נקו' מבט על ההתאהבות של קרן. איתן, גב....
כל הזכויות למאמר זה שייכות לנורית הדרי. מהי "אשליית אהבה"? מאחר שהצורך באהבה אצל נשים רבות הוגדר כצורך נפשי הישרדותי, הרי שבהישרדות כמו בהישרדות, נשים תחפשנה את האהבה גם במקום שהיא אינה ממש קיימת . כשאין אהבה, הן תמצאנה אותה יש מאין. הן תבנינה אותה מתוך נפשן שלהן כמודל ל"מהי אהבה" ותצפינה לקבל תמורה במקומות שלא תמיד יש סיכוי למצוא אותה. יתירה מזאת, הן תגשנה את אותה אהבה שהן מצפות לקבל- למושא האהבה שלהן. במיוחד הדברים אמורים לגבי האהבה הרומנטית, אך ניתן לפגוש את אשליית האהבה כמעט בכל מערכת יחסים שבה מעורבת אישה מכורה לאשליית אהבה. המבנה המרכזי ביותר של אשליית אהבה נשען על שתי רגליים : האחת היא הצורך החזק באישורי אהבה מהסביבה. השנייה היא הפיקציה של מודל האהבה ה"נכון" שאותה תנסה האישה לכפות על סביבתה. ככל ההתמכרויות, זו התמכרות טראגית: כיוון שהאישה המכורה לאשליית אהבה תשיג כל הזמן פחות ופחות אהבה. ומכאן ההשתלשלות האובססיבית שמאפיינת התמכרות : אשליית האהבה תהפוך לדבר היחיד ששווה לחיות עבורו ? אלא שלהשיג אותו גובה כל הזמן יותר ויותר מחירים. אשליית האהבה, ממש כמו סמים, תהפוך להיות דבר הרסני ומשאת נפש סוחפת בעת ובעונה אחת. מדוע המכורה לאשליית האהבה תזכה כל הזמן לפחות ופחות אהבה? שתי סיבות יש לתופעה העצובה הזאת . האחת היא כיוון שנשים רבות מידי נותנות לאהבה הרומנטית את המקום המהותי ביותר בחייהן הפנימיים. אהבת גבר עדיין נתפסת כאישור לערך עצמי עבור נשים רבות מידי. למעשה, זהו , לכאורה, השיא בכינונה של נשיות שלימה: האישור הגברי . עבור נשים רבות, העדרו של גבר בחייהן מותיר אותן חשופות רגשית, כאילו היו מתהלכות בעולם עם תג- פגימות בולט על מצחן. הסיבה השנייה נעוצה בנסיון הנשיי לכפות את מודל האהבה שלה על הזולת הגברי (שתנאי הפתיחה שלו שונים לחלוטין מאלה שלה). הזולת הגברי לעולם יקבל את הניסיון הזה כתופעת לוואי בלתי נעימה ומגבילה של "הזוגיות". הוא גם ישדר את אי הנחת שלו ככל שהניסיונות של בת הזוג המכורה יעשו נואשים ונוקבים יותר. גם אם הוא מקבל המון במערכת היחסים עם מכורה לאשליית אהבה, הרי שלא תמיד יהיו אלה הצרכים האמיתיים שלו. לפיכך , למרות מסירותה, מאמציה, תשומת ליבה וההקרבות שהיא תעשה למענו ? הגבר ישאר בלתי מסופק באותם תחומים שעשויים להיות חשובים וחיוניים לו. הטרגדיה כאן היא שדווקא במערכת של הקרבה עצמית נשית (האידיאל התרבותי שהתחלנו עמו) כולם יוצאים מפסידים. במילים אחרות, מרוב אהבה כולם נחנקים. האם באמת מבחנה של האהבה הוא הקרבה עצמית? האם באמת קיימת יכולת אנושית מובנית אצל אחד המינים ל"אהבה ללא תנאי"? את חלקו הבא של המאמר אקדיש לשאלות אילו, כמו גם לשרטוט תכונותיה של אישה "מכורה לאשליית אהבה" ולמה שניתן לעשות על מנת להחלים מתפיסת אהבה הגורמת בעיקר לייאוש ולמצוקה. כל הזכויות למאמר זה שמורות לנורית הדרי.