תופעות לוואי מהחיסון אמא מדווחת שתפו

zlp

New member
נשמע מוזר העניין.

אני מניח שבימים הקרובים נשמע על זה יותר.
 

פולספגן

New member
היכן הוא טופל?

עפ"י הרופאים שעונים כאן בפורום, כרגע אין שום מידע על זהותו של ילד כזה או דיווח ממרכז רפואי אליו הגיע.
 

zlp

New member
כמו שאפשר לראות בתגובות, האבחנה היא

דודה היסטרית.

לא מופרך בכלל.
 
תגובה

שלום רב
ובאותו אתר את יכולה לראות שהגברת אומרת שהיא טעתה וזו לא תופעת לוואי של החיסון - ציטוט -
"בהמשך לפוסט הקודם שחשבנו שזה סימנים של תופעות לוואי ככה זה ניראה בכל מיני מקומות בגוף ברוך ה׳ זה לא תופעות לוואי!!! זה לא!!"

אנא הפיצי את זה לכל מקום שהפצת את הלינק הקודם.
תודה מראש.
 
הגברת אומרת? מקומם

זה הדיווח של ה"גברת":

"טוב הרופא אמר שזה בכלל סימנים שנשענה על משהו והרגל והפיפי שברח זה מהלחץ של האמא ששידרה לה. שולחים אותם הביתה מקווה שבאמת כך הדבר ולא משהו שאין לו תשובה!!"

מי בדיוק אומר - הגברת? או הרופא.

מזכיר לי את התגובה ששירלי קיבלה מהרופאה מיד לאחר החיסון שניפח חצי פנים לתינוקת שלה: "זה נראה לי מהבגד...לכי הביתה הכל בסדר" .

ד"ק קלינר, על מי אתה חושב שאתם עובדים עם הממבו-ג'מבו המקומם של התעלמות מפגיעות החיסונים? כמה זמן אתה חושב שתוכלו ככה (לנסות) לעבוד על הציבור? לא כולם זה אמהות חלשות שמאמינות לרופא שמספר להם סיפורי אלף לילה ולילה על קוסם שפגע בהם אחרי חיסון ושהם יודעים בווודאות שזה לא מהחיסון!
 
תגובה

שלום רב

חשוב לשמוע את כל מה שהגברת אומרת ולא מידע חלקי. לכן הבאתי את הסיפא של דבריה כי יש כאן אנשים שמקפידים להביא רק את הרישא.

לגבי - תופעות לוואי. אין התעלמות, יתכנו בהחלט תופעות לוואי קלות וחולפות. אף אחד לא מסתיר זאת. הסיכוי לתופעת לוואי של תחלואה שיתוקית הינו תיאורטי ושואף לאפס.
 

פולספגן

New member
מה שאותי מדהים בכל הסיפור שאתה אפילו שולל

תופעות אלרגיות כתוצאה מהנאומיצין ופולימיקסין ואח"כ אתה מתפלא שהציבור איבד את אמונו במשרד הבריאות


אגב, שלא תטעה לחשוב שעצם זה שיש מחסנים, סימן שהאמון לא אבד, אלא זה סימן שהציבור מפחד ממה שהכנסתם אותו אליו ומדיאינפורמציה רצים לחסן, כי חושבים שככה זה בשליטתם.
אם נעשה אנאלוגיה, משרד הבריאות הוא בדיוק כמו הורים מכים, שהילדים מפחדים מהם אך רחוקים מלסמוך עליהם או לכבד אותם.
 
תגובה

שלום רב,
סעיף 8.3.3. בתדריך החיסונים בפרק של החיסון הביוולנטי מציין במפורש שמי שיש לו רגישות ידועה לחומרים אלו לא יקבל את החיסון. תופעות אלרגיות הינן חלק מהתגובות האפשריות ואף אחד לא אומר שלא. כמו שאת רואה בודדים עד עכשיו הציגו תופעת לואי דמוית אלרגיה וכולן היו קלות וחלפו.

מצטער, לדבריך אין בסיס.

לגבי אמון הציבור - לזרוע חששות ולהפיץ דיסאינפורציה זה קל. במיוחד שאת מסתתרת מאחורי כינוי ואין עליך אחריות. הציבור לא מפחד. הוא מבין את חשיבות החיסון.
תודה על ההשוואה להורים מכים. זה מעיד עליך יותר מאשר על משרד הבריאות ההשוואה הזו.
 

אנפילד

New member
ד"ר קלינר מדוע אתה מתחמק מלענות

על שאלותי?
האם קיבלת הוראה להתחמק מלענות על שאלות מסוימות?
איך אתה מרגיש כמשרת ציבור שמתחמק מלענות על שאלות ענייניות לגבי הסקר הסרולוגי שערך מש' הבריאות? אתה ישן טוב בלילה עם הסתרת המידע?
 
