קראתם לי? אז אני גרה בניו יורק...
60000 לשנה נשמע הרבה, בטח אם ממירים לשקלים, אבל בתכלס זה ממש לא.
אחרי מסים וכו' - לא נשאר כל-כך הרבה להוצאות שוטפות כל חודש.
למרות שיש איזו אשליה שארה"ב זולה יותר מישראל - זה ממש לא המצב בניו יורק.
אני עברתי לפה לפני שנה ככה שאני יכולה להשוות.
אני גרה במנהטן, והמחירים של הדיור יקרים בצורה לא סבירה (ואני התבכיינתי הרבה על מחירי הדיור בתל-אביב).
ולכן, רוב הצעירים גרים בקווינס או בברוקלין עם שותפים ומוציאים כ-1500 דולר על שכר דירה בשביל דירות סבירות (כן, יש כאלה שמוציאים פחות, אבל זה באיזורים מפוקפקים או בדירות במצב ירוד, או שהדירות רחוקות מאוד מכל דבר, ולדעתי לפי הרקע שלך לא תרצה לגור בהן או שההורים שלך לא ירצו שתגור בהן).
אני מבשלת לעצמי ומשלמת הרבה יותר על מצרכים מבתל אביב (הסופרים בניו יורק יקרים, ובמנהטן יקרים במיוחד!). אם רוצים לצאת לאכול או להזמין משלוח ממסעדות סבבה - זה יותר יקר מבתל אביב (לא מדברת על ג'אנק פוד).
אני משלמת הרבה יותר על תקשורת ואינטרנט (סלולארי למשל עולה 60דולר בחודש לתוכנית ששילמתי עליה 40ש"ח בישראל).
עוד משהו שאתה לא לוקח בחשבון זה הוצאות בריאות. אני לא יודעת אם בתור סטודנט לתואר ראשון יהיה לך אפשרות לרכוש ביטוח דרך האונבירסיטה, אבל אם תצטרך לקנות ביטוח באופן עצמאי - זה עניין של מאות דולרים בחודש. וכל ביקור אצל הרופא וכל בדיקה (אם הם לא מכוסים או מכוסים חלקית) - זה עניין של מאות דולרים. ואלה לא דברים שאפשר לצפות.
אם אתה מתכנן להחזיק רכב - אז למרות שהדלק והרכב עצמו זולים יותר מבישראל - חניה בניו יורק זה סרט רע. מקום חניה במנהטן עולה 600-700 דולר לחודש, וחניונים עולים 40דולר לערב למקרה שבא לך לצאת לאנשהו.
אה והביטוח יעלה לך מלא כסף בהתחלה, כי אתה נהג צעיר, ואין לך היסטוריה.
אני לא טיפוס של מותרות, לא קונה מותגים, מבשלת לעצמי ברוב הימים וכו', ועדיין ההוצאות שלי גבוהות משמעותית מהסכום החודשי שהקצבת לעצמך, שלא לדבר על זה שכמעט בלתי אפשרי לחסוך משהו מהסכום הזה. בטח לא מעל 1000 דולר בחודש בשביל להחזיר את הריבית של הלוואת הסטודנט.
בנוסף, אני מניחה שתרצה קצת לצאת, קצת לבלות, אולי לראות איזה מופע בברודווי פעם ב. כל הדברים האלה מאוד יקרים. 18 דולר לקוקטייל במנהטן זה מחיר סביר. כרטיסים במקום סבבה (לא הכי יקרים) הם באיזור ה-80 דולר למופעים הלא ממש מבוקשים (ו-150 למופעים המבוקשים).
אם במקרה תרצה לטוס לבקר בארץ בקיץ, או לצאת לחופש (אפילו רק פעם בשנה) - תוסיף כמה אלפי דולרים טובים לחישוב.
אז לשאלתך - כן, אפשר לחיות מפחות מ-60000 לשנה, ואני מכירה הרבה אנשים שחיים פה ככה.
אבל השאלה היא התואר הראשון בארה"ב שווה את זה, ואם אתה רוצה לחיות מאוד בצניעות ולמנוע מעצמך הרבה (אחרי שאתה רגיל לרמת חיים אחרת לגמרי, מדבריך).
אם ההורים שלך מעוניינים לממן את הסיפור - שיהיה בכיף. באמת. כשיש כסף - החיים בניו יורק מאוד יפים (ולא רק בניו יורק, אבל בערים הגדולות יש יותר פיתויים לבזבז
).
לדעתי - תעשה תואר בארץ (הזכרת כלכלה למשל - אז באחת האונבירסיטאות המובילות, לא במכללת שקר-כלשהו), תצבור קצת נסיון ואז תגיע ל-MBA בארה"ב. אני מכירה כמה אנשים שעשו את המסלול הזה, כולל MBA במוסדות המובילים בארה"ב. בתואר השני (יותר מבתואר הראשון) מה שחשוב הוא המינגלינג ויצירת הקשרים. התואר השני הוא יותר מרוכז, יותר קצר ויותר זול וממה שהחברים שלי אומרים - רק התואר השני (ולא התואר הראשון) מהווה מקפצה אמיתית למציאת עבודה בעלת הכנסה גבוהה, כי היום לא ממש סופרים בעלי תואר ראשון בלבד (גם אם הוא מוורטון).
שיהיה בהצלחה!