תאונת צלילה

תאונת צלילה

הגענו מהמרכז יחד ודיברנו 4 שעות עד אילת... הכרנו את ניסיונו של השני וסיפרנו סיפורים ואנקדוטות על צלילה וגם לא.
צלילות יום שישי עברו טוב. ביצענו 2 צלילות יחד ואת השלישית כבר הוא עשה עם אחרים.
הבאדי נתגלה כמפלצת נשימה לא קטנה וצריכת האוויר הייתה מהירה אך זרמתי והייתי במעקב אחריו.
נפגשנו בשבת בבוקר. ותכננו צלילה לאמפי (41 מטר) הבאדי מדריך צלילה והיה במקום עשרות פעמים ואני צולל טכני ולכן המקום התאים.
הבאדי הפציר שננסה להעמיק יותר אם יתאפשר אך אני סירבתי וביקשתי שלא נעבור את 41-42 מטר ונסתובב באמפי ונעלה חזרה על המדרון.
החלטתי לרדת בתצורת סיידמאונט עם %27 בשני המכלים והתארגנו לצלילה.
הבאדי החליט בהתחלה לרדת עם סינגל אוויר אבל שכנעתי אותו לרדת עם נייטרוקס %27.
ירדנו אל המים ולבקשתי תרגלנו שפה ותכנית. העמקנו מהחוף עד 10 מטר והגענו מעל האמפי. התנאים היו טובים ושנינו סימנו שהכל בסדר.
התחלנו העמקה לאמפי(מקום מהמם) וריחפנו מעל הקרקעית ב 40 מ'.
הבאדי התרחק ממני כ 2 מטר ואני צולל מאחוריו.
העמקנו ל 43 מטר והחלטתי שזה בסדר אך לא אעמיק עוד.
נשארתי בעומק זה וראיתי שהבאדי ממשיך להעמיק לכיוון 50 מטר. ניסיתי לקרוא לו בעזרת הידיים וקולות בווסת אך לא הצלחתי לקבל את תשומת ליבו (אין לי בנגר/צופר/אבן והקרקעית עמוקה ב 10 מטר) המרחק ביננו גדול והוא צולל באזור ה 50 מטר כשאני מעליו ב 43 מטר. אני מתחיל להעמיק לכיוונו כי הקרקעית מתקרבת אליו והוא לא מסתובב אליי.
אני נעצר ב 50 מטר ומביט אל הבאדי בלחץ. הוא נוגע בקרקעית ב 62 מטר ומסתובב אלי..
מחפש אותי ומוצא אותי מנופף אליו בידיים עם סימני עלייה ונשכב על הגב על הקרקעית ומסמן לי בשתי ידיו שהכול בסדר.
אני מבין טוב שיש פה מצב חירום והבאדי בשיכרון עמוק עמוק.
אני מביט על האוויר במכלים שלי ורואה שיש לי עוד המון אוויר. חושב צלול על הכול ומבין שאני בסדר גמור.
