תואר שני במשפטים לחסרי תואר 1?

עריכת דין שלא לתואר

שלום לכולם רציתי לדעת אם יש אפשרות כזו לבצי הסבה מקצועית לעסוק במשפט / עריכת דין עם לימודים שלא לתואר ראשון? יש דבר כזה בכלל? שמעתי שיש אפשרות לקחת קורסים במסגרת אחרת שלא לתואר לעבור מבחנים ולעסוק ב"דברים קטנים" כמו סגירת חוזי דירות או משהו בסגנון מישהו יודע משהו על כך? תודה
 

BlackUnicorn

New member
יש תואר בבר אילן למשפטנים בלבד

מהתואר הזה אי אפשר לגשת לבחינות לשכה, כלומר אי אפשר לעבוד אח"כ כעורכי דין אלא רק להיות משפטנים. במילים אחרות - אפשר רק לתת ייעוץ משפטי אבל אי אפשר לייצג לדוגמא. זו המסגרת היחידה שאני מכירה. חייבת להיות איזושהי תעודה - או של משפטן (כדי לתת ייעוץ וחוו"ד משפטית) או של עו"ד (כדי לעבוד כעו"ד לכל דבר ועניין).
 
תשובה:

לא ממש הבנתי את שאלתך, בכל מקרה עפ"י המצב החוקי, לא תוכלי לעסוק בעריכת דין (בייצוג, בחתימה על הסכמים ו/או בייעוץ) אם לא הוסמכת ע"י לשכת עו"ד.
 

shno

New member
יש להבדיל בין לימודים לבין עיסוק

ניתן כמובן ללמוד משפטים מבלי לעסוק אח"כ בעריכת דין - ללמוד את התואר ככל תואר אחר, מבלי לגשת להתמחות ולבחינות הלשכה לאחר מכן. לגבי עיסוק במשפטים - יש לשים לב לחוק הקובע את ייחוד המקצוע, כלומר רוב רובם של תחומי העיסוק שבהם עוסק עו"ד - הם ייחודיים ומי שאינו עו"ד אסור לו עפ"י חוק לעסוק בהם. מעט מאוד תחומי עיסוק בתחום המשפט פתוחים בפני משפטנים שאינם עו"דים. ר' סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין: "הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות: (1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית; (2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני — משרד ההוצאה לפועל; לשכת רישום הקרקעות; הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג– 1952; רשם החברות; רשם השותפויות; רשם האגודות השיתופיות; רשם הפטנטים והמדגמים; רשם סימני המסחר; פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה; המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט–1949; מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט–1949. (3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה; (4) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים."
 
אם הבנתי אתכם נכון

אז כדי ללמוד משפטים בין אם לעבור את הבחינות של הלשכה ולהיות עו"ד לכל דבר או לא לגשת לבחינות הלשכה ולהיות משפטנית בלבד ולתת יעוץ מבלי לייצג אני צריכה ללמוד תואר שזה 3 שנים נכון?
 

שמשחורה

New member
לא בדיוק...

צריך להיות עו"ד בשביל לספק ייעוץ משפטי. אדם עם תואר ראשון לא רשאי לספק ייעוץ משפטי, למיטב ידיעתי.
 

21פנאן

New member
עצה..

אני מסיימת השנה לימודי תואר ראשון במדעי המדינה ומתלבטת לגבי ההמשך...אחת האופציות היא התואר בבר אילן למשפטנים...הפחד היחידי שלי הוא שהתואר יהיה לי מעניין אבל פרקטית לא יתן לי כלום...מנסיונכם....התואר הוא פרקטי למציאת עבודה?
 

shno

New member
אני לא מכיר את התואר

אבל אם הכוונה לתואר הזה, נראה לי שזה תואר "העשרה" ולא יותר מזה, למי שממילא רוצה/צריך לעשות תואר שני (עובדי מדינה או חברות ציבוריות שמקבלים תגמול אם יש להם תואר שני) ורוצה לקבל העשרה מתחומים אחרים. מבחינה פרקטית - לא נראה לי שהתואר הזה נותן משהו מעבר לתוספת למשכורת (שוב, במקומות שבהם מתגמלים על לימודי תואר שני) וקצת השכלה והבנה בתחום המשפטי.
 
בתור מישהו שלמד מדעי המדינה, ואח"כ חשב

ללמוד תואר שני במשפטים, לדעתי זה ממש מיותר. אלא אם כן, את יודעת שאת תהני בלימודים. כלכלית - ממש לא נראה לי. בפועל, הבנתי שעדיף לא לעשות קיצורי דרך ועשיתי תואר במשפטים.
 

