או, באמת שכחתי את החוזרים בתשובה/יוצאים בשאלה
גדלתי בבית הכנסת / בחו"ל / בעיר שאינה תל אביב. סבי שר לי זמירות / אבי עבד קשה / אמי גידלה 5 ילדים / סבתא לא רוצה שאהיה זמר כי זה לא מקצוע / השכנה רשמה אותי לתחרות / החברים מחזיקים לי אצבעות / אחותי שברה את הרגל (מחק את המיותר). והכי נורא זה אלה שיוצאים ומתחילים בשיחות טלפון למשפחה / חברים מול המצלמה. חברים, רחמו עלינו! אם תתאפקו קצת עם הטלפון (או פשוט תעשו אותו בשירותים) לא יצלמו אתכם ואז לא ישדרו לנו את זה ותחסכו מאיתנו עוד דקות ארוכות של שעמום טלוויזיוני. ברור שאתם נורא מתרגשים ומתלהבים, אבל זה ממש לא מעניין לשמוע בפעם המאה שיחת טלפון של "יש עברתי!".