מעשה שהיה כך היה או תקציר חיי
נתחיל מהקל : בת 38, נשואה בדיוק 14 שנים 9.9.90 שני ילדים בני 11, 7.בת ובן כשנה לאחר הנישואים הריון ראשון קצת בא בהפתעה אולם רצוי מאוד, דימומים החל משבוע 9 (גרנו אז במזרח הרחוק) הרופאים החליטו על שמירת הריון והכול הסתדר עד שהגעתי לארץ לקראת המי שפיר. אז בUS התגלו חחשות כבדים לאי התאמת האיברים לגיל ההריון וליחסיות בניהם. הוחלט על להוציא, מאחר וזה כבר היה שבוע 24 זה היה בלידה מוקדמת. מס' ימים אח"כ הגיעו התוצאות של המי שפיר שאישרו שהייתה מוטציה רעה של כרומוזומים. חלפה עוד שנה של התאוששות והריון עם הבת, קל, מוצלח, עם כל הבדיקות האפשריות, לידה מהירה וקלה ומתחילים את החיים כמשפחה. הרחבת המשפחה כ4 מאוחר יותר ומצטרף אלינו בן, פעיל ואנרגטי, שוב הריון קל, לידה עוד יותר מהירה וטבעית. כעת לעת זקנה, מקנן בי הרצון לעוד, מהנסיון עם שני ההריונות המוצלחים אני מרשה לעצמי מגורים בעולם ה-3 ומחליטה להכנס להריון, זה קורה לפי תוכנית כבקשתך וההתלהבות מתחילה, היא מסתיימת דיי מהר עם הדימום של שבוע 8 שנגמר באותו היום בגרדה אצל שולחן הרופא. מחכים חודשיים ושוב הריון חדש עם הרבה מאוד חששות, פתאום כאילו הגוף בוגד, עוברים את השבועות הראשונים, הרופא נותן תמיכה של זריקות רק כדי לכסות את עצמו ופסיכולוגית בשבילי שהרי אין סיבה להפלות. הצלחנו להגיע לשבוע 10 ואופס - אין דופק- גרדא שנייה תוך חצי שנה. מכאן הדרך למטה הייתה קצרה, הייאוש, חוסר האונים של להמצא בלי רפואה מודרנית, שיטוט של ימים ולילות באינטרנט וכיתותי רגליים בכל מדינות האזור מי יכול להבין ומה אפשר לעשות כדי להצליח בהריון הבא. נהפכתי לד"ר לקרשיות יתר לשאר מיני הסברים, כמובן שלא נמצאה כאן ולו מעבדה אחת שיכולה לבדוק קרשיות, רעיון של לשלוח דם לארץ או לארה"ב לא שרד הרבה זמן בשל גורמים טכניים. והוחלט להחליף רופא ולנסות שוב. הרופא החדש מילא אותנו באופטמיות יחד איתו ועם אמנותו וגם קצת כנראה בזכות זריקות יומיות חצינו את קו השבועות הראשונים. לקח לי עוד חודשים עד שהאמנתי שאני את ההריון הזה מנצחת, זה כלל US שבועיים רק לשמוע דופק וכמובן שכל בדיקה הוגדרה כשלב שאותו צריך לעבור, לא להסתכל יותר מידי קדימה, כל פעם מדרגה. ההקלה הגדולה הגיעה עם הגעתי לארץ לבדיקות אצל הרופאים שלנו US עוד במרפאה של מכבי ובכי של אושר, סקירת מע' ראשונה פרטית- בכי של אושר ממשיכים המי שפיר, התוצאות של המי שפיר- הכול תקין וזו באמת בת אושר כפול, סקירת מער' שנייה- הכול תקין. רבותי אני בשבוע 29, מרגישה מעולה, בטן חמודה, תינוקת שבועטת כל היום. הפעם הזו זה מצליח !!!!!! אין ספק שאילולא האינטרנט והפורומים השונים לא הייתי שורדת, כל כך הרבה מידע קיבלתי דרך המחשב, מידע שאין לי שום דרך אחרת להשיג אותו כאן. נוצרו חברויות חדשות עם בנות מקסימות שליוו אותו בימים קשים. ואנחנו אופטמיים- זה מצליח.