השאלה : האם חומר יכול ליצור חשיבה ?
מתנצל על האריכות,אם תבהלי אולי תוכלי לקרא חלק או חלקים חלקים. חשוב לדעתי להבין ששום מדען מודרני לא ערך תצפית בהיווצרותה של מחשבה ולדעתי גם הדבר לא אפשרי. השאלה היא מהיא מחשבה . אני מעתיק את תשובתי לגולש אחר ולכן היא מופנת ללשון זכר (הוא אמר שהוא לא קורא מגילות) .השאלה מה היא מחשבה , אלא אם כן מדבר אתה על דבר אחר ולא על חשיבה,שהרי כשאתה חושב ,אכן יתכנו דברים רבים המתרחשים במוחך ,אך אלו הם לא החשיבה עצמה. לדעתי טוב יהיה נכון לנסות להסתכל בממוקד על מוסג החשיבה,לפני נושא המוח,כדי להבין יותר על מה מדברים . החשיבה שיש לך על תפוח למשל היא לא התהליך המקביל המתרחש במוחך(ולצורך העניין נשים כרגע בצד את השקפתך לגבי כיצד נוצרת המחשבה וכ"ו) אלא המחשבה עצמה היא דבר שמחוץ לזה. חשיבתך על מוסג התפוח היא לא הנוזל והתאים המסויימים במוח . החשיבה עצמה שלך,היא זו שרק אתה מסוגל להיתנסות בה ובאופן אישי לחלוטין והיא מתרחשת באופן שאתה בעצמיותך יכול להתנסות בה . המדען,חוקר המוח למשל ,לא יכול לצפות בהיווצרותה או התרחשותה של זו אלא רק בביוטיים והיבטים שלה , לא בהתנסות שלך שבה מופיע מוסג התפוח והמחשבה עליו . <אגב: בד"כ לצורך חקירתו והשלמתה הוא,המדען יצטרך לדעת -ממך- (אם נניח שאתה הנחקר במעבדתו) על התנסותך שלך במחשבותיך ואז תבוא משמעות להצלבתה של ידיעה זו עם ההתרשמות מהמידע המוחי והגופני הנחקר וכ"ו.> מוסג התפוח המופיע בחשיבתך,הוא דבר שאתה בלבד מסוגל לפגוש ולהכיר באפן ספציפי ואישי כי המוסג שבמחשבתך זהו איננו חומר של נוזל מוחי או דבר אחר. המוסג שמופיע בחשיבתך ,והחשיבה על התפוח היא לחלוטין לא הפעילות המוחית כשלעצמה, במלים אחרות -אין היא כשלעצמה חומר או אנרגיה ולכן לא יוכל שום מדען החוקר את תופעות החומר והאנרגיה בלבד להתחקות אחריה וליצפות בה. קשה לדעתי בימינו לתפוס את מוסג החשיבה בטהרתו,ולצורך כך חייבים לעשות איזושהי התבוננות במוסג באופן נקי ,לפני שדנים בו . הכרח הוא לדעתי ,כדי לנסות לתפוס במידה כלשהיא מהיא בכלל חשיבה,לדעת שאפשר לדון בנושא החשיבה בלי להתנגש עם מדע הנוירולוגיה ופיזיולוגית המוח. אם מציבים מול כל ניסיון כזה של דיון את הרעיון הקבני שלפיו בערך כך : " המוח מפריש מחשבות בערך כפי שהכבד מפריש מיצי עיכול" לא מבינים על מה מדברים. חייבים להתעלות מעל הרעיונות המטריליסטים המורגלים כדי ליצור התבוננות שתביאנו להכרה כלשהי של מוסג החשיבה והחשיבה שלנו. דוגמא נוספת : יש לך התרשמות מצבעו האדום של התפוח. ניתן כמדען לנסות לאתר את מקום הימצאו של הצבע האדום,אך בחקירה חומרית בלבד לא נאתרו,החקירה הזו החלה רק לאחר נסיונינו בחוויית האדום . הופעת הצבע האדום- זוהי התרחשות בה נפגשים גורמים שונים רבים כגלי אור חומר מוח אנחנו וכ"ו ,אך היכן הצבע האדום ?