תועלת פסיכולוגית והרהורים על גמילה

[טלי12345]

השיקור לא נפתח

אני אוהבת את הגישה ההגיונית והאמיתי שלך. הקושי שלי מאד רגשי . קשה לי עם ההנקה וקשה לי עם המחשבה על להפסיק.

 

[דלית 3]

יש בעיה לפתוח את הקישור.

ההודעה הראשונה היתה תחת הכותרת "התינוקת שלי גדולה..." בנושא ההחלטה של שקד להראות סימני גמילה מחיתולים בגיל שנה ו-9 חודשים. בהמשך כתבתי את זה: מאיפה זה בא? התלבטות שלי ... בסופו של דבר, מה שכתבתי זה רוב מהומה על לא מאומה. זה בא ממקום אחר שבו אני מתלבטת מזה זמן - אולי האמהות היותר ותיקות יבינו. וגם הטריות - למרות שעם הגדולה אני זוכרת ששמחתי עם כל סימן של "התבגרות" שהנה, הילדה שלי כבר גדולה. יש לי הרגשה שאני לא נותנת לה לגדול - יכול להיות? מעין הרגשה כזאת שככל שגוברת בי ההכרה שהיא התינוקת האחרונה שלי כך אני רוצה לשמור אותה כ"תינוקת". לא אכפת לי חיתולים, לא אכפת לי לקום בלילה - רק שתישאר קטנה. יכול להיות שאני משדרת לה משהו "רע"? יכול להיות שזו עוד דרך שלה להגיד לי "אמא אל תעצרי אותי"? ואולי זו סתם הרגשה רעה שרובצת לי על המצפון ולא מוצדקת? מה דעתכן?

 

[לאה_מ]

מהיכרותי עם שקד (וגם עם דנה ועדי)

היא תחליט מה מתאים לה ומתי. אני מבינה מאד את ההרגשה שלך, אבל לא חושבת שאת עושה משהו לא טוב

 

[דלית 3]

תודה ../images/Emo140.gif

זה היה להראות לטלי דוגמה שיש אפילו רגשות רחוקים עד כדי כך ...

 

[לאה_מ]

זה שלאמא נמאס זה לא "רק"!

טלי יקרה, את באמת חושבת שלרצונות ולצרכים שלך אין משקל? את חושבת שמאז שדקל נולד את הפכת לנטולת חשיבות? למכונה שכל מטרתה היא לשרת את הצרכים שלו? אני חושבת שהרצונות שלך חשובים ומשמעותיים. כמו שכבר כתבתי כאן פעם, האיזון בין הצרכים שלנו לצרכים של הילדים הולך ומקבל פנים אחרות ככל שהילדים גדלים. בעוד שאת תתפני להניק תינוק בן יומו מיד, את בהחלט יכולה ללכת לשרותים לפני שאת מניקה תינוק בן שנה, ובהחלט יכולה לקבוע עבור פעוט בן שנתיים שלא נוח לך להניק מחוץ לבית. סיפרתי גם שאצלנו באיזשהו מקום גיליתי שיש מיתאם בין הצרכים שלי לבין היכולת של אורי להכיל אותם, כך שזה באמת הלך טוב, ואיפשר לנו להמשיך להנות מההנקה. אני מציעה לך להסתכל על עצמך, להתבונן לתוך עצמך ולשאול את עצמך מה את רוצה באמת. כשתדעי מה התשובה אני חושבת שזה יהיה נכון לפעול כדי להגשים את הרצון שלך. הרי לא מדובר על זה שתחליטי שאת רוצה להפסיק להניק וממחר לא תניקי יותר - האיזון בין הצרכים שלך ושל דקל יתבטא בכל מקרה בהדרגתיות הגמילה. אם תחליטי, שמה שאת רוצה הוא להמשיך להניק אבל בתנאים שלך, אני בטוחה שתגלי בסופו של דבר שהפעוט שלך יודע להכיל גם את הצרכים שלך. ולגבי הפטריה - אין לי מושג...

