תבונה מעשית
וניסיון לקיים הבטחה שנתתי ל-amza.
הנה אני מעלה שוב את המאמר של הד"ר אפי הלפרין - מבצע "שתי טיפות".
הפעם אני לוקחת את תשומת הלב שלי לתגובות שנכתבו למאמר זה.
את המיקוד שמתי על תגובות שנכתבו על ידי הד"ר ראמי גריפאת, והד"ר מינה גורביץ'. שניהם, כך נראה, תומכים בתכנית החיסונים המוצעת על-ידי משרד הבריאות כלשונה.
בציטוט (מלא) מתוך דבריו של הד"ר גריפאת: 9. "מיטל: ברור שחיסונים גורמים נזק. אבל התועלת מהם גדולה הרבה יותר מהנזק. בדיוק כמו כל התערבות רפואית אחרת. לכן ברוב מדינות העולם הוקמה קרן פיצוי נפגעי חיסון. בישראל, כדי לקבל פיצוי, אין צורך להוכיח קשר סיבתי של הנזק עם החיסון".
ברור שחיסונים גורמים נזק. - ואין חולק על הקביעה הזאת.
ובציטוט (חלקי) נוסף: "לבסוף, אין לי ספק שהחיסון גורם לנזק מסוים. אך אם נאיר את רק את הנזק הזה בזרקור , ולא נראה את התמונה השלמה, נטעה בגדול. ואם יש לך דרך טובה יותר להתמודד עם פוליו, אנא הצע אותה".
וגם על הקביעה הזאת אין חולק.
גם הד"ר גורביץ' אינה חולקת על הקביעות של הד"ר גריפאת. אדרבה - מהתגובות נראה שהד"ר גורביץ' מתרשמת מהידע והבקיאות של הד"ר גריפאת בנושאים המדוברים.
הנה כי כן, חשבתי כהרגלי - לנסות להעמיק חקור בדעותיה ונסיונה הרב והמרשים של הד"ר מינה גורביץ'
ופניתי לקרוא מאמרים שכתבה - פרי מחקריה והידע הרב שצברה.
במאמר של הד"ר גורביץ': סימנים מוקדמים לליקויי התפתחות, היא מציגה תוצאות מקדמיות למחקרים שהיא עורכת, וכן מסקנות מתוך הידע הרב שצברה.
בין מסקנותיה אני שמה דגש על המסקנות 2. 4.
"אין תינוק קשה כי אם תינוק שקשה לו, היות והתקופה, מעובר ועד גיל שנה, הינה קריטית להתפתחות הילד בשל קצב התפתחות המוח ומערכת העצבים".
"הבעיות הרפואיות וההתפתחותיות בילדים נובעות משילוב של גנטיקה והשפעת הסביבה. כ-10% מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז וכמעט 1% מאובחנים כסובלים מטווח האוטיזם. לא ניתן בשלב זה להשפיע על הגנטיקה, אך ניתן וצריך להשפיע על כל מה שיקרה מאז הלידה".
***
שלב ביניים שאני לוקחת, בניסיון לארגן לי בראש את אזור התבונה המעשית שלי אני מנסחת את הדברים כך:
כשמנסים "לחשב" את הנתונים המספריים של לקויות בעלות רקע נוירולוגי ומצטמצמים לספור רק "אוטיזם" אכן, האחוזים נמוכים לכאורה. כ- 2%, מאובחנים על פי מחקרים מסוימים כיום. לא כולל את אלו שאינם מאובחנים (מסיבות שונות). אבל כשמרחיבים את נקודת המבט וכוללים גם את הלקויות הנוירולוגיות האחרות (כגון pdd nos, adhd, add, ופגיעות שמוגדרות סביבתיות דוגמת גיאן-ברה) מגיעים ל-20% עד 25% (על פי מחקרים מסוימים, מתוך לקיחה בחשבון שחלק מההורים מעדיפים להימנע מאבחון).
במאמר של הד"ר גורביץ' מוצגים כ-11% מאובחנים כבעלי לקויות נוירולוגיות שונות - לא מצוין מהו אחוז המחוסנים ביניהם, אך כיוון שהנתונים למחקר נאספו במסגרת תחנות טיפת חלב, אפשר להניח שרובם חוסנו במועד.
***
קראתי מאמר נוסף של הד"ר גורביץ', "המוח הגמיש" והרקע להתפתחות אוטיזם. המאמר מרתק, ניכר שהד"ר גורביץ' מסורה בכל לבה לחקר, איתור ומתן סיוע לתינוקות ופעוטות שסובלים מבעיות נוירולוגיות-התפתחותיות שונות.
