טענתי המיקדמית היתה כי אינך מבין
את הרמב"ם,וצדקתי.אגב איתך לא מעט חבר'ה דתיים המנסים למצוא ברמב"ם איש ההגיון והלוגיקה גושפנקות (שלא ייתכנו!) לתפישות המסטיות שלהם . היות ועניינית לא ענית, אראה לך פרקטית כי אתה רחוק מהבנת הרמב"ם כרחוק מזרח ומערב. ההודעה הקודמת שלך טענה כי הרמב"ם טען כי יש לעשות שימושבידע על מנת לגלות את המציאות האלוהים. כעת אתה מצטט מספר המדע (המושתת ערכית והכרתית כאחד על התפישה במורה נבוכים...שאותה אתה סותר מחוסר ידע\בורות ויוהרת הבורות) את אפסיותו של הידע או מקור הידע שהוא אלוהים. שזה למעשה עומד בסתירה גמורה לכל תפישתו של הרמב"ם במורה נבוכים. אין לי סבלנות כמו שיש לגוברנר לעשות לך קישורים\העתקות וכו' להודעות שכתבת ובכך להעמיד אותך על סתירותיך ולו בהבנתו הבסיסית של הרמב"ם. אני מנסה\משתדל לדבר איתך עניינית. אתה טוען כי לוגית הדובר של הקב"ה היא התורה הקדושה. אתה פשוט טועה! ו6אתה גם מטעה בזה שאתה מציג זאת כתפישתו של הרמב"ם. הרמב"ם תמיד טען כי לולא תושבע"פ אין לתורה שבכתב שום משמעות. למעשה - בני האדם הם אלו שקידשו את חמשת חומשי תורה לכלל תורה. התורה לכשעצמה היא ספר לא מובן ללא הפרשנויות שניתנו לו עפ"י מוסדות הפרשנות התורניים. השורה וחצי שציטטת מהרמב"ם רק מוכיחה את טענתי. אינך מבין מהו "יסוד" אצל הרמבם ובטח שאתה לא מבין את הקונסטרוקציה הקונסטיטוציונית של הרמב"ם ומשם את הוכחתו (המבוססת על הכרה) להבנת קיום האל. ביי
את הרמב"ם,וצדקתי.אגב איתך לא מעט חבר'ה דתיים המנסים למצוא ברמב"ם איש ההגיון והלוגיקה גושפנקות (שלא ייתכנו!) לתפישות המסטיות שלהם . היות ועניינית לא ענית, אראה לך פרקטית כי אתה רחוק מהבנת הרמב"ם כרחוק מזרח ומערב. ההודעה הקודמת שלך טענה כי הרמב"ם טען כי יש לעשות שימושבידע על מנת לגלות את המציאות האלוהים. כעת אתה מצטט מספר המדע (המושתת ערכית והכרתית כאחד על התפישה במורה נבוכים...שאותה אתה סותר מחוסר ידע\בורות ויוהרת הבורות) את אפסיותו של הידע או מקור הידע שהוא אלוהים. שזה למעשה עומד בסתירה גמורה לכל תפישתו של הרמב"ם במורה נבוכים. אין לי סבלנות כמו שיש לגוברנר לעשות לך קישורים\העתקות וכו' להודעות שכתבת ובכך להעמיד אותך על סתירותיך ולו בהבנתו הבסיסית של הרמב"ם. אני מנסה\משתדל לדבר איתך עניינית. אתה טוען כי לוגית הדובר של הקב"ה היא התורה הקדושה. אתה פשוט טועה! ו6אתה גם מטעה בזה שאתה מציג זאת כתפישתו של הרמב"ם. הרמב"ם תמיד טען כי לולא תושבע"פ אין לתורה שבכתב שום משמעות. למעשה - בני האדם הם אלו שקידשו את חמשת חומשי תורה לכלל תורה. התורה לכשעצמה היא ספר לא מובן ללא הפרשנויות שניתנו לו עפ"י מוסדות הפרשנות התורניים. השורה וחצי שציטטת מהרמב"ם רק מוכיחה את טענתי. אינך מבין מהו "יסוד" אצל הרמבם ובטח שאתה לא מבין את הקונסטרוקציה הקונסטיטוציונית של הרמב"ם ומשם את הוכחתו (המבוססת על הכרה) להבנת קיום האל. ביי