 

[טלי12345]

לרצונות שלי בהחלט יש משקל

רגשית קשה לי להשלים עם המחשבה של הפסקת הנקה . זה סוג של נטישה. סוג של משהו שאפשר לעשות את המקסימום עבור מישהו ולא לעשות. ואז שאלתי את עצמי, הרי זה לא נמשך לעד. מתישהוא מפסיקים , לא? הקושי עם דקל הוא שההנקות אמנם יש רק שתיים, אבל הן נשמכות תמיד מעל לשעה ואני מרגישה שזה מוציא לי את הנשמה וזה יותר מדי בשבילי. אני מנסה להגיד לו שדי אבל הוא בוכה וצורח ומשתולל ולא מוכן לקבל את זה. אז היה שלב שאמרתי:כנראה הוא צריך את ההנקה הממושכת הזו (וזה לא שהוא ילד שלא מחובק ואהוב חו"ח) אבל נגמר לי הכוח לזה. יש ימים שזה כמעט שעתיים.

 

[לאה_מ]

אני מבינה אותך ../images/Emo24.gif

אני מאד מקווה שהגמילה אצלנו תבוא מיזמתו של אורי. אבל אני לא יכולה להיות בטוחה שכך זה יהיה. ואני יודעת שאם אני, בשלב כלשהו, ארגיש שדי, שמספיק, שההנקה מעיקה עלי, שאין לי כח לזה - אני חושבת שיהיה נכון לעשות שינוי (לגמול לגמרי או כל שינוי אחר, לפי מה שיתאים לשנינו באותו מועד). שוב, הנקה היא טנגו לשניים. גם את שותפה בריקוד הזה, ולא רוקדים בלי רצון לרקוד. בטח לא עם פעוט בגילו של דקל. זה בסדר לוותר על רצון שלך לטובתו, משום שאת סבורה שהוא זקוק לזה, אבל בהחלט יכול להיות מצב שבו תחשבי שהצורך שלך גובר על שלו, והמחשבה הזו היא לגיטימית לחלוטין. לאור מה שאת מתארת, אני חושבת שכדאי לך לנסות לעשות אחת משתיים - או לקצר את ההנקות (אגב, גם אצלנו הן לא קצרות, אבל לא נמשכות שעתיים - יותר בכיוון של 20 דקות), או להוריד אחת מהן לחלוטין. אני לא יודעת מה עדיף לשניכם - תצטרכי לחשוב עם עצמך, ולראות גם מה מתאים לדקל. אולי ננסה לחשוב יחד? רוצה את עזרתנו בעניין הזה?

 

[טלי12345]

אשמח מאד לקבל עזרה

אם הן היו רק 20 דקות היה לי הרבה יותר קל. ניסיתי ללכת על הצעות שקיבלתי כמו"כשהשעון מצלצל" מפסיקים לינוק וכולי , אבל זה פשוט לא עובד

 

[לאה_מ]

מה עם שיחה מקדימה?

תסבירי לו שזה ארוך לך מדי, שקשה לך שהוא יונק כל כך הרבה זמן, שאת מרגישה שאת רוצה להפסיק להניק בגלל שההנקות ארוכות כל כך, ושאת מציעה שתנסו יחד למצוא דרך לקצר אותן - תשאלי אותו מה הוא מעדיף - עד שהשעון מצלצל, לשיר יחד שיר ועד שהוא נגמר או לספר סיפור (ואז זה ארוך יותר... אפשר לבחור ספר ממש ארוך

). אפשר בשילוב של הבטחה למשהו אטרקטיבי אחרי ההנקה - אצלנו מה שעוזר לאורי להפסיק את הנקת הבוקר היא ההבטחה לארוחת בוקר, אבל בטח אפשר גם הבטחה לפעילות משותפת או כיוצ"ב.

 

[טלי12345]

שאלה (לא מקניטה, אלא ענינית)

את לא חושבת ששימוש בשעון יש בו משהו לא זורם, לא פחות מתמ"ל? את חושבת ששימוש במעצור כזה וויכוח של משך משך הנקה הוא לא בעייתי? הוא בטח לא עומד בסטנדרטים של הנקה לפי דרישה..... לא הבנתי בדיוק למה התכוונת בלהציע לו עד שהשעון מצלצל? כלומר לעשות משהו במקום ההנקה, או להתאמן על הפסקת פעילות עם משהו אחר שאינו הנקה? תודה

 

[לאה_מ]