אם נחפשו על גבי התפוח -בלבד- לשווא, בגלי האור בלבד-לשווא,בעין-שלוא ,במוח- לשווא . היכן הוא ? בהתנסות הפנימית שלנו ,בנפש. רק משום כך החלה החקירה. יתכן והמילה נפש העלתה בך תרעומת אך דע שלא ניסיתי להחדירה כביכול למוסג ממוסגי המדע המודרני של חקר המוח,אלא רק באה מתוך נסיוני להסביר את הרעיון ומתוך זה לשאול האם אכן החשיבה זה מה שאנו מוצאים במוח ומה בעצם אנו מוצאים שם ? .ואם אני נשמע לך נאיווי או פשטני אנסה לבטא זאת כך : היכן במוחנו נמצא דבר אחד שהוא הצבע עצמו ?המוסג תפוח עצמו?היווצרות מחשבה כלשהיא כשלעצמה, זה לא שם ,לפחות לא מונח שם כאפשרי לתצפית ,ולגבי חשיבה כפי שאני מבין את המוסג,אין למדען החוקר בדרך הרגילה שום יכולת לצפות על החשיבה(לפחות לא של אדם אחר מלבדו) .כמובן שלדברים שאמרתי לגבי נפש וכ"ו לא יתכן שום ביסוס במדע המודרני , אך חשוב רק להבין שבאותן -התנסויות- עצמה(אשלייתיות או לא-זה כבר נושא נוסף) (של מחשבה או חווית צבע וכ"ו), לא ניתן לצפות,לא בהיווצרותן ולא בהתרחשותם,לפחות לא בתנאי מעבדה של חקר המוח או המדע המודרני או המקובל (וזו עובדה ולא הנחה פילוסופית). ד"א לגבי אי קיום מוח ואי קיום חשיבה או היפגעות חלק במוח.דווקא לגבי זה ידוע לי שכן נעשו צעדים,ונמצא שלמשל חלק שנחשב בעבר לאחסונו של זיכרון מסוים,משנפגע וא"כ השתקם נמצא כי הזיכרון שווא אל אותו האדם בלי שיהיה ניתן להסביר איך הזיכרון שב ומניין שב ואיך לא נעלם לעד כאשר נהרס(זמנית) החלק המדובר במוח. לגבי עצמיותך, הרי נאמר לי כאן שהמוח יוצר -לי- חוויות כאלה וכלה,או מוחך שלך יוצר זאת עבורך עבורך . אותו –אני- שלך שאתה מכיר בו ורק אתה יכול להכירו ולומר למשל-זהו העצמי שלי שהמוח(לצורך העניין-) מייצר עבורו מחשבות כאלו וכאלו,אותו עצמי הוא דבר שאתה בלבד יכול להתנסות בו האם אין אתה סבור שיש לך עצמי כזה (שמתנסה בכל מחשבותיך על נושא המוח או כל התנסויות חייך) ושהוא איננו נוזל מוח ? שהוא משהו שמעבר לזה ? אני סבור שלטענתך יתכן ו-גם העצמיות שלך ,אותו חלק זה שבו אתה אומר לעצמך –אני- ומתנסה בעצמיותך שלך בלבד,סבור אני שיתכן ולדעתך חלק זה לא רק שנוצר ע"י המוח אלא שהוא כשלעצמו המוח או חומר מוחי . אם צדקתי ואם אכן כך אתה סבור באמונה שלימה, אבקשך לשאול ולבחון האם באמת אתה סבור שכך הוא. שכל מה שקרוי עולם הנפש והעצמיות וכל עולם ההתנסות -שלך-, של האדם ושלך באופן הכי פרטי ואישי,שכל זה הוא למעשה חומר מוחי או נוזלי מוח ? שמה שקוראים -מישהו-,נפש של מישהו , זה למעשה נוזל מוח או תאי מוח ? האם כך אתה באמת סבור ? ובמידה ובאמת כך אתה סבור ,האם תחוש בנוח אם תיקרא בשם -נוזלי מוח-? , כלומר אם לדוגמא כך היה מקובל ושמך למשל היה ירון, האם היית חש נוח ושלם אם כך ששמך בפני אחרים יהיה "נוזל המוח של הגוף ששמו ירון" ?(אם נניח שזה לא נאמר בזלזול אלא בכבוד וכ"ו) האם היית חש נכון אם כך היה נהוג בין כל בני האדם ובייחוד כלפיך ? ואני שואל זאת ברצינות ולא בציניות או סרקאזם בכלל זה פשוט כדי לתת יותר דיוק לאופן שבו אתה רואה את הדברים
