, מוזמן לכתוב...

 

[lonely3]

בדיוק באתי לפתוח הודעה

אני לא יודעת אם זה קשור רק לבית ספר זה עוד דברים אני מרגישה ככשלון ממש כשלון אני לוקחת שיעורי נהיגה והכל הולך פשוט גרוע אני בשיעורים מתקדמים [קרוב מאד לשיעור 20] והמורה מיואש ממני זה כל כך קשה אני כל הזמן עם דמעות בעיניים מתאפקת שלא לבכות כל כך חזק ...זה קשה =\ למה דווקא אני כזאת 0 למה? מה עשיתי? למה אחרים יכולים ואני לא? ויש לי הוכחות אני לא סתם אומרת למשל המורה שלי אמר היום איזה שיעור את כבר אמרתי לו והוא היה בשוק הוא אומר לא יכו להיות זה כל כך פגע בי אוף אני משתדלת כל כך הרבה למה אני לא מצליחה? ולמה הוא חייב להגיד דברים ככה אין לו רגשות? אוףףףףף ועוד מעט בית ספר וגם זה גם שיעורי נהיגה אני לא אעמוד בזה למה למה למההההה אוף נמאס לי מהחיים האלה נמאס אני מנסה לא לחשוב על הדברים האלה אבל אני לא מצליחה מה אני עושה לא נכון? למה אני כזאת רגישה? נמאס לי פשוט נמאס מה אני עושה פה בכלל...

 

[דנ321]

הי

היה לי גם משהו כזה, שיעור לפני הטסט נכבה לי המנוע פעמיים. אבל אני הייתי משוכנע שאני יודע לנהוג ושהבעיה היא אצל המורה. לא סבלתי אותו, כבן אדם. בסוף עברתי אותו, בראשון בהצלחה!!

 

[טלי גולן]

../images/Emo73.gif אל תדאגי

שעור 20 זה בכלל לא נחשב הרבה... יש אנשים שמוכנים לטסט אחרי 30 שעורים ויש כאלה שגם אחרי 60 לא מוכנים. בסופו של דבר, תקבלי את הרשיון, וזה מה שחשוב. לפי דעתי היה יכול להיות הרבה יותר נחמד אם היית נהנית מתהליך הלמידה. המורה נשמע בן אדם לא סימפטי במיוחד. חשבת להחליף מורה?

 

[lonely3]

בגלל החרדה החברתית

אני לא יכולה להחילף אני לא מסוגלת להגיד לו את זה אני לא יכולה גם להגיד למישהו שיגיד בשבילי כי אני מפחדת שהוא יסתכל עלי בצורה אחרת לא יודעת איך להסביר

ואני ממש מקווה לא לעשות 60 שיעורים או קרוב לזה כי אז אני באמת באממת אתייאש נמאס לי ללכת לכל שיעור לא מרוצה ולחוצה טוב ככה זה כל החיים פשוט צריך להתרגל

 

[טלי גולן]

חרדה ו-../images/Emo131.gif

זה לא חייב להיות ככה. בחיים צריך להיות מוכנים למצבים שלא מרוצים בהם ושלחוצים כמו שאת אומרת, אבל רק במקרה בו אין לנו בחירה ושליטה במה שקורה. בחירת מורה לנהיגה היא משהו שיש לנו שליטה עליו. החרדה מנסה לקחת את השליטה ולהכתיב לנו מה לעשות ומה לא לעשות. לי נראה שאם היית יכולה לקבל החלטה "נקייה" היית בוחרת להחליף מורה. מה דעתך? אחד הדברים החשובים במלחמה בחרדות הוא לא לוותר לחרדה. כשנתקלים במקרה שבו מרגישים שהחרדה גורמת לנו לקבל החלטה שונה ממה שהיינו רוצים לקבל, חשוב מאד ללכת נגד המחשבות החרדתיות ולעשות את הדבר ממנו אנחנו חרדים. אנחנו מרוויחים מלעשות כך פעמיים. פעם ראשונה, בזה שאנחנו עושים את הדבר שרצינו לעשות, ופעם שנייה כי ככל שמתמידים במלחמה נגד החרדות, הן הולכות ונחלשות. בפעם הבאה שתצטרכי לעשות משהו דומה, כבר יהיה לך יותר קל. לפעמים קשה לדעת מה ההחלטה ה"נקייה" בגלל תערובת של מחשבות חרדתיות מציקות, וכאן חשוב מאוד להתייעץ עם חברים, משפחה, או מטפל, שיכולים לעזור לזהות מחשבות שמקורן בחרדה. לפי מה שאת כותבת, נראה לי שאת מזהה את ההחלטה לא להחליף את המורה, ככזו שנובעת מחרדה. גם אם קשה לתאר את המחשבות שמאחורי החרדה

, אולי את יכולה לנסות לכתוב מה את מרגישה שיקרה במידה ותאמרי למורה שאת מפסיקה ללמוד אצלו? כתבת שהוא יחשוב עליך בצורה אחרת ושקשה להסביר. את יכולה אולי לנסות לתאר מה את מרגישה, ומה את חוששת שהוא יחשוב?