liadmc

New member
תואר ראשון או תואר שני

שלום לכולם, חלום חיי, מאז אני זוכר את עצמי, היה להיות עו"ד. עוד כילד הסתובבתי עם מזוודה ובתוכה מסמכים ומדמה עצמי לעו"ד. אבל מה? רצה הגורל (או אני, בעצם) ואני כיום רו"ח. מקצוע מתיש, סוחט ותובעני, מנטלית ופיסית כאחד. לשמחתי הרבה (ולפעמים גם לצערי) במקום לטייל בעולם אחרי השירות הצבאי התחלתי מיד את הלימודים. כך שכיום אני בעל תואר ראשון במנהל עסקים וגם רואה חשבון צעיר (עוד לא בן 27). שורה תחתונה: עוד כוחי במותניי. עודני צעיר ויכול ללמוד (ורוצה). ההתחבטות היא בין לימודי תואר ראשון במשפט לבין תואר שני. ידוע לי כי בתום לימודי התואר השני לא אהיה רשאי לעסוק במקצוע עריכת הדין גרידא. נשאלת אפוא השאלה, מה עושה מי שיש לו תואר שני במשפטים? כפי שכתבתי בתחילת דבריי, חלום חיי הוא להיות עו"ד, ולא אכפת לי אם השוק רווי או לא. ה"אני מאמין" שלי הוא שחובת ההוכחה היא עליי, היינו אם אני אהיה טוב מספיק במה שאעסוק בו, אין סיבה שלא אקצור את הפירות, שוק רווי או לא. עם זאת, לאחר לימודים כה מתישים לקראת התואר הראשון ולימודי החשבונאות במסלול משולב, ובנוסף לכך תקופת התמחות של שנתיים, אני לא בטוח שיש בי הרצון לעבור שוב תקופת התמחות (אגב, מה משכה? שנה או שנה וחצי?). האם אצטרך "ליפול" בשכר ולהתחיל בשכ"ע של מתמחה, למרות העובדה שיש לי כבר תואר ראשון אחד ולימודי תעודה בראיית חשבון? כי אם כן זה נשמע לי קצת הזוי לחזור בחזרה למשכורת של 4,000 ש"ח לחודש. כמו שאתם בודאי מבחינים, רצון - יש. בלבול - עוד יותר. אנא עזרו לי להחליט. ושאלה נוספת - האם יש מוסד אקדמי בארץ הידוע ברמה הגבוהה של לימודי המשפטים בו? תודה רבה.
 
תשובה:

א. ההתמחות כרגע עומדת על שנה, אבל היא צפויה לעלות. ב. לגבי שכר מינימום - כן, תצורך לחזור למשכורת "רעב", למרות שישנם מספר מצומצם של משרדים שמציעים קצת יותר (6,500 - 7,000 ש"ח). ג. תואר שני לא ייתן לך הרבה מבחינה כלכלית, אולי יפתח אופקיך ותרחיב ידיעותייך. אבל לא מעבר לכך.
 

liadmc

New member
תודה, אבל

"בתכל'ס" לא הבנתי מהו באמת ההבדל בין מי שיש לו תואר ראשון במשפט, לבין מי שיש לו תואר שני, לבד מן העובדה שבעלי תואר שני אינם מוסמכים לעסוק בעריכת דין. נשאלת אפוא השאלה, מה אוכל לעשות עם תואר שני (חוץ מאשר להרחיב את אופקיי)? לא נשמע לי הגיוני בעליל, ללמוד לתואר כלשהו רק כדי להוסיף עוד שורה ברזומה. לא? תודה רבה
 

shno

New member
אם אתה רוצה להיות עו"ד - לך תהיה עו"ד!

לך, למד תואר ראשון במשפטים, עשה התמחות של שנה (או יותר, סביר להניח שבקרוב תקופת ההתמחות תתארך לכדי שנה וחצי), גש לבחינות הלשכה - ותהיה עו"ד. אם זה משהו שאתה רוצה, שום דבר לא צריך לעמוד בדרכך. תואר שני במשפטים לא מקנה לך שום אפשרות לעסוק בעבודה משפטית. התואר הזה, כפי שכתבתי בהודעה אחרת כאן למעלה, יקנה לך הרחבת אופקים ועוד שורה ברזומה למקרה שמקום העבודה מתגמל על תואר שני. מבחינה פרקטית - אין לו שום ערך. אגב, לגבי שכר מתמחה - אני מציע לך ללכת להתמחות בגוף ציבורי (משרד ממשלתי, חברה ממשלתית) שאז, גם אם אתה מתמחה, השכר שלך נקבע לפי הקריטריונים המנחים בקביעת שכר בשירות הציבורי - כלומר כרו"ח, עם תואר ראשון נוסף במשפטים, סביר להניח שתרוויח יותר ממתמחה אחר באותו מקום שיש לו "רק" תואר ראשון במשפטים. לגבי מוסד אקדמי - צא מנקודת הנחה שרוב הסטודנטים ימליצו לך על מוסד הלימודים בו למדו, כך שממש אי אפשר לקבל תשובה אובייקטיבית לגבי מוסד מומלץ. לכל מוסד יש את היתרונות והחסרונות שלו, ובסופו של דבר מכולם יוצאים בוגרי משפטים ועורכי דין. אני למדתי באונ' ת"א. מכיוון שלא למדתי בשום מקום אחר - אני לא יודע אם הפקולטה למשפטים באת"א טובה יותר ממקומות אחרים. רמת הלימודים גבוה, שכר הלימוד שפוי (ביחס למכללות) והתואר נמשך 3 וחצי שני, כבכל אוניברסיטה, בניגוד לרוב המכללות בהן התואר נמשך 4 שנים (ולעיתים התואר נלמד במסלול משולב עם תואר נוסף, מה שלדעתי מיותר לחלוטין מבחינתך). עלה והצלח, ואל תוותר על חלום חייך רק בגלל technitalities כמו שכר במהלך תקופה מוגבלת (אני מניח, ואולי אני טועה, שלא רק שאתה צעיר, אלא שגם אינך בעל משפחה, מה שאומר שאתה יכול להרשות לעצמך יותר בקלות לרדת ברמת ההשתכרות למשך שנה, לעומת בעל משפחה וילדים. שוב, זו הנחה בלבד לאור גילך שאינה מבוססת על דבר למעט ניחוש - ותקן אותי אם אני טועה).
 