מתנצל על האריכות,אם תבהלי אולי תוכלי לקרא חלק או חלקים חלקים. חשוב לדעתי להבין ששום מדען מודרני לא ערך תצפית בהיווצרותה של מחשבה ולדעתי גם הדבר לא אפשרי. השאלה היא מהיא מחשבה . אני מעתיק את תשובתי לגולש אחר ולכן היא מופנת ללשון זכר (הוא אמר שהוא לא קורא מגילות) .השאלה מה היא מחשבה , אלא אם כן מדבר אתה על דבר אחר ולא על חשיבה,שהרי כשאתה חושב ,אכן יתכנו דברים רבים המתרחשים במוחך ,אך אלו הם לא החשיבה עצמה. לדעתי טוב יהיה נכון לנסות להסתכל בממוקד על מוסג החשיבה,לפני נושא המוח,כדי להבין יותר על מה מדברים . החשיבה שיש לך על תפוח למשל היא לא התהליך המקביל המתרחש במוחך(ולצורך העניין נשים כרגע בצד את השקפתך לגבי כיצד נוצרת המחשבה וכ"ו) אלא המחשבה עצמה היא דבר שמחוץ לזה. חשיבתך על מוסג התפוח היא לא הנוזל והתאים המסויימים במוח . החשיבה עצמה שלך,היא זו שרק אתה מסוגל להיתנסות בה ובאופן אישי לחלוטין והיא מתרחשת באופן שאתה בעצמיותך יכול להתנסות בה . המדען,חוקר המוח למשל ,לא יכול לצפות בהיווצרותה או התרחשותה של זו אלא רק בביוטיים והיבטים שלה , לא בהתנסות שלך שבה מופיע מוסג התפוח והמחשבה עליו . <אגב: בד"כ לצורך חקירתו והשלמתה הוא,המדען יצטרך לדעת -ממך- (אם נניח שאתה הנחקר במעבדתו) על התנסותך שלך במחשבותיך ואז תבוא משמעות להצלבתה של ידיעה זו עם ההתרשמות מהמידע המוחי והגופני הנחקר וכ"ו.> מוסג התפוח המופיע בחשיבתך,הוא דבר שאתה בלבד מסוגל לפגוש ולהכיר באפן ספציפי ואישי כי המוסג שבמחשבתך זהו איננו חומר של נוזל מוחי או דבר אחר. המוסג שמופיע בחשיבתך ,והחשיבה על התפוח היא לחלוטין לא הפעילות המוחית כשלעצמה, במלים אחרות -אין היא כשלעצמה חומר או אנרגיה ולכן לא יוכל שום מדען החוקר את תופעות החומר והאנרגיה בלבד להתחקות אחריה וליצפות בה. קשה לדעתי בימינו לתפוס את מוסג החשיבה בטהרתו,ולצורך כך חייבים לעשות איזושהי התבוננות במוסג באופן נקי ,לפני שדנים בו . הכרח הוא לדעתי ,כדי לנסות לתפוס במידה כלשהיא מהיא בכלל חשיבה,לדעת שאפשר לדון בנושא החשיבה בלי להתנגש עם מדע הנוירולוגיה ופיזיולוגית המוח. אם מציבים מול כל ניסיון כזה של דיון את הרעיון הקבני שלפיו בערך כך : " המוח מפריש מחשבות בערך כפי שהכבד מפריש מיצי עיכול" לא מבינים על מה מדברים. חייבים להתעלות מעל הרעיונות המטריליסטים המורגלים כדי ליצור התבוננות שתביאנו להכרה כלשהי של מוסג החשיבה והחשיבה שלנו. דוגמא נוספת : יש לך התרשמות מצבעו האדום של התפוח. ניתן כמדען לנסות לאתר את מקום הימצאו של הצבע האדום,אך בחקירה חומרית בלבד לא נאתרו,החקירה הזו החלה רק לאחר נסיונינו בחוויית האדום . הופעת הצבע האדום- זוהי התרחשות בה נפגשים גורמים שונים רבים כגלי אור חומר מוח אנחנו וכ"ו ,אך היכן הצבע האדום ?