קצת סדר בראשי פרקים
מכוני הכושר הם כר פורה לשפע מיתוסים ו"שיטות" שאינן מבוססות מדעית ואמפירית.
קצרה היריעה מלפרט, הנה רק כמה נקודות שעלו כאן:
1. תוספי מזון: מיותר לצרוך תוספי מזון, אלא אם מתעורר חשש לחסר תזונתי פתולוגי. כל שאר הטיעונים נועדו לקדם את התעשייה האדירה הזו מתוך הנחת היסוד "לא מועיל, לא מזיק".
2. קראטין:
א) קראטין הוא לא יותר ממרכיב אנרגנטי טבעי המסונטז בגופינו וקיים כקראטין פוספט בתאי השריר, שם הוא משמש לייצור ATP (אדנוזין טרי פוספט) -- המקור האנרגטי הסופי והטהור הזמין לתאי גופנו. תוספת קראטין יכולה בעיקר להועיל לביצועי כוח בעצימות גבוהה-בינונית (10-120 שניות).
ב) פגיעה בביצועי ספורט אירוביים מתרחשת כתוצאה מתוספת משקל גוף הנובעת מספיחת מים שברובה עם תחילת "העמסת" קראטין (שבוע-שבועיים ראשונים). קראטין *אינו רקמה חיה* מכל סוג שהוא, ולכן אינו צורך אנרגיה. נפח השריר עולה מספיחת נוזלים נוספים אל תאיו ולא מהיפרטרופיה מיופיברילית (גדילה חלבונית). אגב, לא כל המתאמנים מגיבים כך, ולעתים אין שיפור או שינוי כלל.
3. ירידה במשקל: בפשטות, היא מאזן אנרגטי שלילי -- חסר קלורי. הומאוסטזיס (איזון) לא ייתכן אם גורעים מהצריכה הקלורית לה זקוק הגוף כדי לשמרו. כלומר, תיאורטית, אם הירידה במשקל פסקה -- האדם אוכל כל צורכו ולא מחסיר מגופו דבר. חוק שימור האנרגיה. סוף פסוק. מחקרים מוכיחים שגם מעקב עצמי אינו יעיל ואנו "מרמים" אף אם נערך לכאורה תיעוד שיטתי. בפועל, העסק פחות פשוט ויש לשאוף ככל האפשר שלא להרעיב למוות את המבקשים לרדת במשקלם. בקצרה, חייבים להקפיד על צריכת חלבונים מוגברת (בהתאם לשיטת PSMF) ויש להמשיך ולצרוך לפחות את האנרגיה הנדרשת ל-resting metabolic rate) RMR), ולא לרדת מכמות זו, אחרת יקומו עלינו שלל מנגנוני הגנה רבי עוצמה השמורים לעתות רעב. כמו כן, לאחר הירידה הראשונית הרציפה יש לנקוט בהפוגות, שיטת "זיגזג", ולא התהליך ייעצר בחריקת בלמים צורמת; זוהי הסטגנציה המפורסמת שחווה כל אדם שזכה לירידה חדה במשקל בשבועות-חודשים הראשונים, כשלאחריהם הגוף ממאן לרדת עוד ממשמניו ויעדיף למסמס בששון את שריריו.
4. מכון כושר: לא הכרחי. אין שום דבר מיסטי בציוד הקיים במכוני כושר. משקולות חופשיות ומשקל גוף ישיגו את התוצאות הטובות ביותר, זאת משום שאמצעים אלו מאלצים בחירה בתרגילים רב-מפרקיים בסיסיים ופונקציונליים. כמובן שישנם תרגילים המצריכים ספוטר או רכישת/בניית ציוד (ספסל יחד עם כלוב או מעמד סקווט/לחיצת ספסל). ככלל: עדיף להתאמן בתוכניות באוריינטציית פאוור-ליפטינג; ועדיפה תכנית אימון גוף מלא ל-MMA (פעמיים בשבוע) ולירידה במשקל (3-2 בשבוע, בעצימות משתנה). אימון הכוח הוא אמצעי ולא מטרה, ל-MMA או להורדה במשקל.
5. צריכת חלבון: 1.8 ג' לקילו. יש שיטענו יותר ויש שיטענו פחות, זהו הממוצע. בניגוד למיתוס הידוע, *אין מגבלת עיכול של 40-30 ג' חלבון*, הגורם המגביל הוא זמן העיכול האיטי שלא מאפשר ספיגה מהירה של הכמות שנצרכה באכילה; אלא שכמות מופרזת לרוב מיותרת וגופינו ימיר עודפים לצורכי אנרגיה ולא לתהליכים אנבוליים נחוצים.
6. נזק כלייתי: במחקרים שהתפרסמו עד היום לא נמצאה זיקה ממשית בין פתולוגיה כלייתית וצריכה מוגברת של קראטין או חלבונים באדם בריא. לעומת זאת, ליקויים תפקודיים קיימים אכן יחשפו בתנאים של צריכה מוגברת.
יסלחו לי מאמני הכושר על ההכללה, אך רובם אינם כשירים לאמן או להשיא עצה כשמשענתם היא אותו קורס מדריכים בסיסי או נסיונם האישי ואין בלתם. זה סוד גלוי בתעשייה.
