לי זה חסר
האמת, פעם אחת לא התאפקתי כי צילמתי את יובל ונורא רציתי להתחלק בהרגשת ההתעלות שהתמונה העלתה בי, בין היתר כי אני קצת תקועה עדיין במילים, וזה שיחרר בי קצת רגש (ויללות כמובן), אז כתבתי על זה כאן, ונדמה לי שההודעה פשוט נמחקה כי היא לא עלתה בכלל, ולא היה לי זמן לנסות שוב, ולמחרת הגיעה ה"נזיפה" של מעיין באופן כללי (לא אישית), אז הפסקתי לנסות, ונכנסתי לפורום של הורים לילדים, אבל לשם לא התחברתי בכלל. לא הכרתי שם אף אחת, ולמען האמת לא התאים לי הפורמט שכל אחת הכניסה תמונות וקיצקוצים על הילדים שלה (לא רק תינוקות) וקיבלה בחזרה קריאות עידוד של "איזה מאמי" וכו' וכפיים מכל הפורום. אז הבנתי שאם נגלוש לתחום הזה - אולי אנחנו עלולות לאבד את המטרה המרכזית - ואם כל אחת תאבד את עצמה כמו שקרה לי - אז באמת אנחנו עלולות להפוך לפורום הורים לילדים ב' - וזו לא המטרה. אז חשבתי על זה עוד והחלטתי לא להעלב, ולחלק איתכן בפורום את מה שאתן מסכימות להתחלק בו, למרות שיש עוד דברים שמציקים ושלא זה המקום בשבילם. ככה למשל אני מרגישה לגבי המשקל שלי אחרי הלידה, שנותרו לי עוד 12 ק"ג לרדת... ולמרות זאת לא הצלחתי להתחבר לפורום המרזות - זה היה מאיים מידי ובפרופורציות שגרמו לי להרגיש יותר גרוע עם עצמי במקום יותר טוב - אז פחות או יותר הפסקתי להשתתף שם (אפילו שהבנות היו מאד נחמדות - באמת). ועכשיו אין לי בכלל תמיכה בכל מה שנוגע למשקל ולצורה המעוותת שלי בכלל. אז לסיכום וכדי לא להעיק יותר מידי : הפורום הזה הוא הכי תומך ונחמד שמצאתי (
) אבל חסרים לי דברים שאם הייתי יכולה להתחלק בהם - כמו משקל, וילדים (טוב ורע - וגם שוויץ לפעמים - מה יש?). אני לא כ"כ סגורה על הפתרון שמתאים לדעתי - כי ברור לי שהפרופורציות והמינון חשובים כדי שלא נגלוש מהעיקר לתפל - אבל אני מסכימה לחלוטין שלי חסר. SORRY על ההשתפכות. צביה