הנה אחד הציטוטים מתוך המאמר (מתוך ספרו של חוקר המוח מייקל מירזניק):
"מירזניק טען שאוטיזם נובע מתקלה שאירעה על ידי גורם סביבתי בתקופת הינקות, "אסון ילדות", בתקופות קריטיות של גמישות המוח שהשפיע על המעגלים העצביים בילדים אלה. תקלה זו גרמה לסגירה מוקדמת של התקופות הקריטיות לפני שהספיקו מפות המוח להתבדל, או להתמיין בשלמות. עם לידתנו , מפות המוח שלנו הן לרוב "טיוטה גסה", מתווה חסר פירוט וחסר בידול. בתקופה הקריטית כשמבנה מפות המוח שלנו מקבל את צורתו, פשוטו כשמשמעו, על ידי חוויות חיינו הראשונות, התרשים הכללי נעשה מפורט ומובדל. כדי להוכיח זאת הוא פיתח במעבדתו "חיה אוטיסטית" והשתמש בולדות של חולדה שבאמצעותן הוא הוכיח את ההתפתחות של מפות המוח בהתאם לגרייה הניתנת בתקופות הקריטיות. מירזניק גם הסביר את מקומו בחיזוק השינויים הפלסטיים במוח במהלך התקופה הקריטית של "מקדם נוירו טרופי נגזר מוח" ( (brain derived neurotrophic factor BDNF) על התפתחות אוטיזם.
מירזניק טען שאצל ילדים עם נטייה גנטית לאוטיזם, מצבים מסוימים מעוררים תגובה חריפה בתאי העצב במהלך התקופה הקריטית, ותגובה מוגזמת זו מביאה לשחרור מוקדם ומסיבי של BDNF. מצב זה גורם לסיום התקופה הקריטית בטרם עת והילדים נשארים עם מפות מוח בלתי מובדלות שדנות אותם להפרעות התפתחות רבות. מוחם מגורה ורגיש במידה מוגזמת וכל תדר מעורר את תאי העצב ללא הבדלה. יתכן וזה גם מסביר מדוע לחלק מהילדים האוטיסטים יש מוח גדול יותר כאשר החומר מעבה את המעטה השומני העוטף את תאי העצב. כעת מנסה מירזניק לפתח דרכים כדי לנרמל את מפות המוח הבלתי מבודלות אחרי התקופה הקריטית אצל הילדים האוטיסטים. לדבריו במצבים של ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז הרקע לליקוי הוא דומה אך בדרגות קלות יותר."
נותר לברר מהו אותו "אסון ילדות", שעליו מדבר הד"ר מירזניק. אפשר לשאול גם כיצד "גורמים" לחיית מעבדה להיות אוטיסטית...
וניסיון לקיים הבטחה שנתתי ל-amza.
הנה אני מעלה שוב את המאמר של הד"ר אפי הלפרין - מבצע "שתי טיפות".
הפעם אני לוקחת את תשומת הלב שלי לתגובות שנכתבו למאמר זה.
את המיקוד שמתי על תגובות שנכתבו על ידי הד"ר ראמי גריפאת, והד"ר מינה גורביץ'. שניהם, כך נראה, תומכים בתכנית החיסונים המוצעת על-ידי משרד הבריאות כלשונה.
בציטוט (מלא) מתוך דבריו של הד"ר גריפאת: 9. "מיטל: ברור שחיסונים גורמים נזק. אבל התועלת מהם גדולה הרבה יותר מהנזק. בדיוק כמו כל התערבות רפואית אחרת. לכן ברוב מדינות העולם הוקמה קרן פיצוי נפגעי חיסון. בישראל, כדי לקבל פיצוי, אין צורך להוכיח קשר סיבתי של הנזק עם החיסון".
ברור שחיסונים גורמים נזק. - ואין חולק על הקביעה הזאת.
ובציטוט (חלקי) נוסף: "לבסוף, אין לי ספק שהחיסון גורם לנזק מסוים. אך אם נאיר את רק את הנזק הזה בזרקור , ולא נראה את התמונה השלמה, נטעה בגדול. ואם יש לך דרך טובה יותר להתמודד עם פוליו, אנא הצע אותה".
וגם על הקביעה הזאת אין חולק.
גם הד"ר גורביץ' אינה חולקת על הקביעות של הד"ר גריפאת. אדרבה - מהתגובות נראה שהד"ר גורביץ' מתרשמת מהידע והבקיאות של הד"ר גריפאת בנושאים המדוברים.
הנה כי כן, חשבתי כהרגלי - לנסות להעמיק חקור בדעותיה ונסיונה הרב והמרשים של הד"ר מינה גורביץ'
ופניתי לקרוא מאמרים שכתבה - פרי מחקריה והידע הרב שצברה.
במאמר של הד"ר גורביץ': סימנים מוקדמים לליקויי התפתחות, היא מציגה תוצאות מקדמיות למחקרים שהיא עורכת, וכן מסקנות מתוך הידע הרב שצברה.
בין מסקנותיה אני שמה דגש על המסקנות 2. 4.