דוגמת השעון לקוחה מההודעה שלך../images/Emo3.gif

חשבתי שהתכוונת לתחום את משך ההנקה בזמן ולכוון שעון כדי לדעת מתי הזמן הזה חלף (דוקא עדיף בעיני שעון חול למטרה הזו). לא הייתי מתאמנת על הפסקת פעילות אחרת. אני לא חושבת שצריך להקנות דברים מהסוג הזה כערך בפני עצמו, בלי שתהיה מאחוריהם מטרה מוגדרת שמציקה לך. וכן, אני חושבת שקציבת זמן ההנקה זה באמת לא זורם. מצד שני, אנחנו מנסות לפתור את הדילמה שלך, שמצד אחד רוצה להמשיך להניק ומצד שני מתקשה לעמוד בפורמט הנוכחי של ההנקה... נסי לחשוב מה הכי יכול להתאים לכם. אני זוכרת שכוכביתי סיפרה איך היא קיצרה הנקות עם עידן בשיטה של "לספור עד 10". ניסיתי את זה כמה פעמים עם אורי, והשיטה הזו נחלה אצלו כשלון חרוץ. הוא לא מוכן לקצר בצורה הזו את ההנקה (וגם לא להתנות אותה בסיום של משהו, כמו עד סוף השיר או הסיפור או - אני משערת, למרות שלא ניסיתי - עד שיאזל החול בשעון), מה שעובד אצלנו זו האמפתיה של אורי כלפי. הוא מוכן לקצר הנקות כשאני אומרת לו שלא נעים לי שהוא יונק כל כך הרבה זמן

 

[לאה_מ]

(סליחה, נשלח טרם זמנו)

או שכואב לי בפטמה או שאני ממהרת לעבודה - דוקא הגישה הישירה אצלנו עובדת הכי טוב.

 

[maya100]

בעיני זה ממש לא אותו הדבר

ראשית, אני חושבת שבגילו המופלג של דקל את יכולה להיפרד מהנושא של הנקה לפי דרישה או של זרימה. גם את בנאדם, לא פחות חשוב, ודקל צריך לזרום גם איתך, אז בואי נעזוב את זה. שנית, אני בכלל לא חושבת שתיחום או מתן גבולות להנקה דומה למתן תמ"ל ולמה? יש המון סיבות: 1) אין לי ספק שדקל יונק ממש רק מס' דקות ובשאר הזמן מוצץ/נהנה. הוא בודאי מסוגל להוציא כמות גדולה של חלב בפרק זמן קצר. 2) במשך הזמן שאת מניקה היו לך החלטות כאלו ואחרות באשר להנקה - עכשיו כן יונקים ועכשיו לא, כאן מותר וכאן אי אפשר, עכשיו תחכה ועכשיו אני פנויה להניק וכו'. ובכל זאת, היית מספיק קשובה לצרכים שלו כדי לתת לו לינוק ולתת לשניכם את הקשר הזה, מבלי לפגוע בצרכים שלך (או בואי נאמר עם כמה שפחות פגיעה). אולי אם היית מניקה עכשיו בשיטת המזנון הפתוח ולפי דרישה זה היה יותר נכון מבחינת ה"תאוריה" אבל לדעתי האישית לא היית מחזיקה מעמד (וגם אני לא, ממש לא!) אז בעצם דקל היה מקבל הרבה פחות זמן את היתרונות. 3) אני רואה אצלינו, כיצד אביגיל יודעת להמתין ולהתחשב בי, כאשר אני מבקשת ממנה. יש המון שיטות שאפשר להשתמש בהן לתיחום יניקות (כוכביתי פרטה במאמר שלה על הגמילה של עידן) - אפשר לומר שסופרים עד 10 או 20 ואז מפסיקים לינוק (או עוברים לצד שני ואז שוב 10/20), אפשר לשיר שיר שבסיומו מפסיקים, אפשר לכוון שעון שיצלצל (אני חושבת שזו היתה כוונתה של לאה) וכו'. כלומר: דקל ילמד, שאת מוכנה להתחשב בצרכיו בתנאי שהוא מתחשב בשלך. בעיני זה מסר מאוד חשוב. לסיכום, מה אני רוצה לומר? אני חושבת שאת צריכה להיות שלמה עם עניין הגמילה ואיכשהוא נראה לי שלא... אם מסגרת ההנקות מפריעה לך - תשני את המסגרת! אם הנקה אחת יותר מציקה - תמצאי לה תחליף. אני לא מנסה לומר שאת צריכה להמשיך. אני חושבת שחשוב שתהיי שלמה ושהצרכים שלך חשובים באותה מידה. וכן, זה עצוב, כמובן. כמו כל פרידה.

 

[טלי12345]

עדכון קטן