בכל זאת הפתיעו בסוף
לא חשבתי שיתנו לאור לנצח. תיארתי לעצמי שפרידה תיקח בגלל הייחוד והעניין שבה.
אור סימל בעיניי לפחות בתקופה ההתחלתית כזוכה של ישראל ה"ישנה" טרום 7.10
עוד ביריון ביביסט, אגריסיבי מדי כמו אוגלבו, תקווה, טהוניה, טל גלבוע שזכו בעיניי לא בצדק.
אני בכלל רציתי את שילה ואת דני אח"כ, כך שהוא לא היה הנבחר שלי וכך גם אף אחד מהחמישיה אבל חצי נחמה שהוא נבחר בסוף - בכל זאת רצו גבר והוא התגלה כאחלה גברי.
אין ספק שהוא מרוכז בעצמו מאוד אבל ככל שעבר הזמן אור התרכך והראה נתינה, חברות נאמנה ואמינה, לא זגזג, לא העביר שיחות, לא מזמז וגם חיבוקיו היו מכבדים וידידותיים.
אהבתי אצלו את ההומור ושתי רגליים על הקרקע בלי להסתחרר לרגע, מאוד מציאותי ולארג'. עם כל העצלנות שבו לא פחד מעבודה קשה ולא דחף את עצמו בכח לאף סיטואציה או משימה. את עצביו על "חשש" די הבנתי כי היא עצבנה גם אותי מרחוק, גם אם לא באותה רמה. פקאצה נשארת פקאצה למרות שמעריכה את השינוי שעברה בעונה לפחות לשלושה חודשים.
אז לטעמי הייתי מתחברת לאור די מהר, לפחות באופן חברי קליל