"אין תינוק קשה כי אם תינוק שקשה לו, היות והתקופה, מעובר ועד גיל שנה, הינה קריטית להתפתחות הילד בשל קצב התפתחות המוח ומערכת העצבים".
"הבעיות הרפואיות וההתפתחותיות בילדים נובעות משילוב של גנטיקה והשפעת הסביבה. כ-10% מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז וכמעט 1% מאובחנים כסובלים מטווח האוטיזם. לא ניתן בשלב זה להשפיע על הגנטיקה, אך ניתן וצריך להשפיע על כל מה שיקרה מאז הלידה".
***
שלב ביניים שאני לוקחת, בניסיון לארגן לי בראש את אזור התבונה המעשית שלי אני מנסחת את הדברים כך:
כשמנסים "לחשב" את הנתונים המספריים של לקויות בעלות רקע נוירולוגי ומצטמצמים לספור רק "אוטיזם" אכן, האחוזים נמוכים לכאורה. כ- 2%, מאובחנים על פי מחקרים מסוימים כיום. לא כולל את אלו שאינם מאובחנים (מסיבות שונות). אבל כשמרחיבים את נקודת המבט וכוללים גם את הלקויות הנוירולוגיות האחרות (כגון pdd nos, adhd, add, ופגיעות שמוגדרות סביבתיות דוגמת גיאן-ברה) מגיעים ל-20% עד 25% (על פי מחקרים מסוימים, מתוך לקיחה בחשבון שחלק מההורים מעדיפים להימנע מאבחון).
במאמר של הד"ר גורביץ' מוצגים כ-11% מאובחנים כבעלי לקויות נוירולוגיות שונות - לא מצוין מהו אחוז המחוסנים ביניהם, אך כיוון שהנתונים למחקר נאספו במסגרת תחנות טיפת חלב, אפשר להניח שרובם חוסנו במועד.
***
קראתי מאמר נוסף של הד"ר גורביץ', "המוח הגמיש" והרקע להתפתחות אוטיזם. המאמר מרתק, ניכר שהד"ר גורביץ' מסורה בכל לבה לחקר, איתור ומתן סיוע לתינוקות ופעוטות שסובלים מבעיות נוירולוגיות-התפתחותיות שונות.
הנה אחד הציטוטים מתוך המאמר (מתוך ספרו של חוקר המוח מייקל מירזניק):
"מירזניק טען שאוטיזם נובע מתקלה שאירעה על ידי גורם סביבתי בתקופת הינקות, "אסון ילדות", בתקופות קריטיות של גמישות המוח שהשפיע על המעגלים העצביים בילדים אלה. תקלה זו גרמה לסגירה מוקדמת של התקופות הקריטיות לפני שהספיקו מפות המוח להתבדל, או להתמיין בשלמות. עם לידתנו , מפות המוח שלנו הן לרוב "טיוטה גסה", מתווה חסר פירוט וחסר בידול. בתקופה הקריטית כשמבנה מפות המוח שלנו מקבל את צורתו, פשוטו כשמשמעו, על ידי חוויות חיינו הראשונות, התרשים הכללי נעשה מפורט ומובדל. כדי להוכיח זאת הוא פיתח במעבדתו "חיה אוטיסטית" והשתמש בולדות של חולדה שבאמצעותן הוא הוכיח את ההתפתחות של מפות המוח בהתאם לגרייה הניתנת בתקופות הקריטיות. מירזניק גם הסביר את מקומו בחיזוק השינויים הפלסטיים במוח במהלך התקופה הקריטית של "מקדם נוירו טרופי נגזר מוח" ( (brain derived neurotrophic factor BDNF) על התפתחות אוטיזם.
מירזניק טען שאצל ילדים עם נטייה גנטית לאוטיזם, מצבים מסוימים מעוררים תגובה חריפה בתאי העצב במהלך התקופה הקריטית, ותגובה מוגזמת זו מביאה לשחרור מוקדם ומסיבי של BDNF. מצב זה גורם לסיום התקופה הקריטית בטרם עת והילדים נשארים עם מפות מוח בלתי מובדלות שדנות אותם להפרעות התפתחות רבות. מוחם מגורה ורגיש במידה מוגזמת וכל תדר מעורר את תאי העצב ללא הבדלה. יתכן וזה גם מסביר מדוע לחלק מהילדים האוטיסטים יש מוח גדול יותר כאשר החומר מעבה את המעטה השומני העוטף את תאי העצב. כעת מנסה מירזניק לפתח דרכים כדי לנרמל את מפות המוח הבלתי מבודלות אחרי התקופה הקריטית אצל הילדים האוטיסטים. לדבריו במצבים של ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז הרקע לליקוי הוא דומה אך בדרגות קלות יותר."
נותר לברר מהו אותו "אסון ילדות", שעליו מדבר הד"ר מירזניק. אפשר לשאול גם כיצד "גורמים" לחיית מעבדה להיות אוטיסטית...