אם נחפשו על גבי התפוח -בלבד- לשווא, בגלי האור בלבד-לשווא,בעין-שלוא ,במוח- לשווא . היכן הוא ? בהתנסות הפנימית שלנו ,בנפש. רק משום כך החלה החקירה. יתכן והמילה נפש העלתה בך תרעומת אך דע שלא ניסיתי להחדירה כביכול למוסג ממוסגי המדע המודרני של חקר המוח,אלא רק באה מתוך נסיוני להסביר את הרעיון ומתוך זה לשאול האם אכן החשיבה זה מה שאנו מוצאים במוח ומה בעצם אנו מוצאים שם ? .ואם אני נשמע לך נאיווי או פשטני אנסה לבטא זאת כך : היכן במוחנו נמצא דבר אחד שהוא הצבע עצמו ?המוסג תפוח עצמו?היווצרות מחשבה כלשהיא כשלעצמה, זה לא שם ,לפחות לא מונח שם כאפשרי לתצפית ,ולגבי חשיבה כפי שאני מבין את המוסג,אין למדען החוקר בדרך הרגילה שום יכולת לצפות על החשיבה(לפחות לא של אדם אחר מלבדו) .כמובן שלדברים שאמרתי לגבי נפש וכ"ו לא יתכן שום ביסוס במדע המודרני , אך חשוב רק להבין שבאותן -התנסויות- עצמה(אשלייתיות או לא-זה כבר נושא נוסף) (של מחשבה או חווית צבע וכ"ו), לא ניתן לצפות,לא בהיווצרותן ולא בהתרחשותם,לפחות לא בתנאי מעבדה של חקר המוח או המדע המודרני או המקובל (וזו עובדה ולא הנחה פילוסופית). ד"א לגבי אי קיום מוח ואי קיום חשיבה או היפגעות חלק במוח.דווקא לגבי זה ידוע לי שכן נעשו צעדים,ונמצא שלמשל חלק שנחשב בעבר לאחסונו של זיכרון מסוים,משנפגע וא"כ השתקם נמצא כי הזיכרון שווא אל אותו האדם בלי שיהיה ניתן להסביר איך הזיכרון שב ומניין שב ואיך לא נעלם לעד כאשר נהרס(זמנית) החלק המדובר במוח. לגבי עצמיותך, הרי נאמר לי כאן שהמוח יוצר -לי- חוויות כאלה וכלה,או מוחך שלך יוצר זאת עבורך עבורך . אותו –אני- שלך שאתה מכיר בו ורק אתה יכול להכירו ולומר למשל-זהו העצמי שלי שהמוח(לצורך העניין-) מייצר עבורו מחשבות כאלו וכאלו,אותו עצמי הוא דבר שאתה בלבד יכול להתנסות בו האם אין אתה סבור שיש לך עצמי כזה (שמתנסה בכל מחשבותיך על נושא המוח או כל התנסויות חייך) ושהוא איננו נוזל מוח ? שהוא משהו שמעבר לזה ? אני סבור שלטענתך יתכן ו-גם העצמיות שלך ,אותו חלק זה שבו אתה אומר לעצמך –אני- ומתנסה בעצמיותך שלך בלבד,סבור אני שיתכן ולדעתך חלק זה לא רק שנוצר ע"י המוח אלא שהוא כשלעצמו המוח או חומר מוחי . אם צדקתי ואם אכן כך אתה סבור באמונה שלימה, אבקשך לשאול ולבחון האם באמת אתה סבור שכך הוא. שכל מה שקרוי עולם הנפש והעצמיות וכל עולם ההתנסות -שלך-, של האדם ושלך באופן הכי פרטי ואישי,שכל זה הוא למעשה חומר מוחי או נוזלי מוח ? שמה שקוראים -מישהו-,נפש של מישהו , זה למעשה נוזל מוח או תאי מוח ? האם כך אתה באמת סבור ? ובמידה ובאמת כך אתה סבור ,האם תחוש בנוח אם תיקרא בשם -נוזלי מוח-? , כלומר אם לדוגמא כך היה מקובל ושמך למשל היה ירון, האם היית חש נוח ושלם אם כך ששמך בפני אחרים יהיה "נוזל המוח של הגוף ששמו ירון" ?(אם נניח שזה לא נאמר בזלזול אלא בכבוד וכ"ו) האם היית חש נכון אם כך היה נהוג בין כל בני האדם ובייחוד כלפיך ? ואני שואל זאת ברצינות ולא בציניות או סרקאזם בכלל זה פשוט כדי לתת יותר דיוק לאופן שבו אתה רואה את הדברים