מכיר את הלחץ החלקי ומבין את הסיכונים. חושב על הבנות והמשפחה ומחליט להביא אותו מהקרקעית.
מבצע העמקה לכיוונו וקורא לו שוב ושוב.. מחזיק אותו מרצועת המאזן ואנחנו מתחילים לעלות.
פתאום הוא מחבק אותי.. אני מזיז אותו ממני בכוח ומביט אל הקומבו שלו שמראה על 80 בר.
כשהוא צולל לצידי באופן עצמאי אנחנו מגיעים ל 30 מטר. הוא מחזיק אותי חזק ושוב אני הודף אותו ממני כדי שאראה אותו. אני מביט אליו ומנסה להרגיע אותו ומסמן לו עליה איטית אנחנו עולים מאוד מהר פתאום ואני שומע את הפורקים של המאזן שלו עובדים ללא הפסקה..
אני מנסה לטלף למטה כדי להאט את העלייה אבל הבלדר שלו גדול ואין לי סיכוי. אנחנו מוציאים ראש בתוך ים מלא קייטסרף.
הבאדי מוציא קצף מהפה ומפרכס. מתחיל לצעוד "הצילו" ו "הצלה" אומר לי שכל הגוף כואב לו ושוכב ללא תזוזה על פני המים.
אני מתעשת מהר ואוחז אותו קרוב אליי. מדבר אליו. מביט בעיניו ומנסה להרגיע אותו אך לא מצליח.
קייט שעובר שואל אם הכול בסדר ואני משיב" לא ! תזמינו אמבולנס דחוף לחוף"
עובדות דקות יקרות ואני מפסיק לנסות להרגיע את הבאדי.
אני מגיע מאחוריו ומתחיל לחלץ לחוף בשחייה. הבאדי צורח ומושך גולשים סביבנו אך ללא עזרה.
סירת הצלה מגיעה לידנו וזורקת לי גלגל הצלה ללא חוט.. מיותר ואני זורק את הגלגל חזרה.
ממשיך בשחייה לחוף ואז מגיע גולש קייט... שואל אותי אם אני רוצה שייסחב אותי לחוף.
אין לי מושג איך הוא יסחוב אבל אני מיד עונה כן !
הוא לוקח את ידי ומראה לי את החגורה בגבו ואומר לי להחזיק חזק.
אני מחזיק ביד השנייה בבאדי וצועק לגולש סע !!!
מגיעים לחוף.
המון מגיע לעזור לנו לצאת.. אני יוצא לבד ולאט והבאדי מובל אל אמבולנס ומשם לתא לחץ.
כולם בסוף בסדר. בנס..
אירוע קשוח ומכונן. שיעור גדול לכולנו. משתף כדי שכל אחד ישב עם עצמו ויחליט מה היה עושה אחרת. כולכם חייבים לדעת.
להבין איך דברים משתבשים בשנייה. איך יש סימנים להכול ואורות אדומים על יבש שלא רואים אותם.