תגובה

שלום רב
לכל אדם יש ידע על הרגישויות שלו. אם זה מאכל או תרופה, בדרך כלל לאחר שנחשף אליהם מתי שהוא בעבר. רגישות לא ידועה הינה בחשיפה ראשונה בדרך כלל לאותו מאכל או תרופה.
 

rainbow i

New member
זה בדיוק לב העניין

כשאמא רצה אל הרופא, או למיון - כי לילד שלה הופיעה אחת (או כמה) מהתופעות הכתובות על העלון לצרכן (שאינו נמסר לידיו של ההורה, אלא אם ביקש במפורש לקבל לידיו) - והרופא אומר (וגם כותב) שזה לא מהחיסון, אז הרגישות נשארת, במסמכים ה"רשמיים", רגישות לעולם לא תהיה ידועה.

גם מצדדיך נשארים מאחורי כינוי. זה הפורמט שבו בחרת להעלות את הגיגיך המוטים לכיוון מאוד ברור.

אתם שוכחים להגיד לציבור בצורה ברורה - וזה מבחן עצוב לאמינות שלכם - לתינוק בן יומו אין רגישות ידועה.
גם לא לתינוק בגיל חודשיים וגם לא בגיל חצי שנה.

אילו לא היו תופעות לוואי מסכנות חיים - לא היה כל צורך בערכת החייאה בכל סניף של טפ"ח.
לא היתה חובה על נוכחות רופא במקום בזמן מתן חיסונים.
לא היה צורך במרפאות אימונולוגיות (ומומחים לחיסונים) בכל בית חולים ציבורי.

רופא הילדים של ילדי אינו משקר לי, אבל הוא מקפיד להפריד בין דברים שהוא מוכן לאמר לי בשיחה שלא לפרוטוקול ובין מה שכתוב על הדף בחתימתו בסיום ביקור.
גם האחות בטפ"ח מקפידה על שני ניסוחים (סותרים).
כשאני שואלת שאלה ישירה על מה המלצתה ביחס לבני - היא מקפידה לאמר: "הנחיות משרד הבריאות הן..... אבל אתם צריכים להחליט מה נכון לכם לעשות". בכל מקרה היא לא אומרת לי במפורש "בואי לחסן". וגם לא אומרת במפורש "אל תחסני, וההנחיות במקרה של אי חיסון הן....".

גם היום - כשמוגדר בבירור שבני רגיש לחיסונים (והפגיעה הנוירולוגית בו לא תתוקן לעולם) עדיין מופעל עלי לחץ, כולל מכתבים מאיימים ומתריעים הדורשים ממני לבוא לחסן או "להצהיר שאני סרבנית חיסונים". זאת למרות שבידי בכתב המלצה להימנע (מחלק) מהחיסונים). ולמרות שהתעקשתי שהרגישות תתועד בכתב בפנקס החיסונים. ולמרות שבמחשבי משרד הבריאות אמורה להופיע התראה על כך שבני נפגע מחיסון.
אם זה לא היה עצוב...
אני לא סרבנית חיסונים. מעולם לא הייתי.
אני מסרבת לפגוע בילדי פגיעות נוספות שעשויות להחמיר עוד את מצבם.

אני יכולה לקבל את הטענה שמדובר במקרים נדירים. אני יכולה לקבל, בצער ובלי ברירה, את העובדה שהצד של הנדירים נפל בצלחת שלי. אני לא יכולה לקבל טיוח. הוראות סותרות. הוראות שאינן מתיישבות עם המציאות.
את המחיר האישי שלי אני משלמת היטב, ואשלם כל חיי. כל המשפחה משלמת. ויותר מכולם משלם בני.

איפה כל אותן אמהות ש"זכו" בתגובה קלה וחולפת? אומרות תודה לאל וממשיכות בחייהן.
איפה כל אותן אמהות שנפלו בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה? הן מטפלות בילדים פגועים לכל חייהם - אין לנו זמן להתקשקש ברשת.
 
תגובה

שלום רב
ברשותך אעמיד ואחדד כמה נקודות
1. כל הורה אשר מגיע לחסן את ילדו במסגרת המבצע מקבל את כל המידע, בעלון כתוב, בע"פ ובמענה לשאלות. כל זה מעבר לעובדה שכל המידע פרוש באתר הרשמי של המשרד ובעוד מקומות.
2. בדרך כלל ידוע על רגישות. כאשר היא אינה ידועה אכן יכולה להתרחש תגובה אלרגית. לרוב היא הינה קלה וחולפת.
3. לעיתים נדירות מאוד תיתכן תגובה אלרגית קיצונית ומהירה. יש בטיפות חלב ערכה להתמודדות עם מצב זה. עד כה חצי מיליון ויותר ילדים חוסנו ללא צורך בהתערבות מסוג זה.

אני מקווה שמצבו של בנך ישתפר ככל הניתן, אבל אני חייב לציין שאין בישראל מנגנון איומים לסרבני חיסונים ואין חובת חיסון בארץ.
 

rainbow i

New member
עם כל הכבוד

בחרת להעמיד ולחדד נקודות מאוד מסוימות, ובחרת להתעלם לחלוטין מנקודות אחרות.
אני אתייחס מהסוף, ברשותך: אם בני יחוסן בחיסון כלשהו ויורע מצבו, מי יהיה אחראי לזה?
האם זה יהיה רופא שמניף ידיים בתנועת ביטול ומכריז ש"זה לא מהחיסון."?

