בוא נעשה הסכם שבסוף העונה נעשה קומביה. בינתיים נשמיץ קצת.
זה בסדר, אני אוהבת קטשופ. אז אם אהדה לדני תביא לי עגבניות ככה מוכנות ברמת קרם, אני כבר עם הקסדה.
שניה של השמצונת.
לדעתי, דני התחבר לאור, כי המשותף לשניהם שהם מרגישים מעל הבית. או לפחות הרגישו כך בהתחלה. כאילו לא לרמה שלהם להתחבר לאנשים שלא היו חברים שלהם בחוץ. וזה בא לידי ביטוי בלשחרר קיטור וללעוג בעיקר. מבלי שיש בינהם שיחות עומק והיכרות. יותר מכנה משותף ומחנה זהה. כמו שניים שמעשנים ביחד בשמירה. לא קירבה אינטימית. וגם מכנה משותף של קושי להתחבר.
הקטע של דני עם פרידה, היה נראה לי קר, מנוכר, מעביר את הזמן. שטחי, מביא לידי ביטוי צד של דני משעשע, מצחיק. אבל לא באמת הזיז לו אם הוא לידה או רחוק ממנה. אדישות. בלי לבקר את זה.
היכולת שלו לתמרן יחסים ולהעמיד פנים, מזכירה לי את הפעם של אלן, שאמרה לאחת האורחות שלה, למה לא הזמנת אותי לחתונה? והאורחת בשיא הרצינות עונה לה, הזמנתי אותך ואמרו לי שאת לא יכולה לבוא.
אז דני. הדר ניגשה אליו אחרי שאמר לכל הדיירים שהוא שינה דעות ורוצה להכיר. והוא אמר לה שהיא ביקשה להתרחק או משהו בסגנון. מה שבכלל היה הפוך במציאות.
זה רק מחזק לי שאין לו באמת אותנטיות. וזה עושה רושם של עבודה. כן חמוד לא חמוד לא יודעת. אבל כאדם הוא לא העביר לי רמז על היקשרות. גם בברית עם חיים ואור. הוא לא זורם לי כמו הקשר בין אור לחיים למשל. שעם כל הבעיות שם, אני רואה קשר.
למה היה חשוב לו להציג את זה כאילו היא ביקשה את המרחק? זה מצטרף לי למצג שווא שלאורך הדרך הוא ואור שותלים.
צפה בקובץ המצורף 112494
צפה בקובץ המצורף 112495
