אם אתה רוצה להיות עו"ד - לך תהיה עו"ד!
לך, למד תואר ראשון במשפטים, עשה התמחות של שנה (או יותר, סביר להניח שבקרוב תקופת ההתמחות תתארך לכדי שנה וחצי), גש לבחינות הלשכה - ותהיה עו"ד. אם זה משהו שאתה רוצה, שום דבר לא צריך לעמוד בדרכך. תואר שני במשפטים לא מקנה לך שום אפשרות לעסוק בעבודה משפטית. התואר הזה, כפי שכתבתי בהודעה אחרת כאן למעלה, יקנה לך הרחבת אופקים ועוד שורה ברזומה למקרה שמקום העבודה מתגמל על תואר שני. מבחינה פרקטית - אין לו שום ערך. אגב, לגבי שכר מתמחה - אני מציע לך ללכת להתמחות בגוף ציבורי (משרד ממשלתי, חברה ממשלתית) שאז, גם אם אתה מתמחה, השכר שלך נקבע לפי הקריטריונים המנחים בקביעת שכר בשירות הציבורי - כלומר כרו"ח, עם תואר ראשון נוסף במשפטים, סביר להניח שתרוויח יותר ממתמחה אחר באותו מקום שיש לו "רק" תואר ראשון במשפטים. לגבי מוסד אקדמי - צא מנקודת הנחה שרוב הסטודנטים ימליצו לך על מוסד הלימודים בו למדו, כך שממש אי אפשר לקבל תשובה אובייקטיבית לגבי מוסד מומלץ. לכל מוסד יש את היתרונות והחסרונות שלו, ובסופו של דבר מכולם יוצאים בוגרי משפטים ועורכי דין. אני למדתי באונ' ת"א. מכיוון שלא למדתי בשום מקום אחר - אני לא יודע אם הפקולטה למשפטים באת"א טובה יותר ממקומות אחרים. רמת הלימודים גבוה, שכר הלימוד שפוי (ביחס למכללות) והתואר נמשך 3 וחצי שני, כבכל אוניברסיטה, בניגוד לרוב המכללות בהן התואר נמשך 4 שנים (ולעיתים התואר נלמד במסלול משולב עם תואר נוסף, מה שלדעתי מיותר לחלוטין מבחינתך). עלה והצלח, ואל תוותר על חלום חייך רק בגלל technitalities כמו שכר במהלך תקופה מוגבלת (אני מניח, ואולי אני טועה, שלא רק שאתה צעיר, אלא שגם אינך בעל משפחה, מה שאומר שאתה יכול להרשות לעצמך יותר בקלות לרדת ברמת ההשתכרות למשך שנה, לעומת בעל משפחה וילדים. שוב, זו הנחה בלבד לאור גילך שאינה מבוססת על דבר למעט ניחוש - ותקן אותי אם אני טועה).