טלי

 

[lonely3]

אממ ../images/Emo4.gif

קודם כל הוא חושב שאני אוהבת אותו הוא שואל אותי מידי פעם ואני לא מסוגלת להגיד לו ההפך אז אני אומרת כן אז מה פתאום אחת שאוהבת תמורה שלה לא רוצה שהוא ילמד אותה פתאום? יכול להיות שהיא שיקרה לי? דבר שני אני מפחדת לומר לו את זה בעצמי יש לי בעיה לדבר עם אנשים סמכותיים ולהגדי להם - לא - בפנים עשיתי את זה רק פעם אחת בחיים וזה היה נורא כל הזמן לא הפסקתי לחשוב על זה אבל זה היה הכרחי כדי שאני לא אהיה במצב שכנראה הוא עוד יותר גרוע [לדבר באיזשהו כנס] למרות שהוא היה בסימן שאלה. אני מרגישה גוש בגרון שתקוע לי ולא רוצה לצאת. אוך נמאס לי מהכל אין לי כוחות כבר

 

[טלי גולן]

היי ../images/Emo107.gif

אני חושבת שלהרבה אנשים לא נעים או קשה לפעמים להגיד לא בכל מיני מצבים. אני פותחת שאלה כללית בנושא, נראה לי שזה יכול לתת כמה רעיונות לאיך אפשר להתמודד עם זה. (אני אפתח את השאלה בנושא: "כשלא נעים להגיד לא..."). מקווה שיהיו רעיונות שיוכלו לעזור טלי

 

[אבודה14]

לי יש כמה חרדות....

קשה לי ללכת למקומות שאני יודעת שעלולים להיות בהם ילדים שאני מכירה, כמו בריכה, מרכזים ועוד... וקשה לי ליצור קשר עם חברות... מה אפשר לעשות? עכשיו נכנסתי לפורום הזה בפעם הראשונה ורק עכשיו הבנתי אחרי הרבה מאוד זמן מה עובר עלי אז אני אשמח לקבל עזרה...

 

[טלי גולן]

יש לי כמה שאלות...../images/Emo35.gif

את כותבת שקשה לך ללכת למקומות שיהיו בהם ילדים שאת מכירה. את מצליחה לפעמים ללכת למקומות כאלה או שאת מוותרת ולא הולכת? גם לבית-ספר קשה לך ללכת מאותה סיבה או שזה דווקא בסדר? ועוד שאלה אחרונה: כתבת שקשה לך ליצור קשר עם חברות. רציתי לשאול אם מה שקשה זה רק ליצור קשר עם חברות חדשות או שגם לשמור על קשר עם חברות שכבר יש לך?

 

[אבודה14]

עונה...

לבית הספר לא קשה לי ללכת, ולמקומות אחרים תלוי לאיזה אני לא מוותרת אבל יש מקומות שנאי פשוט לא מסוגלת ללכת אליהם כשאני חושבת שעלולים להיות שם מישהו שאני מכירה... ולא קשה לי ליצור קשר עם חברות חדשות, אלא לשמור על קשר עם חברות שכבר יש לי..

 

[טלי גולן]

לאבודה14

אני חושבת שזה טוב שיש דברים שאת לא מוותרת עליהם. אחד הדברים החשובים במאבק בחרדות זה לא להמנע מדברים שמפחידים אותנו, אלא למצוא את הכוח לעשות אותם למרות הקושי.

יש לך מושג מה את מפחדת שיקרה אם תלכי לאותם המקומות שאת נמנעת מהם? לילה טוב...

טלי

 

[במבה לא של אוסם]

אני לא חושבת

שיש לי חרדה חברתית אני לא יודעת אבל חחחח להיות במקום ציבורי אם הרבה אנשים ולחטופ "סחרחורות" בכוונה ב-" כי זה לא באמת קורה סתם הדימיון ניקרא חרדה חברתית? אני חושבת שלא בכל אופן יש לי חרדות אחרת והם גם קשורת לבצפר כי גם שם יש הרבה אנשים ומלחיצ!

 

[טלי גולן]

בית- ספר וחרדה ../images/Emo63.gif

איזה חרדות שקשורות לבית-ספר יש לך?

 

[החיפאי המדליק]