אסף
 

חול1

New member
תודה רבה על השיתוף, חשוב מאוד.

מקריאת הדברים אני מתרשם שהאירוע הוא אירוע של "בדיעבד". כלומר יש תחושות מסוימות של אי נוחות קודמות לאירוע, בהתארגנות, בחויה, אבל לא מספיק משמעותיות ע"מ לעצור בשלב זה ולבטל צלילה.
ציינת גם שלפני אותה צלילה צללתם שתי צלילות ואני מניח שהן לא היו חריגות כי אחרת לא היית חוזר לצלול איתו.
כל הכבוד לך על ההתנהלות ומזל גדול עבורו שאתה היתה הבאדי שלו.
היה מעניין לשמוע מפיו איך הוא תופס את האירוע....
ושוב, כל הכבוד על השיתוף.
 

tandy1000

New member
מצטרף

תודה על השיתוף ככה כולנו (מקווה) נלמד מהניסיון שלך
ורק שלא נצטרך את הידע הזה
 

giladshay

New member
תודה רבה על השיתוף


 

רבנצרן

New member
תאונת צלילה – הצד השני


...ולמי שקצת מופתע – כן – אני מודה באשמה
. אני הוא הבאדי שאירעה לו התאונה האמורה
. האירוע קרה בשבת האחרונה (13.5) באילת. ורק בקשה, לפני ששופטים – הנאשם מבקש לומר את דברו (ואני אומר זאת חד משמעית – האשמה היא שלי!), אבל עדיין אני מבקש לומר את דברי....
את רוב התיאור כבר הביא אסף ןלכן אין הרבה מה להוסיף בעניין זה, אבל בשורה תחתונה יש עובדה אחת:, איך יכולה צלילה לשתבשה בגלל עודף ביטחון ושיפוט לקוי, כשהולכים על הקצה. גם אני חשבתי שאפשר להתקרב לקצה בלי להחליק מעבר אליו וש"לי זה לא יקרה" – אבל הפעם זה קרה, וכמעט ונגמר הרבה יותר רע...
בשבת בבוקר הגענו למועדון לאחר שינה טובה וארוחת בוקר ותכננו את הצלילה הראשונה. התכנון היה לרדת לאזור האמפי שמעבר ליתוש לעומק של 40-45 מ'. אין בכך כל חריגה שכן אני מדריך בהכשרתי עם התמחות של מדריך עומק, ואילו אסף הוא הוא צולל טכני, עומק הצלה ובנוסף גם סיידמאונט. התערובת שנדחסה היתה ניטרוקס 27% ומכיון שמדובר בצלליה עמוקה לקחתי אני מיכל 15 ל' ואילו אסף צלל עם שני מיכלי 12 (סיידמאונט). התכנון היה לרדת לאזור האמפי ולהסתובב באזור, תוך הסתמכות על מגבלת ה NDL (לפי המחשב – ניטרוקס 27) ומצב האויר. על אף שרציתי להמשיך עוד יותר רחוק, הדגשנו בתכנון אחד לשני כי אין לעבור את העומק של 45 מ' (מגבלת לחץ חלקי של חמצן) וכי עלינו להיות קרובים אחד לשני ולא להתרחק זה מזה. הצלילה החלה כאמור באופן שגרתי לגמרי, כאשר אנו מתחילים את הצלילה מהחוף, מעמיקים לכיון היתוש וממשיכים מזרחה משם לעומק של 40 מ' +-. עד לכאן הכל היה עדיין בסדר.
בשלב זה החלו הדברים להשתבש וכפי שאסף ציין התחלתי להתרחק תוך שאני שוכח לגמרי את מה שתוכנן – לא לחרוג בעומק, להיות צמוד לבאדי ולהיות איתו בקשר עין, ובנוסף התעלמתי מהחריגה ההולכת וגדלה מנתוני ה NDL ולא התייחסתי בצורה מספקת למצב האוויר. אני התרחקתי מהבאדי והמשכתי להעמיק עד שהגעתי לתחתיתו של ערוץ בעומק של 62 מ'' ואז עצרתי והתחלתי לחזור. ומדוע עשיתי זאת? בתחקור של האירוע בדיעבד אין כל הסבר שיצדיק זאת שכן ברור לי, במבט לאחור, כי חרגתי מכל כלל שהוא תוך התעלמות כמעט מוחלטת מכל התכנון. ההסבר היחיד ששאני יכול להבין הוא השיכרון! השיכרון, כך למדתי בפועל, שונה בין צולל לצולל ואינו חייב להתבטא מייד בהרגשה של שיכרות של ממש, אבל הוא בהחלט מביא להקצנה של התחושות ולשיבוש של כושר השיפוט וזה ככל הנראה מה שקרה אצלי, ובמקום לעצור