liadmc

New member
תודה רבה

לא. אתה לא טועה. אני אינני בעל משפחה. ראה כשהתחלתי אני את ההתמחות שלי בראיית חשבון, השתכרתי סך של 3,500 ש"ח. כיום, כפי שאתה בודאי יכול לתאר לעצמך, אני מקבל קצת יותר. מטרידה אותי המחשבה שאחרי שבעת מדורי הגיהנום שעברתי בלימודי החשבונאות, אצטרך לשוב להשתכר שכר כה נמוך, משל הייתי סטודנט שמנסה "לגרד" קמת מזומנים בעבודת מלצרות (מבלי לפגוע בכבודו של איש. גם אני מלצרתי). בכל מקרה, בטוחני כי אגשים לבסוף את חלומי ואהפוך להיות עו"ד, גם במחיר "התקפלות" וחזרה לשכר מינימום לתקופה קצובה. שאלה לי נוספת אליך, מאחר ואינני רוצה לזנוח את מקצוע ראיית החשבון, אך מעדיף (כפי שזה נראה עכשיו) לעסוק בעריכת דין גרידא, הרי שהייתי מעונין לשלב בין שני העולמות. האם בחירת מסלול ההתמחות נערכת כבר בשלב הלימודים, או שמא יש להמתין עד לסיומם ורק אז להתמחות בנישה ספציפית באחד המשרדים (כי אני הייתי מעונין להתמחות בדיני חברות / תאגידים, לעסוק אולי אף בפירוק חברות וכיו"ב). אודה לך על תשובתך
 

shno

New member
השילוב אפשרי

לגבי תחום ההתמחות - תחום ההתמחות שלך כעו"ד נגזר בד"כ ממקום ההתמחות שלך. אם תלך להתמחות במשרד שעוסק בדיני משפחה - מטבע הדברים לא יהיה לך ידע מעשי בדיני חברות ויקשה עליך להתחיל לעסוק בתחום שאינו דיני משפחה לאחר קבלת הרישיון (אלא אם תתקבל למקום עבודה שיהיה מוכן להכשיר אותך לתחום חדש מאפס). מבחינת השילוב של תחום ראיית החשבון ותחום המשפטים - אתה יכול כמובן לפנות לאחד מהמשרדים המסחריים - הגדולים או הקטנים - ולהתמחות אצלם בתחום המסחרי (דיני תאגידים, הקמה וליווי של חברות, הסכמים מסחריים, פירוקים, מיזוגים, רכישות, השקעות וכד'). אתה יכול גם לנסות להתקבל להתמחות (בהנחה שהם מעסיקים מתמחים למשפטים) באחת מפירמות ראיית החשבון הגדולות - שמעסיקות עו"דים במחלקות שונות שעושים עבודה שמשיקה בין התחום המשפטי לתחום החשבונאי. ושוב, אני מזכיר את אפשרות ההתמחות/עבודה במשרד ממשלתי או גוף ממשלתי (הרשות להגבלים עסקיים, יחידות שונות של משרד האוצר, בנק ישראל וכו' וכו'), בבנקים, בבתי השקעות - מגוון האפשרויות שיש לך לתעסוקה כעו"ד שמשלבות בין שני המקצועות שיהיו לך הוא רחב מאוד (ובמשרדים הגדולים ובפירמות הגדולות ובמקומות העבודה "הנחשקים" לרוב אתה תהיה בעל עדיפות כעו"ד ורו"ח על פני מי שהם "רק" עו"דים).
 
SHNO - אני מסכים איתך לחלוטין, אבל בקשר

למשרד העוסק בדיני משפחה, יש מצב לא מבוטל שהוא יצטרך לעסוק גם בדיני חברות. (נכון, שזה בטל בשישים לעומת משרדים מסחריים, אבל הסיכוי עדיין קיים..)
 

shno

New member
הכוונה הייתה לעיקר העיסוק

גם אני, עמוק מעיסוקי בתחום החברות, העסקי-מסחרי וההי-טק, עושה פה ושם דברים הנוגעים לדיני עבודה או למקרקעין. אבל זה באמת בטל בשישים - זה לא משהו שאני יכול ללכת איתו למשרד שעוסק בדיני עבודה למשל ולהגיד "שמעו, יש לי ניסיון בדיני עבודה".
 
למעלה