זה בדיוק הנושא שהכי מקשה עליי

תמיד תמיד הייתי מקובלת ומצחיקה ומחורפנת ובעניינים אני אל רוצה להיות שחצנית אבל אני נראית טוב ובגלל זה בנות תמיד קינאו בי אבל תמיד היו לי תחברות הכי טובות שלי והכל היה טוב... עד שבגלל שברון לב די גדול הדרדרתי ורציתי לבדוק איך זה יהיה להיות פריחה... זה ספור ממש ארוך אבל זה גרם לי לאבד את החברות הכי טובות שלי.. לפחות זה מה שחשבתי וזה כולל חברה אחת של ארבע שנים אחת של שלוש שנים ואחת של שנתיים...הם פשוט לא סבלו אותי בגלל השטויות שעשיתי... שאני שרב הפעמים מודעת למעשים שלי פשוט לא שמתי לב לשינוי הזה.. אחר כך שהבנתי ודיברתי איתם וזה אז לקחתי את עצמי בידיים ולקחתי החלטות שעזרו לי מאד השם הטוב שלי חזר ודברים הסתדרו אבל זה קרה לפני שנה וכל השנה הזאת הייתי חלק מהבנות האלה יצאתי איתם והכל אבל לא הפכתי להיות חברה קרובה של אף אחת מהם.. הביטחון שלי ירד בכמויות.. היו לי הרבה ימים שרציתי להיקבר מתחת לשמיכהו לא לקום והיה לי פשוט שנה הכי חרא שיכולה להיות.... כן למרות שיצאתי והיו ימים טובים פה ושם הלב שלי היה שבור בגלל שאף אחת בעצם ל א רצתה ממש לחזור ולהיות חברה הכי טובה שלי.... עכשיו מתחילה שנה חדשה ואני בקושי בקשר עם אף אחת מהם רק אולי פעם אחת כל אחת מהן התעניינה ושלחה הודעה באי סיקיו אבל זה הכל..... עוד מעט תתחיל השנה ואני לחוצה כל כך ליד מי אני ישב? אני כיתה י'... ועם מי אני יהיה ומה אני יעשה ואיך יהיה ? לי תמיד חרא אז זה מה שאני מצפה... שיהיה לי חרא...... טוב זהו אין יל עוד מה להגיד לי כבר ירדו הציפיות מהרבה דברים..

 

[החיפאי המדליק]

בטעותתתתת אני בכינוי של אח שלי!!

אופס הכינוי שלי זה CaNdYs GiRl

 

[במבה לא של אוסם]

תראי בתיכון גם

ככה כולם מחליפים חברים ויש חברים חדשים יותר טובים לאדעת לפחות ככה זה אצלנו אנחנו החלפנו ממש את כל האנשים הכל התהפכ לנו למרות שאמרנו שתמיד נישאר ביחד אבל הביחד הזה הפכ מהר מאוד לחוד. בקיצור מה שאני מנסה להגיד שמנקודת מבט שלי אין לך מה לדאוג אני מבינה מדבריך שאת עולה לכיתה י וזה כמובן יהיה בבצפר חדש. ובבצפר חדש מכירים אנשים חדשים. אז אני בטוחה שעוד חודשים מהיום או אפילו יומים אחרי תחילת השנה תבואי לפורום ותגידי לנו יש לי המון חברים חדשים.

 

[CaNdYs GiRl]

בבקשה תקראי

זה הקטע שזה לא בצפר חדש הבצפר שלי הוא חטיבת ביניים ותיכון כלומר ז' -יב' אז אין ממש סיכוי שאני יכיר ילדים חדשים..וזה נכון שבגיל שלי הרבה מתחילים "להעלם" כאילו להכיר נשים חדשים וזה באמת מה שקרה עם כמה בנות אבל הבנות שנשארו הם חבורה של פריחות שלצערי כן הייתי חלק מהם ואחת הבנות שהייתה החברה הכי טובה שלי היא גם חלק מהן ויש עוד כמה בנות שהן חלק מהן וזה ממששש קשה לי להתמודד עם זה לבד

 

[טלי גולן]

בית ספר

קודם כל, תקחי קרדיט על זה שהצלחת לעשות את השינוי ולהיות מי שאת רוצה להיות. שנית, אחד הדברים הכי נחמדים בבית ספר, זה שכל שנה היא התחלה חדשה. יכול להיות שאנשים השתנו קצת בקיץ, יכול להיות שתחזרי להיות עם החברות שלך, יכול להיות שיגיעו תלמידים חדשים, יכול להיות שתכירי אנשים בכיתה או בשכבה שלא כל כך הכרת קודם (אם יש אצלכם מגמות, כמו שאצלי היה, אז בטח תלמדי כל מיני מקצועות עם אנשים מכיתות שונות, וזו הזדמנות להכיר אנשים חדשים). הרבה פעמים בחיים, קורה שחברויות טובות מתפרקות, ואנחנו מכירים אנשים חדשים, שהופכים עם הזמן לחברים טובים... לפעמים גם חברויות שהתפרקו מתחדשות אחרי כמה זמן. זה טבעי מאד(למרות שזה תמיד קשה

). מה דעתך?

 

[CaNdYs GiRl]

מסכימה איתך לגמרי

אבל כל כך קשה לי להתמודד עם כל זה לבד... יש לי בביצפר חברה נאמנה הכי טובה כבר שנתיים שאני אוהבת אותה מאד אבל בביצפר יש לי רק אותה ומחוץ לבצפר יש עוד אבל רב שנה שעברה הייתי לבד מלא פעמים וזה נאמס לי תארי לעצמך שנה שלמה שאני מרגישה כאילו אני החזקתי את עצמי בציפורניים את כל החיים שלי... זה קשה לי נורא... תראי את כבר בטח רואה שאני די אובדת עצות אין לי בכלל ציפיות שמשהו טוב יקרה את מבינה אותי? אני מרגישה שאני במבוי סתום פשוט