ולהתחיל בחזרה, המשכתי עד שהגעתי לעומק המרבי ואז עצרתי. כשהתחלתי לחזור ראיתי את אסף מסמן לי כי אני מסטול וידעתי זאת - התחושה היתה שאני יודע את הגבול, למרות השיכרון, ולכן גם עצרתי והסתובבתי ולא המשכתי. אבל ברור לחלוטין שעברתי את הגבול: לא הייתי צריך להמשיך ולהעמיק כלל! – זה לא היה לפי התכנון וגם חורג לגמרי מגבולות הלחץ החלקי של החמצן (סכנה להרעלת חמצן) וגבול ה NDL. אבל השיכרון כאמור גרם לי להקצנה ולעודף ביטחון שהלך והסתבך.
עם תחילת החזרה שמרתי עדיין על קור רוח, וזאת למרות כשאנחנו בעומק של סביב 50 מ' וזמן החנייה מגיע ל-20 דקות ויותר! אך בשלב הזה החל הגז שבמיכל שלי הולך ונגמר וכבר מגיע ל 50-60 אטמ' בלבד – וזאת בעומק של 40 מ' + עם חנייה נדרשת של 25 דקות! כעת כבר הבנתי כי הצלילה השתבשה לחלוטין וכי יהיה עלי לעלות בכחול. אנו הגענו בערך לעומק של 30 מ' וכאן קרתה ההשתבשות השנייה: עלייה מהירה מידי שבסופה מצאנו את עצמנו מגיעים לפני המים מעומק של 30 מ' תוך פחות מ 2 דקות (!!). למזלי הרב, כאשר ראיתי כי אני עולה מהר מדי פלטתי אויר וכך מנעתי היווצרות של ברוטראומה חמורה, אך עדיין העלייה היתה מהירה מאד.
עם ההגעה לפני המים התחלתי להרגיש לא טוב תוך שאני משתעל ומרגיש חולשה בכל הגוף. החוף היה רחוק מאד – כמה מאות מטרים, ואני הבנתי שכנראה חטפתי דקומפרסיה. התחלתי לצעוק לבאדי שמצבי לא טוב ושינסה להזעיק עזרה. למזלנו היו באזור קייט-סרפרים שהזעיקו עזרה ועזרו לנו בעצמם. אחד הגולשים גרר אותי ואת הבאדי אל החוף כשבמקביל מלווה אותנו סירה של אקווה ספורט שעברה במקום בחזרה מצלילה בגנים היפנים. בדרך לחוף החלו תחושותי לחזור אלי וכשהגעתי לחוף כבר הייתי מסוגל לצאת מהמים בכוחות עצמי. בחוף חיכו לי כבר מנהל המועדון שהכין ערכת חמצן והזעיק אמבולנס. אני התפניתי ליוספטל באמבולנס ולמרות שהמצבי השתפר היה ברור כי כנראה יהיה צורך בטיפול בתא לחץ, וכך אכן היה: לאחר בדיקה במיון הוכנסתי לטיפול של 5 שעות בתא לחץ כאשר הבאדי שהרגיש מעט יותר טוב הגיע גם הוא לביה"ח בהמלצת מנהל המועדון ונכנס אף הוא אל התא. בשעה 9 בערב הסתיים הטיפול ואנו יצאנו כאשר אני מושבת כעת מצלילה למשך 6 שבועות והבאדי ל 4 שבועות. לדברי ד"ר זמר, מנהל התא לחץ ביוספטל, היה לנו מזל גדול ולמעשה יצאנו מהמים ללא תסחיפים של דקומפרסיה. למרות זאת טופלנו כאמור בת"ל על חניות שהוחסרו (Omitted Deco Stop).
ועתה ללקחים: ברור לי לחלוטין כי כושר השיפוט שלי השתבש לחלוטין בגלל עודף ביטחון השיכרון שגרם להקצנה של תחושות. כל הגורמים הללו הביאו אותי לכך שנטשתי לחלוטין את כללי הזהירות ובמקום לעצור המשכתי להעמיק ולהתעלם מכללי הבטיחות ומהתכנון של הצלילה
.
בדרך חזרה החלו העניינים להסתבך וכאשר התחלנו לעלות בכחול עלינו מהר מדי וביצענו ציפת בזק. לגבי העלייה המהירה אין לי הסבר ברור, אך אני משער שהדבר נבע מחוסר תשומת לב לרוקן את המאזן בגלל הלחץ בו הייתי. ברור לי לגמר כי היה לי מזל גדול וכי כל מה שעשיתי היה מוטעה!. אני עשיתי צלילות רבות לאתר זה ויותר מפעם אחת התקרבתי אל הגבולות אך היתה לי תחושה שאני שולט במצב ויודע לא להחליק מעבר לגבול. הפעם זה לא קרה! הלקח הוא אחד – לשים גבולות ברורים ולהזהר מאד שלא לעבור אותם!
 