בשום מקום לא כתבתי שיש "מנגנון איומים". יש מדיניות מוצהרת (וכל בר דעת מבין שיש גם מדיניות שאינה מוצהרת).
אני מוכנה לצטט את המכתב המדובר שהגיע אלי לאחרונה. (אני מוכנה גם לסרוק ולהעביר לידיך).
אני חוזרת ואומרת (ומוכנה גם בתצהיר וגם בפוליגרף) במכתב הרשמי אני מתבקשת לחסן את בני (למרות שנפגע מחיסון) או להודיע על סירוב לחסנו.
בשיחות טלפון עם החתומה על המכתב לא יכלה להגיד לי בפה מלא להגיע לחסנו - היא חזרה ואמרה שזו בחירה והחלטה שלנו.

3. למרבית החיסונים יש תופעות שאינן מוגדרות כתופעות לוואי. ביניהן חום, שלשולים, כאבי בטן, אישקט. רגישות מקומית. כל אלו תופעות בטווח הנורמה ולמרות שאינן נעימות ומכמירות את לבו של כל הורה - הן חולפות וזה בסדר. בעיקרון לא מזיק לגוף להתמודד עם חום, ולא מזיק לאדם להתמודד עם אי נוחות, כאב ואי נחת. תופעות לוואי חמורות שדורשות החייאה הן נדירות וטוב שכך. אבל בין הקצוות האלו יש טווח של אפשרויות.
ישנם חיסונים שתופעות הלוואי שלהם מופיעות יומיים אחרי מתן החיסון. יש חיסונים שהתופעות להם מופיעות שבוע עד עשרה ימים אחרי מתן החיסון. ממרחק רב של עשרה ימים (ועוד יומיים עד שמקבלי תור אצל רופא) זו חכמה מאוד קטנה להגיד: "זה לא מהחיסון".
לזה בחרת לא להתייחס.

2. לאדם מבוגר בדרך כלל ידוע על רגישות. לתינוק ולהוריו אין "ידוע על רגישות". זה מאוד פשוט. מנסים, ומגלים. הרי כך בנויות ההנחיות להזנת תינוקות בחודשיהם הראשונים. "טעימות" קטנות של מזון, כל חשיפה חדשה למזון מרוחקת לפחות ביומיים מן הדוגמית הבאה.
ולמעשה אצל תינוקות ופעוטות לא ניתן באמת להגדיר אלרגיה - כיוון שהגוף ומערכת החיסון משתנה מתקדם נסוג ומתקדם כל הזמן.

1. כשאני קונה אקמול, או אנטיביוטיקה, כל תכשיר רפואי או שהוא לשימוש רפואי מתלווה אליו עלון הנחיות ואזהרות. למעשה למיטב הבנתי גם "רפואות מן הטבע" ושאר ירקות מלווים בעלון מידע כזה. אפילו יצרני מזון מחוייבים לציין מרכיבים (ובעלי פוטלציאל אלרגני) על גבי אריזה. כשאני קונה תרופה אף אחד לא שולח אותי ל"אתר הרשמי". אני לא מתייחסת לשאלות ששואלים הורים (מבוהלים ברובם) ולתשובות (הרגעה - בסגנון הכל בסדר אין תופעות לוואי). שו"ת דבר שניתן לפרשנויות ובהתאם להבנה סובייקטיבית של כל אדם. עלון מידע כללי על "מבצע שתי טיפות" זה נחמד וחיובי וגם נכון. אבל אני מדברת על הדף של היצרן, זה שכתובות בו כל ההתוויות והאזהרות.

על כל תופעה שהיא חריג או יוצא דופן אדם נדרש "לדווח לרופא המטפל". אבל אם וכש...הרופא המטפל מתעלם/שולל/סותר/מזלזל לועג לבת דודה ההיסטרית ולאם המבועתת אז מה זה משנה בכלל? אין צורך "לדווח לרופא". זה בכלל לא מעניין אותו.
לאדם שהוא הדיוט, ואינו רופא או איש אקדמיה - אם הרופא אומר בטון סמכותי "זה לא מהחיסון" האדם נוטה להאמין ולסמוך על הרופא.
אני לא רופאה, משמע אני לא יודעת. הוא רופא הוא יודע.

משהו ר'וב בממלכת דנמרק, וכיוון שזה מקומנו ושלנו אולי הגיע הזמן לתת את הדעת על בחינה מחודשת של "מדיניות".
בקרוב יעמדו על הרגליים האחוריות גם כל הרופאים והפרארפואיים שילדיהם נפגעים מהמדיניות הנוכחית.

בכל פעם כשאני מגיעה אל רופא הילדים שלי - אני רואה במבט שלו את התובנה של תחושותיו אילו מה שאצלי היה נופל בצד שלו של הצלחת.
 
למעלה