מה שגנגי כתבה ...
כללי מדי. למשל, באנגלית תבוא נקודה בסוף משפט. אז מה? בגלל שהכלל הזה תקף באנגלית הוא לא יהא תקף בעברית? איזו מין שטות זאת? יש כללים שתקפים בשתי השפות ויש שלא. זה מה שגנגי אמרה, ואני מניח שזה נכון, אם כי אישית אינני מכיר בהבדלים כאלה. האם יש לך סימוכין לתמוך בדעה שהכלל לגבי הנקודה לפני או אחרי סוגר הוא מהסוג הראשון או השני? ומנין לך שהכלל הזה נכנס רק ב-1994? כללי הפיסוק שרשומים במסמך שלינקקתי אליו הם בחלקם חדשים ובחלקם לא. לא כתוב שם איזה מהכללים חדש ואיזה לא. בכלל לא ברור שהכלל הרשום בסעיף 20 הוא שינוי לעומת כלל קודם. ואולי איננו שינוי אלא נוסף? וגם אם הוא שינוי הוא בכלל לא תמוה. עובדה שבשפות זרות הוא גם קיים. הלוגיקה של הפיסוק היא אותה לוגיקה בכל שפה, ואין שום סיבה ליצור פה מגדל בבל מודרני. אשמח אם גנגי לא תתעצל ותמצא את השרשור בו פורטו אותם הבדלים בין צורות הפיסוק. או לחילופין, שתשלוף אותם שוב. אני לא זוכר כזה שרשור. במעומעם אני זוכר משהו על צורות סימון שונות לגרש/גרשיים.
כללי מדי. למשל, באנגלית תבוא נקודה בסוף משפט. אז מה? בגלל שהכלל הזה תקף באנגלית הוא לא יהא תקף בעברית? איזו מין שטות זאת? יש כללים שתקפים בשתי השפות ויש שלא. זה מה שגנגי אמרה, ואני מניח שזה נכון, אם כי אישית אינני מכיר בהבדלים כאלה. האם יש לך סימוכין לתמוך בדעה שהכלל לגבי הנקודה לפני או אחרי סוגר הוא מהסוג הראשון או השני? ומנין לך שהכלל הזה נכנס רק ב-1994? כללי הפיסוק שרשומים במסמך שלינקקתי אליו הם בחלקם חדשים ובחלקם לא. לא כתוב שם איזה מהכללים חדש ואיזה לא. בכלל לא ברור שהכלל הרשום בסעיף 20 הוא שינוי לעומת כלל קודם. ואולי איננו שינוי אלא נוסף? וגם אם הוא שינוי הוא בכלל לא תמוה. עובדה שבשפות זרות הוא גם קיים. הלוגיקה של הפיסוק היא אותה לוגיקה בכל שפה, ואין שום סיבה ליצור פה מגדל בבל מודרני. אשמח אם גנגי לא תתעצל ותמצא את השרשור בו פורטו אותם הבדלים בין צורות הפיסוק. או לחילופין, שתשלוף אותם שוב. אני לא זוכר כזה שרשור. במעומעם אני זוכר משהו על צורות סימון שונות לגרש/גרשיים.
, שהשימוש בהם באנגלית הוא פחות נפוץ, לדעתי. ציינתי את השנה 1994 כי (לפי הנאמר בעמוד שמצאת באתר האקדמיה) אלה כללי פיסוק חדשים שאושרו בשנת 1992 ופורסמו ברשומות בשנת 1994. גם YNET (מודה, לא סמכות גדולה) מזכירים באנציקלופדיה שלהם שהאקדמיה קבעה ב-1992 כללי פיסוק חדשים. אני הנחתי שהכלל הזה לגבי סוגריים הוא חדש כי בזמן שלמדתי לבגרות (זה היה בשנות השמונים) שיננתי היטב את הכללים השונים, ולא זכור לי ששמעתי על כלל פיסוק כזה. הלכתי בדרכי צימעס ודפדפתי באופן יסודי (זה מסתר?) בשלושה ספרים שבחרתי באקראי - "אלה תולדות" של מורנטה, "הביצים הגורליות" של בולגאקוב ו"הבלונדינית הסודית" של לינור. למען האמת לא מצאתי מקרים רבים של משפט שעמד בפני עצמו (בסוגריים) בסוף משפט, אבל בכל אלה שמצאתי - הנקודה היתה מחוץ לסוגריים. אתה יודע, כשחושבים על זה, זה די מוזר שהאקדמיה מחליטה בשנה מסוימת לשנות את כללי הפיסוק (זה אומר שכל הספרים שיצאו לפני 1994, נגיד, מפוסקים בצורה לא תקנית, לא?) אבל משונה עוד יותר, שהיא לא ממש עוזרת ליידע בענין. ניסיתי לחפש באתר האקדמיה את כללי הפיסוק, אך הם אינם ניתנים להורדה - צריך לשלם (בצ'ק! רבאק!) 15 או 20 ש"ח (בשני מקומות באתר מוזכרים סכומים שונים). מה שנקרא, שירות עם הפנים לאזרח. מה, אם הם מחליטים שהשפה שכתבנו עד לפני 10 שנים השתנתה, לא מגיע לנו לדעת את זה בחינם?