tandy1000

New member
שוב תודה על השיתוף

כל הכבוד לך צריך הרבה אומץ ויושרה בשביל לשתף דבר כזה
מקווה שכולנו נלמד את המוסר השכל ממקרה הזה
ושלכלנו יהיו הרבה צלילות רגעות כפיות ובטוחות
 
לכל צולל שנכנס לכאן... למחשבה עצמית. תשמרו על עצמכם.

רן ידידי,
העיקר שאנחנו בחוץ בריאים לספר על הכל וללמד.
רק צלילות כחולות ובטוחות.
תודה
 

שמוליקש

New member
על השיתוף, מעטים אם בכלל היו מספרים בשעה שהם בצד הנפגע

ובייחוד שהם לא פעלו כמו שצריך.
 
צריך לשים לב לעוד משהו קטן...

עודף ביטחון פוגע בהרבה צוללים, גם מתחילים וגם מנוסים.
לאף אחד לא כדאי לחרוג מגבולות הNDL ללא הסמכת צולל טכני בארגונים השונים.
לאף אחד לא כדאי לעבור את עומק ההסמכה שלו, למדריכים כמעט בכל העולם זה 40 מטרים, למדריכי ההתאחדות הישראלית 42.
הדייבמאסטרים, עוזרי מדריך, והמדריכים, הם אלו שבדר"כ מזלזלים במה שמותר להם כי "אני יודע מה אני עושה, ולי זה לא יקרה", אז הנה! מדריך שזה קרה לו.

מאד חשוב גם להכיר ולדעת לתפעל את הקונפיגורציה של הבאדי, כדי להצליח לעזור לו במקרה חירום.
 

ofleisher

New member
ואני חושב שזו טעות !

הפייסבוק הינה פלטפורמה נפלאה לפרסום תמונות או צלילות שחוזרות על עצמן מידי סופ"ש ....
אם באמת חשוב לך כל כך (עד הדגשת העניין פעמיים) תפוצת הדיון למה שלא תפנה מהפייסבוק לכאן ? במקום להמשיך ולהרוס מקום שהיה בית ...אולי לתת לו עוד סיכוי ?


וחוץ מזה, רן ...שתהייה לי בריא ....יא משוגע אחד
 

ilanbt

New member
אני חלוק על ידידי המלומד אך לפעמים מתלהם


הפייסבוק בהחלט מקום לעשות זאת בגלל שחשוב שכמה שיותר צוללים יקראו את השתלשלות המיקרים וילמדו ממנה.
&nbsp
כמובן תודה למעורבים על חשיפת ופרסום הארוע וטוב שהסתיים בשלום יחסי.
&nbsp
אם הפורום בפלטפורמותו הכתומה חשוב לך עשה זאת גם בו אבל לא רק בו העולם השתנה וצריך לדעת לנצל זאת.
 

ofleisher

New member
ואני חולק על ידידי המדווש


הפייסבוק הינה פלטפורמה מעולה לפרסום תמונות, לפרסם צלילוצ חוזרות ונשנות באותו מקום אבל.....הפייסבוק הינו פללטפורמה צולעת מאוד לדיווחים כמו זה שבנידון או צולעת עוד יותר לצורך הדיון שבא לאחר דיווח חשוב שכזה.
אכן הייתי משתמש בפלטפורמה להזמין לכאן צוללים צעירים ובוגרים להשתתף בדיון או רק לקרוא אותו על מנת אולי ללמוד, להפנים אפילו רק לקרוא חומר מעניין.

* דרך אגב....לצערי בסופ"ש הנוכחי זו לא הייתה הכמעט תאונה היחידה לחברי הפורום....
 

zulufox

New member
אפשר לעשות מעשה דון קישוט


ולהילחם בתחנות הרוח.. אבל אי אפשר לנצח אותם...
אין מה לעשות הקידמה מנצחת, הפלטפורמה שכאן לא מספיק אטרקטיבית...
זה אבל מעלה בי רעיון לפתוח קבוצה של דיווחי "ארועי כמעט שנפגע" - צלילה בפייס..
שימו לב למספר המגיבים והמשתתפים פה ... וחבל .. זה מידע חשוב
 
למעלה